- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
6 חודשי עבודות שרות למנהלת פרסום לשעבר של חברת מי עדן, בגין שימוש במידע פנים
|
ת"פ בית משפט השלום תל אביב - יפו |
33927-11-09
15.7.2012 |
|
בפני : דניאלה שריזלי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מדינת ישראל - פמת"א (מיסוי וכלכלה) עו"ד יהודית תירוש - גרוס |
: אסתר פינקלשטין נחום עו"ד אלון רון |
| גזר דין | |
הרקע העובדתי וכתב האישום
1. הנאשמת עבדה מאז שנת 1991 ובכל התקופה הרלוונטית לכתב האישום (סוף שנת 2002 והמחצית הראשונה של שנת 2003, להלן: "התקופה הרלוונטית") בחברת מי עדן בע"מ (להלן: "מי עדן"), חברה ציבורית אשר ניירות הערך שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל-אביב (להלן: "הבורסה"), ועיסוקה בהפקה, שיווק והפצת מים מינרלים טבעיים. בתקופה הרלוונטית שימשה הנאשמת במשרה בכירה - מנהלת הפרסום של מי עדן, והייתה מקורבת לבעלי השליטה בחברה.
הנאשמת נשואה לדן פינקלשטיין.
2. נגד הנאשמת ושני נאשמים נוספים הוגש בחודש נובמבר 2009 כתב אישום שייחס להם עבירות של שימוש במידע פנים בידי איש פנים, לפי סעיף 52ג' לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק ני"ע").
3. הנאשמים כפרו במיוחס להם. התקיים הליך בסוגיית קבילות הודעת הנאשמת, שלאחריו נשמעה פרשת התביעה וכבר הוחל בשמיעת עדי הגנה. בתאריך 18.6.12 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון (להלן: "ההסדר"). בהתאם להסדר הוגש כתב אישום מתוקן, שבו הנאשמת היא נאשמת יחידה. הנאשמים האחרים נמחקו בהסכמה מכתב האישום, והוסכם כי לא יועמדו לדין. לנאשמת הותר לחזור בה מכפירתה.
4. עניינו של כתב האישום המתוקן בעסקה שנרקמה בשלהי שנת 2002 בין חברת מי עדן לבין חברה זרה, דנונה, להקמת מיזם משותף שעיקרו שיווק והפצת מים מינרלים בכדים לבתים ולמשרדים ברחבי אירופה. שווייה המוערך של העסקה היה 720 מיליון דולרים של ארה"ב (להלן: "העסקה"), והיא הייתה מהותית למי עדן.
המאשימה טוענת בכתב האישום המתוקן, כי המידע בדבר המשא ומתן עם החברה הזרה, וכן, בדבר התקדמות העסקה בחודשים פברואר ומרס 2003, עד לאישורה בדירקטוריון ב-27.3.03, ולאישורה בידי מוסדות החברה ב-9.4.03, היה נחלת המעורבים במשא ומתן בלבד. מידע זה נחשב ל"מידע פנים", כהגדרת המונח בחוק ני"ע. המידע לא דווח לציבור.
רק בתאריך 10.4.03, מועד בו אושרה העסקה ונחתמה, פרסמה מי עדן לראשונה דיווח מיידי אודות העסקה בין מי עדן וחברת בת שלה לבין חברת דנונה בקשר למיזם המשותף הנ"ל. עם פרסום הודעת מי עדן בוצעה הפסקת מסחר יזומה על-ידי הבורסה. לאחר פרסום הדיווח המיידי, גדל נפח המסחר במניות מי עדן, ושערן עלה בצורה ניכרת.
5. לטענת המאשימה, במסגרת ובתוקף משרתה ומעמדה במי עדן, ומגעיה עם המעורבים במשא ומתן, נודע לנאשמת, בהיותה איש פנים", כהגדרת המונח בחוק, על המשא ומתן הנרקם בין מי עדן לדנונה, נודע לה על התקדמות שלבי העסקה במהלך החודשים פברואר ומרס 2003, וכן, על אישורה של העסקה במוסדות החברה בשלהי חודש מרס ובחודש אפריל 2003.
6. על השימוש שעשתה הנאשמת במידע הפנים נאמר בכתב האישום המתוקן:
6.1 מעת לעת מסרה הנאשמת את מידע הפנים שברשותה לבעלה, דן פינקלשטיין, הגם שידעה כי מדובר במידע פנים אשר טרם פורסם בציבור;
6.2 הנאשמת מסרה לבעלה את מידע הפנים כדי שיעשה בו שימוש, ולצורך הפקת רווחים;
6.3 השניים סיכמו ביניהם כי על בסיס מידע הפנים ירכוש דן פינקלשטיין מניות מי עדן בסכומים משמעותיים;
6.4 הנאשמת ידעה כי לאחר פרסום הדו"ח המיידי ועליית שער מניית מי עדן נמכרות המניות שנרכשו, וכתוצאה מכך יפיקו יחדיו רווח משמעותי;
6.5 בין התאריכים 3.3.03 ו-10.4.03 העביר דן פינקלשטיין הוראות לרכישתן של מניות מי עדן באמצעות שלושה חשבונות שהחזיק בבנק הבינלאומי לישראל בע"מ (שהאחד משותף לו ולנאשמת). הרכישות הסתכמו בלמעלה מ-3 מיליון ש"ח;
6.6 החל מ-10.4.03, מיד לאחר פרסום הדו"ח המיידי, ובימים שלאחר מכן, הזרים דן פינקלשטיין הוראות למכירת מניות מי עדן. ערך המניות שנרכשו עלה בשיעור 700,000 ש"ח, ומכאן שהנאשמת הפיקה רווחים. חלק מהרווחים האמורים הופק בפועל כתוצאה ממימוש חלק מן המניות בסמוך לאחר פרסום הדו"ח המיידי.
7. הנאשמת הודתה בתאריך 18.6.12 במיוחס לה בכתב האישום המתוקן, והורשעה ב-37 פרטי אישום שעניינם שימוש במידע פנים בידי איש פנים, לפי סעיף 52ג' לחוק ני"ע.
טיעוני המאשימה לעונש
8. באת כוח המאשימה, עו"ד יהודית תירוש-גרוס, התאימה את טיעוניה לעונש לדרישות תיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, אשר הוסיף לחוק את סימן א'1 בפרק ו' שכותרתו: "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה" . בטיעוניה עמדה ב"כ המאשימה על חומרת העבירות שעברה הנאשמת, וחומרת הנסיבות בהן בוצעו העבירות; על הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים ומידת הפגיעה בהם; וכן, על מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות לפי סעיף 52ג' לחוק ני"ע.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
