צוואה לשריפת גופת המצווה

1. ערעור על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי באריאל (כבוד הדיינים הרב יהודה יאיר בן מנחם, הרב דוד בר שלטון והרב אברהם דב זרביב), שניתן ביום כ"ו באלול תשפ"ג (12/09/2023) בתיק (רבני אריאל) 1438771/1 אלמונית נ' ב"כ היועצת המשפטית לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי, ובו ביטל בית הדין את צוואת המנוחה, הגב׳ [....] ז״ל (להלן – המנוחה), לרבות החלק בצוואה בו הביעה את רצונה כי גופתה תישרף בשווייץ.

וזו מסקנת פסק הדין:

לאור כל האמור בית הדין קובע:

א.     צוואתה של המנוחה מיום 20.8.2023 בטלה.

ב.     נכון נוהגים בני משפחת המנוחה העושים ככל יכולתם לנהוג בגופת המנוחה כבכל ישראלי אחר שנפטר בחו"ל – להביאו לקבר ישראל במהירות האפשרית.

ג.     אין אנו נותנים הוראות למשרד החוץ כיצד לפעול בגדרי סמכויותיו. יחד עם זאת, חזקה כי משעה שפסקנו כי צוואת המנוחה בטלה, יפעלו כל רשויות המדינה לגבי המנוחה בהתאם לרצון בני משפחתה. בנסיבות העניין זהו גם כבודה של המנוחה.

ד.     מאחר ופסק דין זה הוא בגדר פסק דין הצהרתי בלבד, ואין בו הוראות ביצוע, אין מקום לעיכוב ביצוע פסק הדין. בקשת באת-כוח המדינה לעיכוב ביצוע נדחית.

רקע עובדתי

2. ביום ג' באלול תשפ"ג (20/08/2023) הופיעה המנוחה בפני עו"ד XXXXXX והציגה צוואה המנוסחת בעברית ומתורגמת לאנגלית, וזו לשונה:

הח"מ [אלמונית] בהיותי בהכרה מלאה ובדעה צלולה, מרצוני הטוב והחופשי ללא שום תנאי ו/או לחץ ו/או השפעה זרה מצווה כדלהלן. הנה צוואתי,

צוואה זו מבטלת כל צוואה הקודמת לה.

איסור פרסום-

בקשתי המפורשת היא איסור פרסום גורף על פרשת מותי, נסיבות מותי, שמי, תמונתי, וכל פרט מזהה העלול לחשוף את זהותי. לרבות איסור לצלם ו/או לפרסם תמונות מזירת האירוע.

איסור פירסום ייצא מיידית לאחר מותי ע"י עורך דיני.

כדי לשמור על שמי הטוב, כמו גם פרטיותה, שמה הטוב ובריאותה הנפשית של משפחתי.

קבורה אזרחית בחו"ל-

במידה ומותי יקבע בשוויץ. תובא גופתי לשריפה בשוויץ, במקום הכי קרוב למקום התרחשות המוות ובפרק הזמן המהיר ביותר- אי לכך אני מבקשת להימנע מניתוח גופתי לאחר המוות. האפר יאוכסן בשוויץ עד האיסוף.

בקשתי כי אחי, [...], יאסוף את האפר משוויץ באופן אישי בתוך 30 יום ממועד המוות.