פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

ההליך

מדובר בערעור על החלטת המשיב מיום 12.06.22 בה נדחתה בקשת המערער מיום 02.02.22 להכרת זכות נכה בגין מצב גבו התחתון, בנימוק שלא נמצא קשר סיבתי בין האירוע מיום 01.11.17 לבין נכותו של המערער, והמערער סובל מפריצת דיסק בחוליות המותניות, שאין לה כל קשר לשירות המילואים ולאירוע מיום 1.11.17. בהתבסס על חוות דעתו של פרופ' יצחק שקד מיום 15.05.22, שסבר שהמערער סובל מפריצת דיסק בחוליות המותניות, שאין לה כל קשר לשירות המילואים ולאירוע הנטען מיום 1.11.17.

מנגד טען המערער בהסתמך על המומחה ד"ר יוסף לייטנר כי מדובר בטראומה שיש לה פוטנציאל לחבלת גב ולהשתלשלות כפי שקרה במקרה זה, והעריך כי יש לזקוף 75% מהנכות של המערער לאירוע הטראומטי האמור.

הראיות

חוות דעת המומחה פרופ' יצחק שקד (מטעם המשיב) מיום 15.05.22 (צורפה להודעת הערעור,נספח 6 הוגשה ביום 12.07.22)

פרטי המקרה- המערער, בתאריך 1.11.2017 בעת שירות מילואים בתרגיל מדמה של חיפוש על חשוד שחזר על עצמו, נאזק מספר פעמים, ובמהלך התרגיל חש כאבים בגב התחתון. ד"ר בן שטרית שבדק אותו ודיווח על כך בדו"ח הפציעה כתב: "הנ"ל פנה אלי בדרך לפעילות מבצעית בשל כאבים בגב התחתון מספר פעמים לפני שעלה לחפ"ק . הציע לו שיפסיק להשתתף בפעילות, עד להערכה מסודרת של התלונות הואיל ועלתה אפשרות של פריצת דיסק. הוא הלך בחופשיות ללא רושם לחסר נוירולוגי או תלונות אורולוגיות. והוא פנה אליו להשלמת האירוע שנתיים לאחר מכן". הוא פנה אליו כשהיה בדרכו לפעילות מבצעית בשל כאבים בגב התחתון. ד"ר בן שטרית אשר בדק אותו ודיווח עליו בדו"ח הפציעה כתב שהמערער היה בדרכו לחפ"ק והוא בדק אותו והציע לו ש "ירד מציוד", ושלא ישתתף בפעילות, עד להערכה מסודרת הואיל ועלתה אפשרות שהוא סובל מפריצת דיסק, הוא הלך בחופשיות ללא רושם לחסר נוירולוגי או תלונות אורולוגיות. דו"ח הפציעה היה ללא תאריך ולא היה תיעוד עד ל-6.5.18 מקופ"ח בו תועדו תלונות מתאריך 10.12.17 ו-21.8.17., כולל "כאבי גב תחתון עם הקרנה לימין הופיע לאחר שרות מילואים טופל בנוגדי דלקת", ובהמשך:" הכאב מזה כחודש מופיע לאחר עמידה ממושכת ישיבה ממושכת". נראה לפרופ' שקד שאין קשר בין מצב גבו לבין שירות המילואים והאירוע מיום 01.11.17. אין כל עדות רפואית או אחרת כי בתאריך האמור עסק המערער בתרגיל מדמה של חיפוש ואזוק חוזר, בו היה מנגנון או בדל מנגנון שעשוי לגרום לפריצת דיסק. מדובר בפעילות רגילה ואין בפעילות הזאת השפעה על הדיסקים הבין חולייתיים בגב התחתון. בדיקת הרופא מתייחסת לכאבי גב בלבד, לכך שהוא התהלך בחופשיות ללא רושם לחסר נוירולוגי או תלונות אורולוגיות, ואין כל כמו כאב גב, והוא חזר לתפקד באופן פיזי במשך כל תקופת המילואים שלאחר האירוע. הוא חזר לפעילות פיזית מלאה. מאז לא היה כל תיעוד רפואי עד ליום 6.5.18 מקופ"ח, בו תועדו תלונות מ- 10.12.17. ו-21.1.18 שהתייחסו לכאבי גב תחתון עם הקרנה לימין, שהופיע לאחר שירות מילואים וטופל בנוגדי דלקת., ובהמשך: "הכאב מזה כחודש מופיע לאחר עמידה ממושכת וישיבה ממושכת. בבדיקה - נשיאת משקל מלאה ללא רגישות עמוד שדרה מתני, כיפוף תקין. מנח רגליים תקין, כוח גס ותחושה תק תקינים. הבדיקה הייתה תקינה. מאוחר יותר נמסר על הטבה קלינית. בבדיקת MRIממצאים הנוגעים לדיסק ושינויים ניווניים שבעקבותיהם קיבל ארקוקסיה וטיפול פיזיותראפי. כמו כן דווח על ממצאים שונים הנוגעים לעניין בימים ,15.6.18, 26.6.18 ו-15.9.19. מוסר על כאבים בגב תחתון .

למסקנה- המערער סובל מפריצת דיסק בחוליות המותניות, אין לכך כל קשר למילואים ולאירוע מיום 1.1.17. מדובר בפעילות רגילה שאין לה כל השפעה על הדיסקים.

סובל מפריצת דיסק בחוליות המותניות, שאין לה כל קשר לשירות המילואים ולאירוע מיום 1.11.17, התהלך בחופשיות ללא רושם לבעיה נוירולוגית. לא היו לו תסמינים קשים, כמו שיש למי שסובל מפריצת דיסק חריפה של כאבי גב, כמו הקרנה לרגלו וחוסר יכולת לתפקד כלל לאחר האירוע. בהתאם לספרות אין קשר בין מאמץ פיזי ממושך לפריצת דיסק. המערער סובל משינויים ניווניים במרחב הדיסקאלי בו נראית בליטת הדיסק מהם סובלים בגילו 54% מהאוכלוסייה הבוגרת. האסכולה המבוססת והמקובלת כיום מבוססת על גורם גנטי לפי מחקרי התאומים, והיא מעידה על שינויים ניווניים ואינה מעידה על מאמץ גופני. האירוע מיום 01.11.17 הינו אירוע מינורי בעקבותיו סבל המערער מכאבי גב בסמיכות אליו, ובהמשך בלט דיסק על רקע מחלה ניוונית בחוליות L4-L5. הוא הסתמך על האסכולה המבוססת והמקובלת היום במחקרים על התאומים הזהים לפיה הגורם הגנטי ולא מאמץ אזוטרי הוא הגורם העיקרי להתפתחות שינויים ניווניים ובלט דיסק כפי שנמצאו במקרה זה ומדובר במקרה מינורי שבסמוך לו הסתמנו כאבי גב נפוצים ומאוחר יותר בלט דיסק על רקע מחלה ניוונית.

הספרות האורתופדית העדכנית אינה רואה במאמץ פיזי מתמשך גורם המביא לפריצת דיסק, בוודאי לא מאמץ קצר שאינו קשור להפעלת הגב התחתון בהתאם לספרות שהוצגה. הסתמך על שלושה מאמרים.

בחקירה נגדית שנערכה בהיכל בזום (בסיוע של עוזרתו (עמ' 31 ואילך), אמר שהוא התייחס לאירוע בודד אך אין זה משנה אם מדובר באירוע אחד או במספר אירועים. לדבריו מדובר בכאבי גב חולפים, הוא נבדק מיד אחרי האירוע ולא מצאו אצלו דבר מיוחד – רמז לפריצת דיסק או דבר מה דומה. לאחר האירוע היו לו תלונות על כאבים. לפי בדיקה שנעשתה חודש לאחר האירוע לא היו לו מגבלות תנועה אך היו לו כאבים, והוא נשלח לפיזיותרפיה שהיא הטיפול המקובל. באירוע טראומטי שלאחריו יש כאבים ומגבלות תנועה יש קשר סיבתי, אך מדובר באירוע מינורי שאין בו קשר סיבתי. לשאלה מה ידוע לו על האירוע אמר שמדובר באירוע של אזוק שמשכיבים אדם על הרצפה וקושרים לו את הידיים, דבר מה דומה לזה. לשאלה האם גם כאשר אזקו אותו וישבו עליו עם הברכיים על הגב מדובר באירוע מינורי, אמר שהוא מכיר את הדבר שמשכיבים אדם ואוזקים לו את הידיים ולוחצים על הגב, וזה לא משנה, אין לכך כל השפעה על הדיסק. כשנאמר לו שמדובר בתרגיל שנעשה במהלך המילואים, אמר שהוא לא רואה בכך שום דבר חריג. לדבריו 54% מבני גילו שעושים הדמיה מסיבות שונות, מוצאים אצלם שינויים דיסקליים, פריצות ובליטות דיסק, אצל רובם והן אסימפטומטיות, ואין לכך ביטוי קליני. הוא צירף לכך כ-10 מאמרים מובילים בספרות בעלי רקע מדעי גבוה לדבריו, ומהווים אסכולה רפואית שסבורה שתרגילים מסוג זה ונפילות קלות אינם גורמים לשום נזק לדיסק עצמו וודאי שלא לנזק חריף. בקשר לכך אמר שאינו יכול להצביע במהלך עדותו על המאמר הספציפי שמתייחס לכך. לשאלה האם יש ספרות עדכנית שמתייחסת לרמת אחוזים יותר נמוכה, אמר שאינו יכול לענות על כך ואין לו אפשרות טכנית לעלעל בספרות כולה כדי למצוא איפה יש יותר או פחות.

כשנאמר לו שלא התייחס לספרות שד"ר לייטנר צירף לחוות דעתו, אמר שזאת ספרות שלא עברה ביקורת עמיתים. במאמר חשוב אינה מגובה בעמיתים, ולא היה רוצה להתייחס לספרות הדלה והלא עניינית האמורה.

כשנשאל אם הוא יכול להצביע על המאמר עליו הוא הסתמך, אמר שמדובר במאמר השני שצוין בחוות דעתו באזכור אף שלא צורף. בקשר לכך הערנו לו שעל מנת להסתמך עליו יוכל לבקש את הגשתו.

חוות דעת המומחה מטעם המערער ד"ר לייטנר יוסף מיום 28.10.22 (הוגשה ביום 30.10.22)

המערער התגייס לשירות מילואים במצב רפואי תקין. הוא השתתף בתרגיל חיפוש והשתלטות על חשוד, בו הוא מדמה את החשוד כרועה צאן שנשקו מוסתר תחת בגדיו, שהיה כוחני ואלים מאוד כאמור בתצהיר המערער, החיילים הטיחו אותו על הקרקע שם הוא רותק עם הברכיים או כפות הרגליים בעוצמה רבה על גבו ואזוק ידיים לאחור בעודו מנסה להתנגד, וכך חזר התרגיל על עצמו כל היום. בסופו הוא התחיל לסבול מכאבי גב, הופנה לרופא והומלץ לו לא לשאת משקל ואפוד, דבר שלא היה ישים בתעסוקה מבצעית והוא המשיך בתרגיל לאחר שנטל משככי כאב. עם שחרורו טופל באופן שמרני ללא הטבה וכחצי שנה לאחר מכן עכר ניתוח מיקרודיסקטומיה, שלאחריו הייתה הקלה זמנית, אך הכאבים חזרו ובלט הדיסק עדיין לוחץ על העצב.