ע. ד. נ' המוסד לביטוח לאומי

השופט דורי ספיבק

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי תל אביב (הנשיאה הדס יהלום ונציג הציבור מר דוד זיו; ב"ל 18695-01-22), בגדרו נדחתה תביעת המערער להכיר במחלת עור שבה לקה כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

    

   הרקע העובדתי

    

2. המערער, כיום בן 23 (יליד 2001) למד ספרות כנער, במגמת ספרות בתיכון, וכן למד קורס ספרי נשים ב"סרג'יו המכללה לעיצוב שיער ויופי" בין ה- 11.7.18 ל- 18.1.19. לטענתו, עבד במקצוע החל מאוקטובר 2018, אך נקדים את המאוחר ונציין כי בית הדין האזורי קיבל את גרסתו בעניין זה רק בחלקה תוך שקבע כי אמנם עבד במקצוע תקופה קצרה במהלך אוקטובר 2018, אך בהמשך החל לעבוד בתחום רק ביוני 2019.

    

3. באמצע יולי 2019 פנה המערער לרופאת עור והתלונן על תפרחת מגרדת בידיו שנגרמה להבנתו ממגע עם חומרים כימיים בעבודתו. בהמשך לכך הופנה למרפאת עור בבית חולים שיבא, שם אובחן ביום 18.11.19 כסובל מ- Contact Dermatitis Allergic (להלן – קונטקט דרמטיטיס), תוך שנקבע כי "נמצאה אצלו רגישות לחומר צבע לשיער שאיתו בא במגע בעת העבודה" (החומר נקרא Toluene diamine) וכי "בעת שנמנע ממגע יש הטבה נכרת בתפרחת". עוד נאמר בסיכום הדברים כי "מדובר במחלת מקצוע" וכי הוא "מופנה לרופא תעסוקתי".

    

4. המערער טען כי על אף שזו הייתה ההמלצה, המשיך לעבוד שלא ברציפות במקצוע, וזאת עד לאוגוסט 2020, מועד בו פוטר, לטענתו מאחר שסירב להמשיך ולשטוף קערות צבע לשיער עקב התופעות האלרגיות הקשות.