6 שנות מאסר לתושב אשקלון בגין ניסיון לשידול לרצוח את אשתו תמורת תשלום

1.         במסגרת הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, תוקן כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם, הוא הודה בעובדות שבכתב האישום המתוקן ובהתאם הורשע בביצוע עבירה של ניסיון לשידול לרצח לפי סעיף 30 בצירוף סעיף 300(א)(2) בצירוף סעיף 33(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. ההסדר לא כלל הסכמה עונשית.

            מעובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם עולה, כי במועד הרלבנטי לכתב האישום היה הנאשם בהליכי גירושין ממי שהייתה רעייתו מזה כ-27 שנה, והשניים התגוררו בנפרד. במסגרת הליכי הגירושין, הגישה הרעייה תביעות כספיות שונות כנגד הנאשם.

            עוד עולה מכתב האישום, כי הנאשם היה בעל חנות לתיקון מוצרי חשמל באשקלון, ובמסגרת זו הכיר קטין (יליד 04/08/98), אשר הגיע לחנות כלקוח והתחבר עם הנאשם.

            על רקע הליכי הגירושין, פנה הנאשם אל הקטין ביום 10/07/13 ושאל אותו אם יוכל "לטפל" באשתו. הנאשם סיפר לקטין, כי באותו היום הגיע אל המחסן הנמצא ליד בית מגוריה של רעייתו כדי להניח בו חפצים, והרעייה הגישה נגדו תלונה שאיים עליה והיכה אותה. כן סיפר הנאשם לקטין, כי רעייתו "סגרה לו" את כל החשבונות והכספים. הקטין אמר לנאשם שהוא לא מעוניין לעשות את בקשתו, שהוא "מגזים" וש"יסתדר לבד", ואז ביקש הנאשם מהקטין לשאול את אביו, אם יש לו מישהו שיוכל לבצע את העבודה.

            בתאריך 11/07/13 עוכב הקטין לחקירה על ידי שוטרי משטרת אשקלון בחשד לביצוע עבירות רכוש והונאה, ובמסגרת החקירה, סיפר הקטין לשוטרים על פנייתו של הנאשם אליו. לפיכך, ובהנחיית המשטרה, התקשר הקטין אל הנאשם באותו היום ואמר לו, שפנה אל אביו בעניין, כפי שהתבקש על ידי הנאשם, אך אביו אמר לו שאינו מעוניין.

הקטין, אף זאת בהנחיית המשטרה, אמר לנאשם, כי יש לו חבר שהנאשם יוכל לשוחח איתו באותו עניין והוא כבר "יארגן משהו". במהלך השיחה, מסר הקטין את הטלפון לשוטר אלי פחימה, וזה שוחח עם הנאשם ואמר לו "שמעתי שיש לך איזה עבודה בשבילי משהו". השוטר והנאשם תיאמו ביניהם פגישה לאותו הערב, כאשר השוטר הזדהה בפני הנאשם כ"אליקו", ומסר לו מספר טלפון לצורכי התקשרות.

            באותו ערב הגיע השוטר אל החנות ונפגש עם הנאשם. הנאשם הסביר לשוטר שהוא מעוניין לרצוח את רעייתו ובלשונו "להשבית אותה", "לשתק אותה", "לגמור אותה טוטל-לוס". הנאשם סיפר לשוטר, שרעייתו סילקה אותו מהבית, שאין לו איפה לחיות וש"אין לו גרוש". השוטר שאל את הנאשם איך הוא רוצה שהרצח יבוצע, והנאשם אמר לו ששמע שיש זריקה שמשתקת את כל הגוף. הנאשם אף אמר לשוטר, שפנה לאדם אחר על מנת שיבצע את הרצח, אך הוא ביקש סכום גבוה מידי, וכי הוא מעריך ש"העבודה" שווה 10,000 ש"ח, אך כרגע אין לו כסף, וברגע שרעייתו תמות - ישוחררו לו כספים והוא יוכל לשלם אפילו סכום גבוה יותר.

            השוטר והנאשם תיאמו להיפגש בתאריך 14/07/13, והשוטר ביקש מהנאשם להביא עמו לפגישה תמונה של רעייתו וכתובת מדוייקת. הנאשם הבטיח שיביא את הכל ואף אמר לשוטר שיש לו חבר נוסף שייתכן ויהיה מעוניין בשירותיו.

            בהתאם לסיכום האמור, הגיע השוטר בשנית לחנות בתאריך 14/07/13, בסמוך לשעה 19:15, ופגש את הנאשם. במהלך הפגישה, מסר הנאשם לשוטר את התמונה של רעייתו, את כתובת מגוריה במושב גבעתי ואת מקום עבודתה במושב שדה עוזיה, ואמר לשוטר שבביתה של הרעייה מותקנות מצלמות. הנאשם הסביר לשוטר, שרעייתו גרה בבית עם בתם הקטנה ושהיא הוציאה כנגדו צו הרחקה ועל כן נאסר עליו להתקרב אל הבית. בנוסף, אמר הנאשם לשוטר, כי הוא מעוניין שהרצח ייראה כתאונה על מנת שלא יחשדו בו, וכי בזמן הרצח הוא יהיה בחנות בה מותקנות מצלמות אבטחה, כך שיהיה לו אליבי. הוא ביקש מהשוטר לעשות "עבודת שטח" לצורך ביצוע הרצח, ואף שירטט מפה באמצעותה הסביר לשוטר כיצד להגיע אל בית רעייתו ואל מקום עבודתה כדי לבצע את הרצח. הנאשם הבהיר לשוטר, שאינו מעוניין בפציעתה של רעייתו, כי אם במותה אותו הגדיר כ"טוטל-לוס", והבטיח, שאם השוטר יצליח במשימה, הוא ימליץ עליו ויקשר אותו עם "לקוחות" נוספים. השוטר הסביר לנאשם שאינו מבצע את הרצח בעצמו ושיש לו "כמה ערבים" שמבצעים את "העבודה". על כך השיב הנאשם, "בסדר, לא איכפת לי, מה אכפת לי מי". עוד אמר הנאשם, שכפי הנראה רעייתו יוצאת עם מישהו; כי הכניסה אותו לשלוש שנים של גהנום במהלכם הוא אף נאלץ להתגורר בחנות; שכרגע אין לו כסף כיוון שבמסגרת הגירושין, רעייתו "עצרה לו" את כל הכספים באמצעות עורך דינה, כך ש"מה שהוא מרוויח הוא אוכל", אך ברגע שהיא תמות, ישתחררו לו כל הכספים והוא ישלם לשוטר תמורת הרצח. הנאשם אמר עוד, כי ביום חמישי, 18/07/13, בסביבות השעה 08:00, צריכה רעייתו להגיע לבית המשפט בקרית גת לצורך דיון בצו ההרחקה שהוציאה כנגדו, והציע, כי הרצח יבוצע באותה עת. הוא הסביר, שהיא אמורה להגיע לביהמ"ש במונית יחד עם אחיה, ואמר לשוטר, שמצדו "שניהם יכולים ללכת", דהיינו למות. השוטר הבהיר לו, שזה יעלה לו עוד כסף, והנאשם אמר, שלא אכפת לו והבטיח לשוטר שלא תהיה בעיה עם הכסף ואף ישלם לו סכום גבוה יותר תמורת ביצוע הרצח - 15,000 ש"ח. השוטר שאל את הנאשם אם יש לו "כלי", דהיינו נשק, לשם ביצוע הרצח, והנאשם הסביר לו, שהיה לו בעבר נשק אך הוא החזיר אותו.

            באותו ערב, בסמוך לאחר הפגישה, נעצר הנאשם על ידי שוטרי משטרת אשקלון.

2.         לבקשת הסנגור הוגש תסקיר על הנאשם. מהתסקיר עולה, כי הוא כבן 54, גרוש ואב לשתי בנות, בנות 27 ו-17. טרם מעצרו, התגורר בשכירות באשקלון עם בת זוג ובנה בן ה-7.5. לדבריו, עזב את ביתו מיוזמתו, ועד למעצרו עבד באופן עצמאי במעבדה לתיקון מוצרי חשמל.

הנאשם סיים 12 שנות לימוד, שירת שירות צבאי מלא ואף שנתיים בצבא קבע, עבד במסגרות שונות, ומשנת 1987, מנהל מעבדה לתיקון מוצרי חשמל. בתקופה מסויימת עבד עם שותף, אך היו ביניהם חילוקי דעות, ובשנת 2009 נקלע העסק לקשיים והוא היה מחוסר פרנסה וצבר חובות לגורמים שונים. בתקופה זו, היה שרוי בדיכאון ונטל, למשך חצי שנה, כדורים נוגדי דיכאון. לאחר מכן, הפסיק ליטול את הכדורים על דעת עצמו; לא היו לו שיחות עם פסיכיאטרים פרט לתקופה זו.

            הנאשם נישא לרעייתו בשנת 1985 ולדבריו, במהלך כל שנות הנישואין היה טרוד בבעיות פרנסה. בתם הקטנה נולדה כפגית וסובלת מנכות, כאשר במהלך חיי נישואיו, היו דאגות רבות סביב מצבה הבריאותי. הנאשם תיאר זוגיות טובה לאורך השנים; ציין כי הייתה תקשורת טובה בינו לבין רעייתו; הירבו לצאת ולבלות ולא התעוררו קשיים בחיי הנישואין. הבעיות החלו בשנת 2009, בזמן שהעסק נקלע למשבר והוא נקלע למשבר נפשי בעקבות זאת. מאז החלו הבעיות הכלכליות, חש הנאשם שרעייתו משפילה אותו ומתעללת בו מבחינה נפשית; היא נהגה באלימות פיזית כלפיו מספר פעמים; ואף איימה לדקור אותו בנוסף לאלימות מילולית שהפעילה כלפיו. הנאשם טען, כי עזב את הבית לאחר שלא יכול היה לשאת את המתח שהיה בבית, וכחצי שנה לאחר מכן הכיר את בת זוגו הנוכחית, שאת הקשר עמה תיאר כקרוב ותומך.

הנאשם ציין, כי חברתו היא הדמות היחידה שתומכת בו. הוא שלל שימוש באלימות פיזית אם כי הודה, כי לעיתים נהג להשתמש באלימות מילולית, על רקע תחושות של חוסר אונים מתמשכות.

שירות המבחן התרשם, כי נוכח קשייו של הנאשם להתמודד ולהתנהל מבחינה כלכלית, הוא חש תחושות של קיפוח, תופס עצמו כקורבן, מרוכז בצרכיו המידיים ומתקשה לגלות אמפתיה כלפי אחרים ולזהות בעייתיות כלשהי בתפקודו. הוא הציג עצמו כבעל תפקוד נורמטיבי ושלל דפוסים אלימים באישיותו.

משיחה עם רעייתו של הנאשם, למד שירות המבחן, כי בתה הבכורה לומדת באוניברסיטה והשנייה, כבת 18, נכה בשיעור של 80%, סובלת משיתוק מוחין ועובדת בחברה לייבוא מכשירי כתיבה וצעצועים. היא ציינה, כי במשך כ-20 שנה הזוגיות שלה עם הנאשם הייתה יחסית טובה ומצבם הכלכלי היה טוב, עד שהעסק נקלע לקשיים ובעקבותיהם נכנס הנאשם לדיכאון. ניסיונותיה לסייע לנאשם, אשר כללו אף ניסיונות לעזור לו להשתלב במספר מקומות עבודה, נכשלו. בנסיבות אלו, החלו יחסי בני הזוג להיות טעונים, כאשר הנאשם סירב לטיפול זוגי שהציעה לו. הוא החל להסתיר ממנה דברים, בין היתר, כאשר חזר לעסק אשר כמעט ולא היה פעיל. הרעייה סיפרה, כי הנאשם החל להתרועע עם אנשים מפוקפקים; החל לצרוך אלכוהול; ובהמשך הכיר את בת זוגו הנוכחית. היא עוד ציינה, כי לאורך כל תקופת נישואיהם היה הנאשם אלים מילולית כלפיה, נהג להשפילה ולזלזל בה. בהמשך עזב את הבית, פתח תיק ברבנות אך לא הגיע לדיונים. בתקופה זו, הסלים את העויינות כלפיה; איים להוציאה מן הבית; נהג באלימות פיזית כלפיה ואיים עליה ברצח, לכן גם הוציאה כנגדו צו הרחקה; ואף נהג להתלונן עליה במשטרה תלונות שווא על איומים כלפיו. עוד בטרם האירוע נשוא כתב האישום, חששה הרעייה מן הנאשם, כאשר היום היא חוששת ממנו למרות שהוא נמצא במעצר; עדיין מצויה בטראומה ועדיין חוששת לחייה ושיממש את איומיו. לדבריה, הנאשם ממשיך להטריד אותה באמצעות בת זוגו, שהגישה כנגדה וכנגד מקורביה תלונות שווא.

במהלך תקופת המעצר, התגרשה מן הנאשם.