5265/14, 5283/14

           עניינה של החלטה זו בשני עררים לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), המופנים כלפי החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 23.7.2014 בתיק מ"ת 21297-04-14 (כב' ס' הנשיאה ע' מודריק), בגדרה הורה בית המשפט על מעצר העוררים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

כתב האישום

1.        ביום 10.4.2014 הוגש כתב אישום נגד 16 נאשמים, וביניהם נאשם מספר 3, הוא העורר בבש"פ 5283/14 (להלן: גיגי), ונאשם מספר 6, העורר בבש"פ 5265/14 (להלן: פרץ). כתב האישום מחזיק 14 אישומים, כאשר גיגי נאשם בארבעה מבין אישומים אלה (אישומים 12,11,8,7), ופרץ נאשם בשני אישומים (אישומים 12,7).

           במרכז הפרשה בה עוסק כתב האישום, עומד הנאשם 1 (להלן: חייא), אשר שב לארץ בשנת 2004 לאחר שהתגורר מחוץ לישראל במשך שנים ארוכות. נטען כי במהלך השנים 2010-2004 העביר חייא כספים בסך 15 מיליון ש"ח, שמקורם מחוץ לישראל, אל תוך המדינה. נטען כי חייא, בין היתר, הסתיר מרשויות החוק את החלק הארי של פעילותו הכלכלית, לא דיווח על מקורות הכנסתו, נמנע מפתיחת חשבון בנק על שמו בישראל, ביצע עסקאות תוך הסתרת זהותו, וככלל התנהל באופן שבו לא ניתן היה לקשור בינו לבין פעילותו העסקית. עוד נכתב בכתב האישום, כי לחייא מוניטין של אדם אלים המשתמש בכוח ובאיומים על-מנת לגרום לאחרים לעשות כרצונו. נטען כי חייא הקיף עצמו באנשים, וביניהם גיגי ופרץ, אשר איתם ביצע פעילות פלילית שכללה גם עשיית שימוש במוניטין שיצא לו.   

האישום השביעי  -  גיגי ופרץ

2.        על-פי המתואר באישום זה, גיגי, פרץ וחייא איימו על בני משפחתו של רפי כחלון שחב כספים לחייא (להלן: רפי). כחלק ממעשים אלה פנה פרץ לעורכת-הדין מאיה סטול, וביקש ממנה לפעול בשמו של חייא לגביית חובו מידי רפי. פרץ סיפר לעורכת-הדין על כך ששלושת אחיו ואחיותיו של רפי - אבנר, מרסל ואילנה (להלן: היורשים) - ירשו מאביהם המנוח נחלה במושב, וכי הליך משפטי בו פתח רפי שהתנגד לקיום הצוואה, הסתיים בדחיית טענותיו, והוא חלוט. בהסכמת פרץ ובידיעתו, פנתה עורכת-הדין סטול לעורך-דינו של רפי בבקשה לקביעת פגישה בין חייא לבין רפי והיורשים. בהמשך לפנייה זו, שלח עורך-דינו של רפי מכתב ליורשים, בו הוא ביקש מהם לקיים פגישה בין הצדדים, כאשר למכתבו צורפה פנייתה הנ"ל של עורכת-הדין סטול. על-פי כתב האישום, מטרת הפגישה הייתה שהיורשים יפרעו את חובו של רפי לחייא בעזרת כספי הירושה, וזאת תוך מחשבה ששמו של חייא יטיל עליהם אימה. עוד צוין בכתב האישום, כי פנייה זו של עורכת-הדין נעשתה על-אף שפרץ ידע כי קיים פסק דין הקובע כי לרפי אין זכויות בנחלה, וכי הוצא צו מניעה קבוע האוסר על רפי להימצא ברדיוס של 500 מטר מהיורשים. חרף האמור, סירבו היורשים להיפגש עם חייא או עם רפי.

3.        בחודש אוקטובר 2013, בעקבות סירוב היורשים לתיאום פגישה, הגיע גיגי לביתו של אבנר, בלי הודעה מוקדמת, כאשר הוא מציג את עצמו כמי שמטפל בכלביו של חייא. גיגי פנה לאבנר וביקש ממנו להיפגש עם חייא בקשר עם חובו של רפי, וזאת תוך כוונה ששימוש בשמו של חייא יטיל על אבנר אימה.

           לאחר שהיורשים התמידו בסירובם להיפגש עם חייא, נטען כי ביום 29.1.2014 זרקו אחרים, אשר זהותם אינה ידועה למשיבה, רימון רסס לעבר ביתה של מרסל, וזאת בהנחיית גיגי וחייא. התפוצצות הרימון גרמה לנזק רב לחצר ביתה של מרסל ולרכב שחנה במקום. בהמשך לאירועים אלה, בין התאריכים 11.2.2014 ו-18.2.2014, התקשר גיגי מספר פעמים לאבנר והפציר בו להיפגש עם רפי על-מנת שיגיעו לפתרון הסכסוך הכספי בינו לבין היורשים. ואולם, היורשים המשיכו לעמוד על סירובם לפגוש את חייא או את רפי. בהמשך לכך, ביום 9.3.2014, הגיעו לביתה של מרסל שני אנשים, אשר זהותם אינה ידועה למשיבה, כשהם רכובים על קטנועים. השניים השליכו לעבר הבית רימון רסס נוסף בעת שמרסל ובני משפחתה שהו בבית. כתוצאה מפיצוץ הרימון נגרם נזק רב לחצר ביתה של מרסל.