ע"ע 46183-06-11 שמואלביץ נ' מדינת ישראל

השופט עמירם רבינוביץ

זהו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (ס"ע 4283-10 ; השופט שמואל טננבאום - סגן נשיא - ונציגי הציבור מר בנימין זהר ומר שלמה קוגן) בו נדחה ערעורה של שפרה שמואלביץ ז"ל, אלמנת המנוח מתיתיהו שמואלביץ ז"ל (להלן- "אלמנת המנוח"), על החלטת הממונה על הגמלאות, במסגרתה הופחתה קצבת השארים של אלמנת המנוח מ-65.33% ל-45.33%.

הרקע עובדתי על פי פסיקת בית הדין האזורי

1.מר מתתיהו שמואלביץ ז"ל (להלן - המנוח) כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה החל מיום 24.2.80 ועד למועד בו פרש ביום 31.12.84, כשהוא בן 65.

2.במסגרת כהונתו זו, ומכוחה של הודעת נציבות שירות המדינה מס' לז/73 מיום 14.6.77 שכותרתה: "שכר ותנאי שירות - מנהלים כלליים במשרדי ממשלה ונושאי תפקידים מקבילים", הוצמדו תנאי שכרו ופרישתו של המנוח, בהתאם לבחירתו, לשכרם של סגני שרים שהם חברי כנסת.

3.מכוח הוראת סעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות שלטון, התשכ"ט-1969 (להלן - חוק הגמלאות לנושאי משרה), תנאי פרישתם של כלל חברי הכנסת נקבעים בהחלטות ועדת הכנסת בעניין גמלאות לחברי כנסת ושאיריהם. ואכן ועדת הכנסת הפעילה את סמכותה וקבלה את החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי כנסת ושאיריהם), התש"ל-1969 (להלן - החלטת הגמלאות).

החלטת הגמלאות הינה הסדר, אשר מעגן את הזכויות על פיו לקצבה ולהטבות נוספות, למי שההחלטה חלה לגביו. אחת מההטבות שנקבעו בהסדר האמור, לעומת תנאי הקצבה שנקבעו לעובדי מדינה לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן - חוק הגמלאות) כולל שיעור קצבה גבוה יותר לכל שנת כהונה.

4.החלטת הגמלאות כללה בנוסחה המקורי את סעיף 3, שכותרתו "תוספת לקצבה בשל גיל" בנוסח זה:

"חבר הכנסת לשעבר, שבשעה שחדל לכהן היה גילו למעלה מ-55 שנה, תינתן לו תוספת על הקצבה שהוא זכאי לה לפי סעיף 2 בשיעור של 2% מהמשכורת הקובעת בעד כל שנת גילו שהייתה למעלה מ-55 בשעה שחדל לכהן".