חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

האם רשות מקרקעי ישראל פעלה כ"עוסק" או כ"רשות" בהחלטותיה למתן פטור?

: | גרסת הדפסה
עע"מ
בית המשפט העליון
7752-12-א'
2.11.2014
בפני השופטים :
1. כבוד הנשיא א' גרוניס
2. כבוד השופט א' רובינשטיין
3. כבוד השופט צ' זילברטל


- נגד -
המערערים:
1. ישראל אסל-עו"ד
2. עדי אסל

עו"ד א' וינרוט
עו"ד א' לושינסקי-גל
עו"ד י' אסל
המשיב:
מינהל מקרקעי ישראל
עו"ד ל' פלד
פסק דין

 

השופט א' רובינשטיין:

 

א.        ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת סוקולוב), בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, בת"צ 18668-01-12 מיום 9.9.12. השאלה שבמוקד ההליך היא האם המשיבה (להלן רשות מקרקעי ישראל, הרשות או המשיבה) בהחלטותיה למתן פטור מדמי היתר פעלה כ"עוסק" כמובנו בפרט 1 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן חוק תובענות ייצוגיות או החוק), או שמא כ"רשות" כאמור בפרט 11 לתוספת, שעניינו תביעת השבה כנגד רשות בגין סכומים שגבתה שלא כדין כמס, כאגרה או כתשלום חובה אחר.

 

רקע

 

ב.        המערערים הגישו לבית המשפט לעניינים מינהליים תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית, בטענה לגביית דמי היתר ביתר על ידי המשיבה בסך כולל של 500 מיליון ₪. במוקד התובענה במובן המהותי החלטה 1184 של מועצת מקרקעי ישראל מחודש מרץ 2009, שהעניקה הנחות ופטורים בדמי היתר בעבור רכישת זכויות בניה נוספות. תוקף הסעיף מושא הערעור, שעניינו חוזי חכירה מהוונים באזור עדיפות לאומית ב' ובאזורים שאינם אזורי עדיפות לאומית, היה לשנתיים. ביום 28.12.09 בוטלה החלטה זו, ונתקבלה החלטה 1186 אשר נכנסה לתוקף ביום 22.3.10, והיא האריכה את תוקף ההטבות מושא הערעור לשנתיים נוספות. ביום 14.3.12 בוטלה החלטה 1186, ונכנסה לתוקף החלטה חדשה שמספרה 1245, שקבעה הסדר שונה. כנטען בתובענה הייצוגית, במסגרת מספר החלטות של הנהלת רשות מקרקעי ישראל שלא פורסמו, גבתה רשות מקרקעי ישראל דמי היתר ביתר בניגוד להחלטות מועצת מקרקעי ישראל. הוסף, כי במסגרת החלטה פנימית 2689 מיום 16.3.10 צוין, כי ככל שחוכר יפנה בבקשה להחזר כספים ששולמו ביתר, אלה יושבו לו. בבקשתם לתובענה ייצוגית נסמכו המערערים על שתי עילות – פרט 1 ופרט 11 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות.

 

ג.        לשם הנוחות נביא כאן את הסעיפים הרלבנטיים בתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, המונה "רשימה סגורה" של מקרים, שבהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית:

 

"1. תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.

....

11. תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר".

 

ד.        המשיבה עתרה לדחיית הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית בהתאם להוראות סעיף 9(ב) לחוק, שלפיהן לא תאושר תובענה ייצוגית לפי פרט 11, כנגד "רשות" אשר הודיעה על חדילת הגביה במועדים הקבועים בחוק. נטען, כי ביום 14.3.12 בוטלה החלטה 1186, ורשות מקרקעי ישראל חדלה מגביית דמי היתר לפי החלטה זו.

 

 

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה רכישת מנוי

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>