4 שנות מאסר בגין תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון חלקי בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום  המתוקן - עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות - לפי סעיף 333 + 335 (א)(1) לחוק העונשין, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 274(1) ו-(2) לחוק העונשין, וכניסה ושהייה בישראל שלא כחוק- עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

לפי המפורט בכתב האישום ביום 23.3.09 שעה 22.30 או בסמוך לכך, היה הנאשם עם אדם אחר ברחוב פרזון בתל אביב, והשניים התהלכו באופן המעורר חשד, למקום הוזעקה ניידת משטרה שהחלה לבצע סריקה במקום כאשר אזרחים שונים מסייעים בידם. במהלך הסריקה הבחין השוטר מיכאל כשר (להלן: "המתלונן") בנאשם שרץ לכיוון גינה ציבורית סמוכה, השוטר רדף אחרי הנאשם ברחובות השכונה בעודו צועק לעברו שיעצור, בשלב מסוים כמעט הדביק אותו אך הנאשם הסתובב לעברו והכה אותו בראשו, בין השניים התפתח מאבק במהלכו חבל הנאשם בשוטר באמצעות דוקרן מאולתר שהוכן ממחצית מספריים, בהמשך נכבל הנאשם ונעצר.

כתוצאה מתקיפת הנאשם, נפצע השוטר באמה השמאלית, דימם בצורה משמעותית, בוצע בו במקום חוסם עורקים, הובהל לבית חולים שם נותח בידו ואושפז למשך 3 ימים.

מדובר בנאשם תושב השטחים, יליד שנת 1984 שלחובתו 9 הרשעות קודמות הכוללות עבירות כנגד חוק הכניסה לישראל, עבירות חוזרות פעם אחר פעם, עבירות רכוש לא מעטות שבגינן אף ריצה עונשי מאסר בפועל ואף עבירות אלימות.

ב"כ הנאשם עתר לבית המשפט להורות על קבלת תסקיר לעניין העונש, עתירה שנדחתה על ידי בית המשפט משני טעמים: הראשון, העובדה שמדובר בנאשם שגיליון הרשעותיו מכביד, נאשם שעובר עבירות באופן עקבי ומתמשך בשנים האחרונות, נאשם שריצה מספר עונשי מאסר, תלוי ועומד כנגדו עונש מאסר מותנה שלא הרתיע אותו, נאשם שביצע את העבירות נשוא כתב האישום זמן קצר לאחר שחרורו ממאסר.

השני, מדובר בנאשם שהוא תושב השטחים, ששירות המבחן אינו יכול לבדוק את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם למעט בשיחה עם הנאשם עצמו, ולצורך זה, יכול הסניגור לשטוח בפני בית המשפט את מלוא היריעה בנוגע לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, מבלי להטריח את שירות המבחן ולדחות את הדיון פרק זמן של מספר חודשים.

ב"כ המאשימה עתרה להטלת עונש מאסר משמעותי, כל זאת בשים לב לנסיבות המחמירות של מקרה זה, החל מכניסתו החוזרת והנשנית של הנאשם לישראל שלא כדין כדי לעבור עבירות פליליות כשהפעם הוא משתדרג ומצטייד בדוקרן מאולתר, תוקף איש משטרה ובהמשך אף גורם לו לחבלה שיכלה היתה להסתיים בתוצאה קשה מאד.

עו"ד לייטרסדורף הפנתה את בית המשפט לגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, לעובדה שהחל לבצע עבירות משנת 2002, בכל שנה ושנה הוא שב ונכנס לישראל, עובר עבירות רכוש, הפרעה לשוטרים, התחזות וזיוף, עבירות אלימות, מובא לדין ומוטלים עליו עונשי מאסר קצרים יחסית, עונשי מאסר מותנים, כל אלה אינם מרתיעים אותו והוא חוזר לסורו, כך עשה גם הפעם שעה שזמן קצר לאחר שחרורו ממאסר ביצע עבירות חמורות מאד בהן הורשע.

כן הפנתה התובעת לחומרת הפגיעה בשוטר, שנאלץ לעבור ניתוח בהרדמה, מוגבל בידו, כל זאת כאשר תלוי ועומד כנגדו עונש מאסר מותנה.

לסיכום, עתרה התובעת להטלת עונש מאסר חמור למשך מספר שנים, כל זאת בשים לב לרמת הענישה שהוטלה על ידי בית המשפט במקרים דומים.

מאידך, עתר ב"כ הנאשם להתחשב בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, לעובדה שמדובר בתושב שטחים שתנאי מאסרו קשים לאין ערוך מאלה של אזרח ישראלי הואיל והוא לא זכאי להליכי שיקום המגיעים לאסיר בכלא, לרבות זכות לחופשה, לביקורי משפחה וכיוצ"ב.

כמו כן טען הסניגור שהנאשם מפנים היום את הפסול שבהתנהגותו, מביע צער על עצם ביצוע העבירות, הודה במיוחס לו לא רק מהטעם של חיסכון בזמן שיפוטי אלא בזכות השינוי שהתחולל בו מעת מעצרו ועד היום ורצונו לפתוח פרק חדש בחייו.

הסניגור הפנה לעובדה שלא הוגש כל תיעוד רפואי בנוגע למצבו העדכני של השוטר, ועל כן אין להתייחס בכובד ראש לטיעון בדבר מוגבלותו של השוטר עקב הפציעה שנגרמה לו.

זהו מקרה נוסף שבו בית המשפט נדרש לסוגיה של הטלת עונש ראוי והולם על נאשם שעושה שימוש בסכין או דוקרן על מנת לפצוע אחר ולחבול בו כדי להשיג את יעדו, ובמקרה זה היעד המקווה היה סיכול כוונתו של השוטר לעצור את הנאשם במסגרת עבודתו.

בית המשפט העליון ובעקבותיו יתר בתי המשפט, קבע מדיניות ענישה מחמירה כלפי אותם נאשמים העושים שימוש בסכין וכינה אותה תת תרבות הסכין, שיש לעשות כל מעשה ומאמץ כדי לעקור אותה מהשורש ולהדביר תופעה פסולה זו שגובה מחיר כבד מאד עד כדי אובדן חיי אדם, קבע את הכלל שיש להעדיף במקרים שכאלה את האינטרס הציבורי שבהרתעת היחיד  והרבים, ומקל וחומר כאשר מדובר בפגיעה בשוטר שתפקידו מתמצה בנסיון לאכוף את החוק, ומצא עצמו כמו במקרה זה קרבן לאלימות קשה שהופעלה כנגדו על ידי מי שביקש לסכל את עבודתו של השוטר שביקש לעכב את הנאשם ולבדוק את פרטיו וזהותו על  רקע החשד שעוררה התנהגותו של זה.

אין ספק שהתנהגות הנאשם היא התנהגות חמורה ביותר, בייחוד כאשר העבירות מבוצעות על ידי מי שאין זו ההיתקלות הראשונה עבורו עם רשויות אכיפת החוק, על ידי מי שהתנהגותו בשנים האחרונות מלמדת על כך שהוא בחר בפשע כדרך חיים, מי שאינו נרתע להיכנס פעם אחר פעם לישראל, לא לצרכי עבודה ופרנסה, אלא כדי לעבור עבירות פליליות כאשר הוא 'משדרג' את מעשיו הפליליים עד כדי הצטיידות בדוקרן ושימוש בו כדי לסכל את כוונתו של השוטר לעצור אותו, על ידי מי שביצע את עבירות שעה שתלוי ועומד כנגדו עונש מאסר מותנה לתקופה של 8 חודשים.

מבלי להתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם, וחייב אני לציין שלאלה אין משקל רב (למעט כמובן הודאתו של הנאשם והבעת הצער על ידו), הרי האינטרס הציבורי במקרה זה חייב לקבל העדפה על פני האינטרס האישי של הנאשם, שהרי מדובר באיש משטרה שביצע את תפקידו ומצא עצמו קרבן לאלימות מצד הנאשם, שלא היסס לתקוף אותו, ולדקור אותו בהמשך, מעשים שמלמדים על זלזול חמור ברשויות אכיפת החוק עד כדי הבעת נכונות מפורשת מצידו של הנאשם לפגוע באלה.

אשר על כן ולאחר ששקלתי את כלל הנסיבות הרלוונטיות, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.         מאסר בפועל לתקופה של 48 חודשים.