6 שנות מאסר למורשע באלימות כלפי בת זוג וילדיו הקטינים

מבוא

הנאשם שלפני נותן את הדין בגין עבירות של תקיפת קטין או חסר ישע, בניגוד לסעיף 368ב(א) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977; תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, בניגוד לסעיפים 380 ו-382 (ג) לאותו חוק; תקיפת בת זוג, בניגוד לסעיפים 379 ו-382(ב)(1) לאותו חוק; איומים, בניגוד לסעיף 192 לאותו חוק (שתי עבירות).

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות.

בהכרעת הדין קבע בית המשפט, כי מתוך הראיות שהוצגו עולה תמונה, לפיה השליט הנאשם אימה, באמצעים של אלימות מילולית ופיסית קשה על בני ביתו, באופן שיטתי ומתמשך.

בהכרעת הדין נקבע, כי עלה בידי התביעה הכללית להוכיח, במידה הנדרשת במשפט פלילי, את עובדות כתב האישום, המכיל שני אישומים.

בהתאם לעובדות האישום הראשון, איים הנאשם על בתו הקטינה אב.ק., כי 'ישבור לה את הראש' וכן כי 'ישבור את מכשיר הטלוויזיה ולא יאפשר לה וליתר אחיה ללכת לבית הספר', וזאת על רקע צפיה של הבת הקטינה בטלוויזיה. בהמשך, משך בשערותיה והשליכה אל הרצפה. לאחר שקמה מהרצפה, כשאפה מדמם, דחף אותה והפילה פעם נוספת אל הרצפה, הכה באגרופיו בפניה. כשבקשה לקום, אחז בגרונה וחנק אותה.

רעית הנאשם, נ.ק. נחלצה לעזרה והפצירה בנאשם להניח לבתה הקטינה, או אז דחף גם את רעייתו, הפילה לרצפה, כתוצאה מכך היא ספגה מכה חזקה בשיניה. הנאשם יצא את הבית והצטייד באלה, הבת הקטינה אב.ק. נצלה את ההזדמנות וברחה מן הבית. הנאשם חזר לבית כשהאלה בידו ואיים על רעייתו  נ.ק. כי בלילה יפגע בה ובבתה באמצעות האלה.

בהמשך, איים גם על שוטר משטרת ישראל שהוזעק למקום, כי יודע היכן הוא משרת והיכן הוא גר וכי הם עוד יפגשו.

עובדות האישום השני,  כי כשבועיים קודם למעשה האישום הראשון, איים הנאשם על בתו הקטינה אב.ק. באמצעות מברג כי 'יתקע את המברג בעינה', וכי איים על הקטינה ביחד עם אמה, בהיותו אוחז בסכין ומנופף בו מולן בתנועות מאיימות, כי 'יהרוג אותן, יפתח להן את הראש וישלח אותן לבית משוגעים'. בנוסף, כשבוע לפני המעשה נושא האישום הראשון, סטר לרעיתו נ.ק. על פניה וגרם לה לדימום משיניה. כן איים עליה, כי 'יכניס סמים לאפה ויגרום למותה'.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וניהל הליך הוכחות ממושך, כאשר לאחר שמונו ליצגו לא פחות מארבעה סניגורים מטעם הסניגוריה הציבורית, בהעדר שיתוף פעולה מצדו ולאור עמדתו הנחרצת כי אינו מוכן להיות מיוצג, נתקבלה בקשת הסניגוריה הציבורית וכן בקשת הנאשם לאפשר לו לנהל המשפט כשאינו מיוצג וזאת מתוך כיבוד חירותו, ולאחר שבית המשפט התרשם, כי פועל באופן מודע לאחר ששקל את עמדתו וכי ממילא לא ישתף פעולה עם כל סניגור ממונה. עם זאת, לאחר הרשעתו, שכר הנאשם שירותיו של עו"ד פרטי, אשר לבקשת זה האחרון נדחה הדיון על מנת לאפשר לו להיערך לפרשת העונש.

במהלך ניהול ההליך, עתר הנאשם פעמים רבות לדחות הדיונים מסיבות שונות, כאשר בחלק ניכר מהמקרים נעתר בית המשפט לבקשות אלה ולו על מנת למנוע חשש קל שבקלים לאפשרות פגיעה בהגנתו של הנאשם במשפט.

בית המשפט שמע, במהלך ניהול ההוכחות את רעית הנאשם, וכן הקטינה המתלוננת. עוד נחקר בן נוסף של הנאשם. בנוסף, הוגשה, באמצעות חוקר ילדים, עדותה של אמ.ק., קטינה נוספת, צעירה יותר. מהעדויות שנשמעו עלתה תמונה קשה ביותר, של משפחה בת 10 נפשות, הנאנקת תחת עולו של אב הצורך סמים.

עדותה של ע.ת. 7 אב.ק. היתה נוגעת ללב. העדה ציינה, כי המשפחה החליטה לפנות למשטרת ישראל היות שהגיעה למסקנה, כי אם ימשיך הנאשם במעשיו - יהרוג אותן, היינו את בנותיו. העדה בכתה במהלך עדותה, כסתה את אזניה כאשר דיבר הנאשם, וסיימה העדות במשאלה, כי אביה - הנאשם - יהיה אבא טוב וחם.

אכן, בית המשפט התרשם, כי הזמנת המשטרה באירוע נושא האישום הראשון, היתה לאחר שכלו כל הקצין, מתוך חשש אמיתי לחייהם של בני המשפחה לאחר האירועים שפורטו בכתב האישום, וגם לאחר אירוע נוסף, שעלה במהלך שמיעת הראיות ואשר לא הוכחש על ידי הנאשם, כי הנאשם פתח, במהלך הלילה, ברז גז, בשעה שבני המשפחה היו ישנים. יצוין, משלא נזכר אירוע זה בכתב האישום - לא ינתן לו משקל בעת גזירת הדין.

ההגנה לא עתרה לזמן תסקיר בענינו של הנאשם, וזאת גם לאחר שהועמד הנאשם על אפשרות זו, וכן גם לאחר שמינה לעצמו סניגור.

לבקשת התביעה, ובהסכמת הנאשם, הוזמן תסקיר נפגע עבירה אודות המתלוננת הקטינה אב.ק. מטעמים שבטובתה של הנפגעת ומפאת אפיו האישי מאוד של התסקיר ומורכבות הסיפור המשפחתי, התבקש בית המשפט על ידי מפקחת מחוזית - קטינים נפגעי עבירה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, להמנע מלאפשר לנאשם לעיין בתסקיר, על כן לא יחזור בית המשפט על מלוא העובדות שפורטו בתסקיר, אך יציין, כי מדבריהןשל המתלוננת ושל אמה עלתה עמדה אמביוולנטית כלפי הנאשם. מחד, עלה מהתסקיר כי המשפחה חיה בפחד מפני הנאשם מזה תקופה ארוכה וכי הפחד מהווה חלק בלתי נפרד מחיי המשפחה, אשר חוששת מאוד מחזרתו של הנאשם לבית, וחשש זה אף משפיע, מבחינה נפשית על בני המשפחה, וביחוד על המתלוננות. עוד מפרט התסקיר, כי למתלוננות כל התסמינים של נפגעי טראומה כתוצאה מהתנהגות הנאשם. מאידך, מפרט התסקיר, כי עצם הגשת התלונה והפתיחה בהליכים משפטיים, פגע במושג המכונה "כבוד המשפחה" בחברה אליה משתייכים הנאשם והמתלוננות, ומהווה הפרת הכללים והמוסכמות הנהוגים באותה חברה; הרחקת האב - הנאשם מן המשפחה, מעמידה את המתלוננות בפני סיכון להדרדרות נוספת במעמדן הקהילתי והחברתי.

ראיות לעונש

התביעה הגישה, לענין העונש, גליון הרשעותיו של הנאשם (ת/19). מסקירתו עולה, כי לחובת הנאשם לא פחות משתים עשרה הרשעות, בגין עבירות שבוצעו עוד משנת 1986, בתחום האלימות, הרכוש, הסמים המסוכנים. הנאשם אף ריצה, לא פעם, מאסרים.

בחודש נובמבר 2011 הורשע הנאשם, במסגרת הסדר טעון, בתקיפת בניו הקטינים, לרבות באמצעות מקל, ובאיומים. בית המשפט, כב' ס.נ. השופטת דרורה בית אור, נקט עם הנאשם במידת הרחמים, ועל אף עברו הפלילי המכביד, הטיל עליו בגזר הדין (ת/21) ענישה צופה פני עתיד, 10 חדשים מאסר על תנאי וכן התחיבות בת 10,000 ש"ח להמנע מעבירה דומה.