42 חודשי מאסר במסגרת הסדר טיעון בגין עבירות של שוד וקשירת קשר לביצוע פשע

האישומים וההרשעה

הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון.

מתברר, כי ביום 20.10.09 קשרו הנאשם וארבעה אחרים (שעניינם נדון בנפרד) קשר לשדוד בית בראשון לציון. לשם קידומו של הקשר, נסעו ביום 20.10.09, שלושה מהאחרים לחנות ציוד, בה רכשו אזיקונים, כפפות ומברג. במסגרת ביצוע הקשר, ערך אחד האחרים, ביום 20.10.09, סריקה מוקדמת באזור הסמוך לבית.

ביום 21.10.09 בסמוך לשעה 23:00, נפגשו הנאשם והאחרים בביתו, והמתינו לשעה היעודה לביצוע השוד. אחד האחרים הביא למפגש אקדח, והוחלט בין האחרים, כי מי שיכנס לבית לשם ביצוע השוד ישא את האקדח, על מנת לסכל התנגדות, אם תהיה, מצד מי מדרי הבית.

ביום 22.10.09, בשעה 02:30 לערך, נסעו הנאשם והאחרים בצוותא, בשני כלי רכב, לכיוון הבית. הנאשם יחד עם שני אחרים, ביצעו סריקות באזור הבית, בעוד ששניים אחרים נכנסו למתחם הבית, ואחד מהם (להלן: "הפורץ") פרץ למרתף הבית בו ישנו אותה עת בני  זוג, שהתעוררו לשמע הרחשים.

בן הזוג (להלן: " המתלונן") הבחין בפורץ שאוחז באקדח. הפורץ תקף את המתלונן והכה בראשו, מספר פעמים, באמצעות קת האקדח. כתוצאה מכך, החל המתלונן לדמם מראשו.

המתלונן השליך אל עבר הפורץ חפצים שונים, עד שאזלו כוחותיו והוא נפל על הקרקע.

בשלב זה, ירה הפורץ לעבר גופו של המתלונן ופגע בחזהו. לאחר מכן, הוא ניגש לבת זוגו של המתלונן ושאל אותה היכן נמצאת הכספת. היא נתנה לו מעטפה ובה שטר של 100$, שטר של 20 יורו ו- 120 ש"ח. רק לאחר מכן, עזב הפורץ את המקום.

כתוצאה מהירי, נגרם למתלונן פצע כניסה בחזה משמאל ופצע יציאה במותן שמאל, ודימום עקב פגיעה באברים פנימיים, והוא הובהל לבית חולים, שם נותח מספר פעמים ואושפז במחלקת טיפול נמרץ כשהוא מונשם. בחלוף 18 ימים, כשמצבו הוטב, שוחרר המתלונן לביתו עם הנחיות להמשך הטיפול.

על פי אלה, הורשע הנאשם מכוח הודאתו, בכתב האישום המתוקן ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות,לפי סעיף 402 (ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: " החוק"), וב קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק.

עיקר טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה ציין שהמדובר בפרשייה בה נגזר דינו של אחד המעורבים בפני מותב אחר, הוא זה שנכנס לבית שנשדד. מעורב זה, לו מיוחסות גם עבירות של נשיאת הנשק וחבלה חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, נידון על פי הסדר טיעון, לעונש של 5 שנות מאסר והפעלה של 8 חודשי מאסר על תנאי במצטבר, לאחר שהמותב קיבל את הצעת התביעה לענישה זו.

ב"כ המאשימה ציין, כי ישנו הבדל מהותי בין כתב האישום שהוגש נגד האחר, בפרשייה זו, לבין כתב האישום בו הורשע הנאשם.

ב"כ המאשימה תיאר את עובדות כתב האישום, והוסיף, כי אין המדובר בקשירת קשר כללית, אלא ספציפית, עם חלוקה לתפקידים. במהלך השוד עצמו, הנאשם נשאר מחוץ למתחם הבית, בעת ששניים אחרים נכנסו לבית.

כתוצאה מהירי, נגרמו למתלונן חבלות חמורות והוא אושפז 19 ימים בבית חולים. אך בנס לא הסתיימה התקרית במותו.

מצב כלכלי רעוע כזה או אחר, אינו מצדיק התגייסות לחבורה כזו וביצוע עבירות כה חמורות, אמר התובע. העבירות עצמן בוצעו בצוותא. ואין המדובר באירוע ספונטאני, אלא בתכנון מדוקדק והכנות ממשיות.

השוד בוצע בשעות הלילה, בהן אנשים נמים את שנתם, ולמרות זאת נכנסו השודדים על מנת לבצע את השוד, תוך שכולם מודעים לסיכונים, כולל הצורך להתגבר על המתלוננים, אם יתנגדו. לחובתו של הנאשם מאסר על תנאי בר הפעלה על עבירות רכוש, שלא הרתיעוהו.

ב"כ המאשימה טען, כי נסיבותיו האישיות של הנאשם, אשתו שהיא אשת חינוך ואביו הקשיש בו הוא מטפל, לא הפריעו לו להשתתף בשוד ולהביא את כל השותפים אל ביתו בשעת לילה מאוחרת, ולכן אין מקום להתחשבות בו.

הוא הסביר שבמכלול הנסיבות, ענישתו של הנאשם צריכה להיות הולמת, לא רחוקה מ- 5 שנות מאסר שנגזרו על השותף הבכיר. לא ניתן לנתק את הקשר של כל השותפים שהביא בסופו של דבר למעשיו של הפורץ, שעניינו, כאמור, חמור יותר משאר השותפים. בנוסף, ביקש הפעלה במצטבר של המאסר על תנאי, ופיצוי שכבר הופקד בסך 10,000 ש"ח.