3331/14

           בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט א' שינמן) בת"א 46448-03-13 מיום 31.3.2014, בגדרה נדחתה בקשת המבקשות לעכב את הליכי התובענה שהגישה נגדן המשיבה 1 עקב קיומה של תניית בוררות בהסכמים שנכרתו ביניהן.

רקע

1.        בין השנים 2003-2001 נקשרו המשיבה 1 (להלן: חברת החשמל) והמבקשות (להלן: סימנס ו-סימנס ישראל, וביחד: חברות סימנס או המבקשות) בהסכמים לרכישת טורבינות גז וקבלת שירותים נלווים לתחנות כוח של חברת החשמל. ההסכמים נכרתו לאחר שהמבקשות זכו במכרז שערכה חברת החשמל. בחלוף כעשר שנים, בחודש מרץ 2013, הגישה חברת החשמל לבית משפט קמא תביעה כספית נגד חברות סימנס, בה נטען כי ההסכמים ביניהן נחתמו כתוצאה משוחד ששילמו חברות סימנס למשיב 2 (להלן: כהן), באמצעות המשיבים 4-3 וחברה נוספת בשם Oakfield Ltd (להלן: אוקפילד, אשר אינה נמנית על המשיבים בבקשה דנן).

2.        המבקשות-הנתבעות הגישו לבית משפט קמא בקשה לעכב את התביעה נגדן לצורך העברתה להליך של בוררות בהתאם להוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות או החוק), מכוח תניית בוררות בהסכמים בין הצדדים.

3.        למען הבהירות, ובטרם אפנה לתיאור החלטתו של בית משפט קמא וטענות הצדדים, נקדים ונזכיר שני סעיפים הקבועים בחוק הבוררות העוסקים בעיכוב הליכים. הסעיף הראשון הוא סעיף 5 לחוק, העוסק בסמכותו של בית המשפט להורות על עיכוב הליכים:

עיכוב הליכים בבית המשפט

5.  (א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.

(ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.

       (ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות.