50 חודשי מאסר בגין חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, תקיפת שוטר ועוד

החל משנת 2007 ועד 25.4.10 היה הנאשם בן זוגה של המנוחה, אירנה בורננקו. במהלך התקופה הם גרו בדירות שכורות, ובין היתר בדירה בשכונת התקווה בת"א.

במהלך התקופה, במספר פעמים, תקף הנאשם את המנוחה בכך שהיכה אותה במכות אגרוף בפניה, או ניסה להשתיקה בכך שסתם את פיה בידיו.

כתוצאה מכך, נגרמו למנוחה המטומות מתחת לעיניים בחלק מהמקרים.

ביום 25.4.10, סמוך לחצות, שהו הנאשם והמנוחה בדירה, יחד עם  שתיים מחברותיה. בין הנאשם והמנוחה החל ויכוח, שבמהלכו הטיחה בו המנוחה מילות גנאי, והנאשם תקף אותה במכות אגרוף בכל חלקי גופה.

כאשר לא חדלה מדבריה, המשיך הנאשם לתקוף אותה באגרופים ובבעיטות בכל גופה.

כמו כן, קרע את חולצתה ולחץ בחוזקה על גרונה ופיה באמצעות ידיו, עד כדי יצירת דימום תת עורי ובכל העת שהנאשם היכה את המנוחה, היא בכתה, קיללה אותו וצעקה לעברו.

כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למנוחה חבלות רבות ובכללן פצעי קריעה, דימומים תת עוריים רבים בבית החזה, ובחלקי גוף שונים.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם על  פי הודאתו בעבירות של חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות כמיוחס לו בפרט הראשון לכתב האישום המתוקן.

בהמשך לארועים שפורטו קודם נעצר הנאשם ביום 26.4.10 והובא למרחב יפתח של המשטרה. בהיותו בתא המעצר, החל הנאשם לתקוף עצור אחר ושוטר שהיה במקום בתפקיד ניסה להפריד בין השניים.

בתגובה, החל הנאשם לתקוף את השוטר, בכך שניסה לנגוח בו, ירק לעברו ודחפו.

בגין זאת הורשע הנאשם בעבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו.

בכתב האישום המקורי שהוגש נגד הנאשם, נטען כי בחודשים שקדמו ליום 25.4.10 אמרה המנוחה לנאשם שנמאס לה לחיות וביום הארוע היא החזיקה סכין ואיימה לפגוע בעצמה אך הנאשם מנע זאת ממנה.

לאחר מכן החל הויכוח המתואר בכתב האישום המתוקן, כאשר המנוחה אמרה שנמאס לה לחיות והנאשם תוקף אותה, ובהמשך, נטלה סכין מהמטבח ודקרה את עצמה בבטנה - 5 דקירות.

כתוצאה מכך היא נפטרה וכתב האישום המקורי ייחס לנאשם גם עבירת הריגה.

בעקבות שימוע שנערך בפרקליטות, לאחר הגשת כתב האישום, שוכנעה התביעה כי אין קשר סיבתי בין תקיפת המנוחה ע"י הנאשם לבין התאבדותה ועל כן הושמטו העובדות המתייחסות להתאבדות מכתב האישום המקורי, ועבירת ההריגה נמחקה.

בכתב האישום המתוקן, לא נזכר כלל נושא התאבדותה של המנוחה, אולם לאחר שביתה העידה כעדה לענין העונש וכן מאחר והצדדים בסיכומיהם התיחסו לעובדות אלה, אף שהנאשם לא הואשם וגם לא הורשע בקשר לכך, מצאתי לנכון להזכירם גם במסגרת הדיון לעונש בכתב האישום המתוקן.

לנאשם 2 הרשעות קודמות, בעבירות של תקיפה והיזק לרכוש במזיד וכן בעבירות של איומים והפרעה לשוטר.

עבירת האיומים שבה הורשע הנאשם בתיק הקודם, התייחסה לאיום בלשון בוטה מצד הנאשם על בתה של המנוחה, ולאחר שאיים עליה כי ירצח אותה, הזעיקה למקום את המשטרה, והנאשם השתולל ותקף את השוטרים.

לאור זאת נידון הנאשם ל- 4 חודשי מאסר בפועל ולהפעלת ששה חודשי מאסר ע"ת מתיק קודם, לקנס, וכן לשמונה חודשי מאסר ע"ת ל- 3 שנים שלא יעבור עבירה נגד עובדי ציבור.