40577-12-15

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט מרדכי כדורי) מיום 25.11.15 בת"פ 1120-11-13.

כללי

1.המערער הורשע על יסוד הודאתו בנהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגת רכב מנועי ללא ביטוח חובה בתוקף, אי ציות לאור אדום, מעשה פזיזות ורשלנות והכשלת שוטר. המערער נדון ל – 6 חודשי מאסר בפועל, שני מאסרים על תנאי, פסילה מקבלת רישיון נהיגה ופסילה על תנאי מקבלה או החזקה של רישיון נהיגה. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

2.להלן המעשים: ביום 27.10.13 בשעה 22:40 לערך נהג המערער ברכב פרטי מבלי שהיה מורשה כלל לנהיגה בסוג רכב כלשהו, ללא פוליסת ביטוח בתוקף ובהיותו שוהה בלתי חוקי בישראל. באותן נסיבות, הגיע המערער למחסום משטרתי, בו נתבקש להציג רישיונות, המערער טען כי שכח אותם בבית, ומשקיבל הוראה לעמוד בצד הדרך, המשיך בנסיעה וברח מהמקום, תוך כדי הימלטות ממרדף שערכו אחריו השוטרים. המערער המשיך בנסיעה במהירות מופרזת, עבר באור אדום ברמזור והמשיך בנסיעה פרועה תוך שהוא עולה על אי תנועה וכיכר, סיכן הולכי רגל ורכבים אחרים, סטה מספר פעמים מנתיב נסיעתו לנתיב הנגדי, כמעט התהפך עם רכבו ועצר בהגיעו לדרך ללא מוצא, שם פרק מרכבו, המשיך בבריחה רגלית מהשוטרים ולא נענה לקריאותיהם לעצור.

טענות הצדדים

3.ב"כ המערער טען כי בנסיבות המקרה דנן מוצדק להקל עם המערער: למערער אין עבר פלילי, תפקודו נורמטיבי ומדובר במעידה חד פעמית, הוא הודה במיוחס לו והביע חרטה, היה נתון במעצר במשך 36 ימים ובמעצר בית מלא יותר משנתיים. ההליך הפלילי והמעצר כשלעצמם מהווים עונש מרתיע, הוא המפרנס היחיד למשפחתו, היה כבן 28 שנים בעת ביצוע העבירות, העבירות בוצעו על רקע אי הסדרת מעמדו של המערער בישראל בשל הליכים בירוקראטיים במשרד הפנים, ואינו מבטא עיוות בסיסי בנורמות ובערכים של המערער ודפוסי התנהגות עברייניים. בנסיבות אלה, כך נטען, העונש צריך להיגזר ברף התחתון של מתחם הענישה ההולם, היינו ימי מאסר כימי מעצרו של המערער. במיוחד הודגש מצבו המשפחתי הקשה של המערער, כאשר משפחתו תלויה בו מבחינה כלכלית.

מנגד, המשיבה טענה כי פסק דינו של בית משפט קמא יישם נכונה את הוראות תיקון 113 לחוק העונשין, כאשר מצבו האישי של המערער שימש שיקול בתוך המתחם ובאה הפניה לפסיקה אשר תמכה בכך. נטען כי בנסיבות מקרה זה על כל פרטיו, הדרך היחידה להרתיע היא עונש מאסר בפועל ואין מקום לעמדה העונשית לה טען המערער.

דיון

4.דין הערעור להידחות.

המערער הינו אזרח ירדני, יליד 1985, לזכותו עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, האחריות שנטל על המעשים, הבעת חרטה כנה מצדו, יש להתחשב בנסיבותיו האישיות שפורטו בהודעת הערעור ובטיעונים לעונש, בפרק הזמן המשמעותי שחלף מעת האירוע, במעצר הבית הממושך בו שהה. כמו כן, למערער אין עבר פלילי ומאז האירוע לא נפתחו נגדו תיקים נוספים. מאידך, לחובת המערער נזקפת חומרת העבירות שביצע. המערער תכנן מראש לנהוג ברכב מנועי חרף העובדה שאינו מחזיק ברישיון נהיגה וללא ביטוח, והעבירות שביצע לאחר מכן מבטאות תעוזה וזלזול חמור בשלטון החוק ויצרו סיכון משמעותי למשתמשי הדרך, הן להולכי רגל והן לרכבים, שאחד מהם נאלץ לשנות כיוון על מנת להימנע מהתנגשות. לא בכדי עמד בית משפט קמא בהרחבה על חומרתן הרבה של העבירות שביצע המערער. לפיכך, בנסיבות דנן, העונש שקבע בית משפט קמא מקובל עלינו, אינו חמור ולא מצאנו מקום להתערב בו.