|
|
תאריך פרסום : 22/03/2016
|  גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי
|
55558-12-11
21/03/2016
|
בפני השופט:
אלון אינפלד
|
| - נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד עפרה לוי
|
הנאשמת:
פ.ד.פ.
עו"ד גיל דחוח
עו"ד עומר בללי
|
| גזר דין |
- הנאשמת הודתה והורשעה במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן, בעבירות רבות מאוד של זיוף מסמכים בכוונה לקבל באמצעותם דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, גניבה בידי עובד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, וכן עבירת ניסיון לבצע עבירות דומות.
- הנאשמת עבדה כחשבת שכר רשתית, ברשת המלונות ישרוטל, והייתה אחראית על שבעה בתי מלון של הרשת באילת. במסגרת תפקידה הייתה אחראית על הכנת משכורות לעובדים; הפקת תלושי שכר; הזנת נתונים למערכת המחשוב לצורך חישוב השכר; הדפסת שיקים המיועדים לתשלום משכורות, מפרעות או תשלומים אחרים לעובדים; העברת השיקים למורשה חתימה; העברת השיקים החתומים לתשלום לקופאית הראשית של רשת בתי המלון, על מנת שתדאג לפירעונם בבנק ותקבל כסף במזומן (במקרה הצורך); קבלת כסף מקופאית ראשית (במקרים בהם בוצע תשלום לעובדים זרים במזומן); העברת התשלום לעובדים באמצעות נציגי משאבי אנוש של בתי המלון וכן, הכנת פקודות שכר חודשיות בדבר הוצאות השכר של הרשת עבור הנהלת החשבונות של הרשת.
- על פי כתב האישום המתוקן בתקופה שבין תחילת שנת 2008 לבין חודש ינואר 2010, זייפה הנאשמת מסמכים ורישומי מחשב רבים, השתמשה במסמכים מזויפים, קיבלה "דבר בנסיבות מחמירות" ובעיקר גנבה מכספי הרשת סכום כולל של 2,750,098 ₪ וכן, ניסתה לגנוב עוד סכום של 93,012 ₪. תוך כדי מעשים אלה, גרמה לרישומים כוזבים במסמכי התאגיד.
- חמשת האישומים מפרטים את הדרכים הקונקרטיות באמצעותן ביצעה את מעשי הגניבה בפועל. הדברים מפורטים בכתב האישום ואין צורך לחזור על כל הפרטים כאן. יאמר כי המעשים כללו, בין היתר, זיוף של רשימות עובדים הזכאים לתשלום במזומן, כך שהוכנו עבור "עובדים" שלא היו זכאים לכך כלל מעטפות כסף במזומן לתשלום, אותן הנאשמת נטלה. בשיטה זו, באמצעות 184 מעטפות במשך תקופה של כשנה, גנבה למעלה מ-1,200,000 ₪. שיטה דומה הייתה בעת טיפול בבקשות לתשלום מפרעות שהועברו על ידי עובדי משאבי אנוש מבתי המלון השונים. הנאשמת הוסיפה לרשימות של הזכאים למפרעות שמות של עובדים שלא היו זכאים כלל למפרעות וכאשר הוכנו עבורם מעטפות לתשלום במזומן, נטלה אותן הנאשמת. בשיטה זו גנבה הנאשמת ב-215 מעטפות שונות סכום העולה על 970,000 ₪, על פני תקופה של כשנה. באופן דומה זייפה הנאשמת את הרשימות של הזכאים לתשלום בגין "גמר חשבון" עבור עובדים שסיימו את עבודתם, על ידי הוספת שמות לרשימת הזכאים. הנאשמת גנבה את המעטפות שהוכנו עבור מי שלא היה זכאי לכך כלל. בשיטה זו, גנבה הנאשמת סכום העולה על 570,000 ₪ באמצעות 28 מעטפות שונות לתקופה של כשנה.
- הנאשמת נתפסה, כמפורט באישום הרביעי, כאשר הכינה תלושי "גמר חשבון", כאמור, עבור עובדים שלא היו זכאים לכך, והביאה לכך שיירשמו שיקים בהתאם ולהחתמתם על ידי מורשה החתימה. אולם, כאשר הגיעה הנאשמת לבית עסק, העוסק בשירותי מטבע, על מנת לפדות את אחד השיקים האמורים, התעורר החשד של אחת העובדות במקום, שהחלה בבירורים טלפוניים. הנאשמת ברחה מן המקום וניסתה להסתיר את מעשיה ביחס לשיקים שנותרו בידה.
- יודגש ויובהר כי הדברים לעיל מובאים בתמציתיות רבה, אך כתב האישום מפרט לא רק כל סכום וסכום שנגנב וכל שיק ומסמך שזויף, אלא גם את כל המערך השיטתי, הארוך והמורכב של פעילות הנאשמת. פעילות שכללה שלבים שונים של זיוף מסמכים, של הטעיה, התעיה ומרמה, והכל כדי להתאים את הרישומים בתוך ספרי הרשת, באופן שלא יתגלו מעשי הגניבה בבדיקה חשבונאית.
- המשפט התנהל על פני תקופה ארוכה, נשמעו עדים רבים מאוד, חברים לעבודה של הנאשמת ועדים אחרים. הוגשו מסמכים רבים והושקע זמן רב של בית המשפט והצדדים, על מנת לברר את האשמה. בסופו של דבר, בשלב מתקדם של פרשת התביעה, אך בטרם נשמע עד מרכזי שצפוי היה להעיד על פני ישיבות רבות מאוד ובטרם נשמע חלק נוסף של העדים, הגיעו הצדדים להסדר טיעון. במסגרת ההסדר הודתה הנאשמת בכתב אישום מתוקן בעבירות המתוארות, כאמור, והצדדים הסכימו על עיקרי הענישה.
- על פי ההסדר יוטל על הנאשמת עונש מאסר בפועל בן 47 חודשים, בניכוי ימי מעצרה, וכן יוטל מאסר על תנאי וקנס בסך 100,000 ₪, ללא מאסר תמורתו. הצדדים הסכימו שרבע מהסכום ינוכה מההפקדה שהופקדה בשלב המעצר, והיתרה תשולם לאחר שחרור הנאשמת מן המאסר, בתשלומים. ישנה מחלוקת בין הצדדים לגבי אופן פריסת התשלומים.
- מטעם המדינה לא הוגשו ראיות לעניין העונש. אין לנאשמת עבר פלילי.
- מטעם ההגנה הוגש קובץ מסמכים הכולל מסמכים אודות קשיים שונים של בתה של הנאשמת, מכתב מטעם בנה, מסמכים כלכליים המלמדים על חוב משמעותי להוצל"פ. בין השאר הוגש פסק דין בהליך האזרחי שבין רשת ישרוטל לבין הנאשמת, בו חויבה הנאשמת בתשלום של סכום הגניבה כמפורט לעיל. כן עולה מתוך מסמכים אלה, כי בית המגורים של הנאשמת וילדיה מעוקל לצורך פסק דין זה וצפוי להיות ממומש על מנת לשלם את המגיע לרשת בתי המלון.
- מטעם הנאשמת העידה אחות הנאשמת. זו סיפרה על ילדותה הקשה של הנאשמת, על האחריות הרבה שנטלה על עצמה בהיותה צעירה, כאשר חויבה לעשות עבודות בית הרבה מעבר למקובל לגילה. נמסר כי הנאשמת פיתחה דפוס של ריצוי של בני משפחתה וכך נהגה אף בהמשך חייה.
- פרטים יותר מלאים אודות הרקע המשפחתי עולים מתסקיר שירות המבחן, אך אלה לא יפורטו כאן מחמת צנעת הפרט. יאמר על דרך הפרפרזה, כי מדובר במי שגדלה על רקע קשיים של ממש במשפחה גרעינית, שהגיעו לכלל שיא בתקופת שירותה הצבאי, אז נאלצה ליטול על עצמה טיפול באחיה הקטנים. עם זאת, לאחר השירות הצבאי, עברה להתגורר באילת, על מנת להתרחק ממשפחתה. באילת התחתנה ונולדו ילדיה. זמן קצר לאחר שנפרדה מבעלה, הוא נפטר, דבר שגרם לקושי משמעותי לילדים. לאחר תקופה זו נכנסה הנאשמת למצוקה כלכלית ורגשית. מצוקה, שנוצלה על ידי בן זוג חדש, אשר נהג להמר, ואשר על מנת לרצותו ולספק את הפסדיו, ביצעה הנאשמת את העבירות נושא כתב האישום. מדובר, אם כן, בעבירות שבוצעו בתקופת סחרור מוגדרת בחייה. אולם, לפני תקופה זו ולאחריה, נהגה הנאשמת באחריות, לעצמה, לאחיה הקטנים ולילדיה. היום בנה משרת כקצין בצנחנים. בתה, אשר מצליחה בלימודים למרות קשיים לימודיים שונים, מסיימת את לימודי התיכון, ואמורה לגשת לבחינות הבגרות בקיץ הקרוב. הנאשמת חרדה לגורל ילדיה, ובמיוחד לבתה. המלצת שירות המבחן היא לדחות את ביצוע עונש המאסר עד לאחר שהבת תסיים את מבחניה.
- המדינה ביקשה לכבד את הסדר הטיעון. התובעת הסבירה כי המדינה הסכימה לתיקון כתב האישום ולעונש שאינו משקף את עמדתה המקורית, נוכח קשיים ראייתיים שונים. אלה התבטאו, בין השאר, בקושי להביא עובדים זרים שעבדו במלון ואשר הנאשמת עשתה שימוש בשמות שלהם, ספקות משפטיים לגבי קבילות של חלק מהמסמכים שנאספו, ראיות לזיוף אשר לגבי חלקן צריך היה להסתמך על סברות של עדים ולא עדות שנאמרה כ"עדות ברי", ועוד. המדינה הדגישה שיש חשיבות בעצם ההודיה של גניבה של סכום גדול, לקיחת האחריות, סיום המשפט והסכמה לענישה מוחשית. בהקשר זה ציינה המדינה כי למרות הזמן המשמעותי שכבר הושקע בניהול התיק, צפויה הייתה פרשת התביעה לבדה להימשך עוד עשרות ימי דיון. מבחינה זו, סברה המדינה שהזמן הנוסף שהיה חולף עד מיצוי הדין, ממילא היה מביא להפחתה בענישה.
- לעניין העונש עצמו, עמדה התובעת על כך שמדובר בסדרת עבירות חמורה ביותר, הבאה לידי ביטוי במסמכים רבים ובראיות רבות שכבר הוגשו, ושעוד צפויים היו להיות מוגשים. המדובר במאות אירועים של גניבה שבכל אחד ואחד מהם נעשו פעולות זיוף של מספר מסמכים, הטעיה של מספר גורמים ברשת ומחוצה לה, ועוד פעולות שאפשרו לגנוב בכל פעם סכום קטן, מבלי שהדבר יורגש. פעולות רבות מאוד שהצטברו לסכום גדול מאוד. התובעת גם הדגישה את ההיבט המוסרי של הפרת האמון שניתן בנאשמת כחשבת ואת בגידתה של הנאשמת במעבידיה ובחבריה לעבודה. בגידה זו לא הייתה רק בעצם גניבת הכסף, ולא רק במעשי המרמה כלפי עובדים מקבילים ועובדים תחתיה. נוכח אופי הזיופים, הכחשת הנאשמת את העבירות הובילה לחשד כלפי עובדים רבים אחרים, על לא עוול בכפם. כן הזכירה המאשימה כי מדובר במי שנתפסה "על חם" ולא באה והודתה בעצמה וכי הכסף, נכון להיום, טרם הוחזר לרשת.
- על רקע נתונים אלה סבורה המדינה כי העונש המוצע, אף שאינו קל, הוא העונש המינימאלי הראוי לעבירות, ובהתחשב בשיקולים אשר בהסדר, יש לראות את העונש כסביר. לעניין הקנס הסבירה המדינה כי כאן המדינה ויתרה ויתור משמעותי. המדינה לקחה בחשבון, בהקשר זה, את המצב הכלכלי הקשה של הנאשמת, ובין השאר את העובדה כי הרשת צפויה לנסות לגבות, ככל שתוכל, מכספי הגניבה. לעניין פריסת התשלומים, בשאלה שנותרה במחלוקת אם החלק השני של תשלום הקנס ייעשה ב-36 תשלומים, אחרי ריצוי המאסר, או ב-50 תשלומים, אין מקום להתחשבות נוספת בנאשמת. המדינה ציינה עוד כי בדרך כלל נהוג לדרוש גם פיצוי, ללא תלות בהליך האזרחי. אולם, כאן, נוכח פסק הדין האזרחי ועל דעת הרשת, אין מתבקש פיצוי.
- הסנגור ביקש להעריך את חומרת מעשה העבירה על רקע נסיבות חייה של הנאשמת, והמניע הישיר לביצוע המעשה. הסנגור טען כי המעשים נעשו על רקע קשיים, מצוקות וחולשות ולא מתוך תאוות בצע ורצון להתעשר. הסנגור הצביע על כך שאין לנאשמת כל הרשעות קודמות ולא היה ספק לגבי מהימנותה לפני התקופה בה בוצעו העבירות. אולם, על רקע הסחרור המשפחתי המתואר בתסקיר, בוצעו העבירות, עליהן מתחרטת הנאשמת בכל לב, ועליהן נדרשת היא לשלם מחיר כבד, אישית, כלכלית ומשפחתית. למרות שהנאשמת לא הפסיקה זאת מיוזמתה, אלא משום שנתפסה, הנאשמת שמחה שתקופת הסחרור הסתיימה, והתאפשר לה לחזור לאורח חיים יותר נורמטיבי.
- הסנגור הבהיר כי אין לו טענה לעינוי דין, שכן כתב האישום הוגש תוך זמן סביר והמשפט התנהל בקצב סביר, בשים לב לטיב העבירות והיקף הראיות. יחד עם זאת, הסנגור ביקש לקחת בחשבון את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, ואת המתח שהנאשמת נמצאת בו במשך כל התקופה. כן ביקש לקחת בחשבון את הזמן שנחסך, הן בהבאת עדים רבים מאילת, הן בשמיעת עדים למשך ימים רבים והן את המשכו של ההליך, הסיכומים והכרעת הדין. הסנגור ביקש לקחת בחשבון גם את סבל ילדי הנאשמת, שבא לידי ביטוי בתסקיר, ובמכתב של הבן, אשר גם ראה את אביו נפטר לנגד עיניו בפתאומיות, וגם ראה אמו נעצרת.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|