פלונית נ' אלמוני

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופט ליאור ברינגר בתלה"מ 47087-06-23), מיום 2.5.24.

העובדות הצריכות לעניין

הצדדים הורים לשלושה קטינים ילידי השנים 2013, 2014, 2017.

הקטינים כולם נולדו בישראל, התגוררו מספר שנים ברוסיה כמו גם מספר שנים בישראל ומתגוררים בישראל, כיום, מאז חודש יולי 2022.

ביום 26.4.23 התרחש אירוע אלימות בין בני הזוג ובעקבותיו עברה המבקשת עם הקטינים להתגורר במקלט לנשים נפגעות אלימות. עם כניסתם של הקטינים למקלט נותק הקשר בינם לבין אביהם המשיב. לאחר שמסוכנותו של המשיב נשללה במסגרת הערכת מסוכנות, ולאחר שבוצעו לקטינים האבחונים הנדרשים החלו הגורמים המטפלים לפעול לחידוש הקשר בין המשיב לקטינים. בחודש מרץ 2024 עזבה המבקשת את המקלט ועברה להתגורר עם הקטינים בדירה שכורה בעיר XXXX.

לפני ביהמ"ש קמא מתבררים כיום מספר תביעות . בין השאר, תביעת המשיב שהוגשה ביום 31.5.23 לקביעת הסדרי שהות של הקטינים עמו, לקביעת דרכי טיפול בקטינים, ולהשבת הקטינים למקום מגוריהם ולימודיהם (תלה"מ 76218-05-23) ותביעת המבקשת שהוגשה ביום 20.6.23 להתיר לה להגר עם הקטינים לרוסיה (תלה"מ 47087-06-23. להלן: "תביעת ההגירה").

במסגרת תביעת ההגירה הגישה המבקשת בקשה למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, פסיכולוג או פסיכיאטר, לצורך מתן חוו"ד בקשר לטובת הקטינים בהגירה (בקשה מס' 21 בנט).

ביום 19.2.24 ניתנה על-ידי ביהמ"ש קמא החלטה שהמבקשת פירשה בטעות כדחיית בקשתה למינוי מומחה. עמדתי על כך במסגרת החלטתי מיום 29.2.24 בבקשת רשות ערעור אותה הגישה המבקשת על אותה החלטה ( רמ"ש 53670-02-24). באותה החלטה ציינתי, בין השאר את הדברים הבאים:

"סבורני שהמבקשת רואה בהחלטת ביהמ"ש קמא מיום 19.2.24 את מה שאין בה. ... לא משתמע מההחלטה שביהמ"ש קמא מתיימר להכריע בתביעת ההגירה שלפניו בטרם ימנה מומחה מטעמו או בטרם יינתנו המלצות מטעם גורמי מקצוע בקשר להגירה שאותן ימצא לנכון לאמץ בפסק-דין. לכל היותר ניתן לראות בהחלטת ביהמ"ש קמא מיום 19.2.24 החלטה הדוחה בשלב זה את ההכרעה בבקשות.