פס"ד בעניין מסגרות לקטינים

בקשה להוצאת שני קטינים בגילאים X (צעיר) ו- XX (אמצעי) בשל אי תפקודם במערכת החינוכית ואבחונים שמצביעים על קשיים רגשיים שלא מטופלים בשל קונפליקט מתמשך בין ההורים.

רקע

ההורים גרושים, ולהם שלושה קטינים.

הבן הנוסף הבכור בגיל XX אינו חלק מבקשה זו.

שני ילדים מתוך שלושה התגוררו בבית האב.

האמצעי גם עבר לביתו בהחלטת בית משפט מיום XX.12.24 בשל היעדר שיפור במצבו, חוסר תפקודו, והיעדרותו ממסגרת חינוכית מזה חודשים רבים. בהחלטה ציינתי כי שינוי בסביבת חייו עשוי להחזירו לתפקוד ולמנוע נזק נוסף בהתפתחותו.

באותה החלטה אף הוריתי כי לאחר הסתגלותו לשינוי, ייערך לו אבחון פסיכודיאגנוסטי. עוד הוריתי להורים, באשר לצעיר, לפנות למחלקת חינוך כדי להתאים מסגרת חינוכית עבורו שתיתן מענה לצרכיו לפי המלצות האבחון.

גם ההורים עצמם הופנו לביצוע אבחון מסוגלות הורית באותו מכון.

המשפחה מוכרת באגף הרווחה מחודש 03/22, לאור פניות ההורים עקב קשיים סביב המשבר המשפחתי ומצבם של הקטינים.

על רקע הליכי גירושין ביניהם, המשפחה מלוויית ע"י עו"ס לסדרי דין בנוגע לזמני שהות ודאגה למצבם הרגשי והתפקודי של שלושת הקטינים.

במהלך 2024 נפתח תיק נזקקות בגדרו התבקש צו נזקקות כדי להתגבר על חוסר שתוף הפעולה של ההורים וכדי להתקדם בתוכנית הטיפול למרות התנגדויות והעדר הסכמות. המטרה של הצו כך נטען, היא שלא להוציא את הקטינים לקלט חירום או משפחת אומנה אלא לחייב את ההורים לטפל בילדים כי רמת שיתוף הפעולה ביניהם היא חלקית. רק וככל ולא תמומש התוכנית ותהיה דאגה למצבם של הקטינים תישקל אפשרות הוצאתם.