ביגל נ' גפני ואח'

לפניי תביעה לסעד הצהרתי במסגרתה נתבקש לקבוע שהלוואה שניתנה לתובעת נפרעה במלואה וכי שטר משכון שניתן בקשר להלוואה בטל בשל כך.

רקע

1. התובעת, הגברת עדנה ביגל (להלן: "התובעת") הייתה נשואה לנתבע 2, עו"ד ישי בית און (להלן: "הנתבע"), עד למועד גירושיהם בספטמבר 2020.

    

2. ביום 27.9.16, בעודם נשואים, התובעת והנתבע התקשרו עם הנתבע מספר 1, יצחק גפני (להלן: "גפני") בהסכם במסגרתו הוסכם שגפני יעמיד לתובעת ולנתבע הלוואה בסך 750,000 ₪ (להלן: "הסכם ההלוואה", נספח 1 לתצהיר ביגל).

    

3. ע"פ האמור בהסכם ההלוואה, מועד פירעון ההלוואה היה צריך להיות תוך 12 חודשים, עם אופציה להארכת מועד הפירעון ב-12 חודשים נוספים.

    

4. בסעיף 8 להסכם ההלוואה נקבע שזכויות התובעת, כבעלת מניות בחברת מאיר את ביגל בע"מ (להלן: "מאיר את ביגל"), לקבל זכויות לשתי יחידות מגורים הידועות כגוש XXX חלקה XXX. במקביל נחתם שטר משכון על זכויות אלה עבור ביגל וזאת ע"מ שישמש בטוחה לפירעון ההלוואה (להלן: "שטר המשכון").

5. ביוני 2019 גפני הגיש תיק ביצוע שטרות ביחס לצ'ק ע"ס 250,000 (להלן: "הצ'ק 250,000 ₪") אשר נמסר לו ע"י חברת ישי בית און עו"ד (להלן: "הפירמה"), אשר הנתבע הוא בעל המניות היחיד בה (עמ' 2-3 לפרוטוקול).