6765/14 התביעה הצבאית נ' והיב נמר ג'מיל עלקם

הכרעת הדין

1. הנאשם הורשע, לאחר שמיעת הוכחות, בכל המיוחס לו בכתב האישום. וכך מפורטים האירועים באמרותיו של הנאשם, אשר היוו את הבסיס להרשעתו:

בחודש יולי שנת 2014, תקופת צום הרמדאן, התמודדו כוחות צה"ל באיו"ש עם הפרות סדר אלימות, שהתקיימו באופן תדיר בשעות אחר הצהריים, באזור בית הספר אלאלמאני, בכניסה לכפר בית אומר. ברקע הדברים, הלחימה ברצועת עזה, במסגרת מבצע צוק איתן.

הנאשם נטל חלק פעיל בעימותים ובאלימות הקשה כלפי כוחות צה"ל; הוא השתתף בשלוש הפרות סדר המוניות, ובגדריהן יידה אבנים גדולות (2-6 אבנים בכל אירוע) לעבר חיילי צה"ל. את האבנים השליך ממרחק של 30-40 מטר לערך. בתגובה, השתמשו כוחות הביטחון באמצעים לפיזור הפגנות, לרבות רימוני גז, ירי של כדורי גומי ואף ירי של ממש.

הנאשם לא הסתפק בכך. באחת מההתפרעויות האלימות, פגש הנאשם באדם נוסף, אשר הכין בנוכחות הנאשם, 2 בקבוקי תבערה. השניים הבעירו את בקבוקי התבערה והשליכו אותם לעבר חיילי צה"ל. הבקבוקים נחתו במרחק 5-6 מטרים מהג'יפ הצבאי והתלקחו.

בשני אירועים קודמים, במהלך השנים 2012-2013, פעל הנאשם עבור ארגון הטרור חמאס. הנאשם וחבריו, לבושים מדים צבאיים, תלו שלט וכתבו סיסמאות בשם החמאס, על קירות המבנים בכפר בית אומר.

2. בגין מעשים אלו, הורשע הנאשם בעבירה של זריקת חפצים לעבר אדם או רכוש, לפי סעיף 212 (2) לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון)(מס' 1651), התש"ע-2009; בעבירה של זריקת חפץ מבעיר, לפי תקנה 58(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945; ובשתי עבירות שעניינן ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת, לפי תקנה 85(1)(ג) לתקנות ההגנה.

טיעוני הצדדים

3. התביעה טענה כי מעשיו של הנאשם טומנים בחובם פוטנציאל סיכון גבוה במיוחד. התביעה הזכירה, שכבר ראינו מקרים, בהם יידוי אבנים ובקבוקי תבערה גרמו להרג או לפציעה חמורה וכן לכוויות קשות של הנפגעים. תופעת יידוי האבנים וזריקת בקבוקי התבערה היא כה רחבה עד שניתן להתייחס אליה כ"מכת אזור". לכן, על בית המשפט לטפל ביד קשה במי שמיידה אבנים וזורק בקבוקי תבערה כלפי כוחות הביטחון. לגישת התביעה, מעשיו של הנאשם פגעו בערכים של קדושת החיים, שלמות הגוף והסדר הציבורי וסיכנו את אנשי כוחות הביטחון.

4. התביעה סבורה, כי השתתפותו של הנאשם בפעילות כתיבת סיסמאות ותליית שלטי חמאס, כשהוא לבוש בגדים צבאיים ורעול פנים, יכולה להעיד על תפיסה מיליטנטית. פעילות זו, תורמת ל"קירוב לבבות" (הגברת המודעות, האהדה והתמיכה) של תושבי האזור לארגון החמאס. החמאס מצידו, מחזק את אחיזתו באזור ומנסה להרחיב את שורותיו. קל וחומר, שהמעשים הללו מעידים על הזדהות עמוקה של הנאשם עם האידיאולוגיה של החמאס, שהוא ארגון טרור, עד כדי מצב שהנאשם מוכן להעמיד את עצמו לרשות הארגון.

5. התביעה הדגישה, כי הנאשם החל להפר את החוק בשנת 2012 ומאז פעילותו העבריינית התגברה וחזרה על עצמה. פעילותו הסלימה עד שהגיעה לכך שהשליך בקבוק תבערה לעבר ג'יפ צבאי. כן ציינה התביעה, כי הנאשם לא הביע חרטה על מעשיו ולא זכאי ליהנות מהקלה בעונש לה זכאי מי שחסך בזמן שיפוטי.