מדינת ישראל נ' פלונים

כתב האישום

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם שנמסרה במסגרת הסדר דיוני, ב-55 עבירות של ניכוי מס תשומות בלי שיש להם לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ").

לפי עובדות כתב האישום המתוקן, נאשמת מס' 2 (להלן: "נאשמת 2" או "החברה") היא חברה פרטית מוגבלת במניות, אשר נרשמה כ"עוסק" לעניין חוק מע"מ בתקופה שבין 15.3.2015 לבין 25.9.2018 (להלן: "התקופה הרלוונטית לכתב האישום") שתחום עיסוקה כמוצהר לרשויות המס הוא מסחר סיטוני במתכות ובעפרות מתכת.

נאשם מס' 1 (להלן: "נאשם 1" או "הנאשם") הוא דירקטור ובעל מניות בחברה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום.

במהלך שנת המס 2018, קיבלו הנאשמים 55 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס בסך כולל של 13,093,136 ₪ כולל מע"מ, על שמות העוסקים קבוצת סחר מודרני בע"מ וגוסיל פיננסים בע"מ, וכללו אותן בספרי הנהלת החשבונות של החברה, וזאת מבלי שעשו או התחייבו לעשות את העסקאות שלגביהן הוצאו המסמכים כאמור (להלן: "החשבוניות הפיקטיביות"), כמפורט בנספח א' לכתב האישום.

הנאשמים ניכו שלא כדין, בדיווחיה התקופתיים של החברה למנהל מס ערך מוסף, את מס התשומות הגלום בחשבוניות הפיקטיביות שלעיל, בסך של 1,900,691 ₪, וזאת מבלי שהיה להם מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מע"מ, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס.

תמצית טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה ציין כי כתב האישום תוקן במסגרת הסדר בין הצדדים, שבמסגרתו נלקחו בחשבון, בין היתר, אי איתורם של עדים בתיק, מועד ביצוע העבירות וסוגיית אכיפה בררנית הקיימת בפרשה הרחבה במסגרתה נחקר תיק זה.

ב"כ המאשימה טען כי במעשיהם פגעו הנאשמים ברף גבוה בקופת המדינה ובערך השוויון בנשיאת נטל המס, והפנה לפסיקת בית המשפט העליון בה נקבע כי קיימת חומרה יתרה בעבירות המס וכי יש לעקור מן השורש עבירות אלו לנוכח שכיחותן וקלות ביצוען.

ב"כ המאשימה טען כי משך זמן ביצוע העבירות והיקף ההשתמטות ממס, מעידים על תכנון וביצוע באופן שיטתי מצד הנאשמים ומתוך בצע כסף.

לטענת ב"כ המאשימה, מידת אשמו של הנאשם, שהיה אחראי לביצוע העבירות, גבוהה באופן המצדיק הטלת ענישה משמעותית. ב"כ המאשימה עתר לקביעת מתחם ענישה לגבי נאשם 1 הנע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה הנע בין 10 ל-18 חודשים למשך שלוש שנים, וקנס כספי הנע בין 5% ל-10% מסכום המחדל, העומד על כ-1.9 מיליון ₪.

באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, ציין ב"כ המאשימה את הודאת הנאשם, העדר עבר פלילי ותשלום של 1.6 מיליון ₪ המהווה את מרבית סכום המחדל, לצד העמדת ערבויות נוספות שיבטיחו את תשלום יתרת החוב.