גבריאלי נ' ביטון

לפניי תביעה: (א) להצהיר כי הסכם שנחתם בין התובע לבין הנתבע בשנת 2018 במסגרתו ויתר התובע על זכויותיו בחברת יו אן וי מדיסין בע"מ (להלן: "חברת מדיסין") בטל בשל היותו חוזה למראית עין; (ב) להצהיר כי לפיכך התובע זכאי להירשם כבעל.ים של מחצית מהמניות ומהאופציות שהוקצו לנתבע בחברת יוניבו תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן: "חברת יוניבו"), שהתמזגה לאחר ההסכם האמור עם חברת מדיסין, ולמחצית מהדיבידנדים והשכר ששילמה חברת יוניבו לנתבע; (ג) להורות לנתבע להעביר לתובע את מניות חברת יוניבו שהוא זכאי לקבל; וכן (ד) ליתן צו למתן חשבונות, לשם קבלת מסמכים ומידע הנוגעים לכספים ששולמו לנתבע מחברת יוניבו, וזאת לשם תשלום מחצית מכספים אלו לתובע.

I. הרקע הרלוונטי להליך ותמצית טענות הצדדים

א. חתימת הסכם 2016, הקמת חברת מדיסין והניסיונות למציאת משקיעים לחברה

1. התובע והנתבע הכירו בשנת 2008, עת הנתבע החל לעבוד כקצין ביטחון בחברה לממכר מוצרי תקשורת שהיתה בבעלות התובע. במהלך השנים התפתחו בין השניים קשרי חברות אמיצים, שנמשכו גם לאחר הפסקת עבודתו של הנתבע אצל התובע, לאורם ניכר כי התובע נתן אמון רב בנתבע במהלך פעילותם העסקית המשותפת.

2. על רקע קשרים אלו, פנה התובע לנתבע והציע לו להקים יחדיו חברה לגידול, ייצור, שיווק ומכירת מוצרים בתחום הקנאביס הרפואי, שהיה אז בחיתוליו. ביום 15.10.2016 חתמו הצדדים על הסכם במסגרתו התחייבו לשתף פעולה לצורך קבלת היתרים עבור פעילות כאמור בתחום הקנאביס הרפואי (נספח 3 לתצהירו של התובע; להלן: "הסכם 2016"). במבוא להסכם 2016 ובסעיף 2 הימנו צוין כי התובע, שהוגדר כצד א' להסכם, הגה את הרעיון האמור, וכי הנתבע, שהוגדר כצד ב' להסכם, יקים את חברת מדיסין לשם הפעילות האמורה. בסעיף 3 להסכם נקבע כי כל מניות החברה יירשמו "בשלב זה" על שם הנתבע. בסעיפים 5-4 להסכם הוסכם כי לתובע תוקנה אופציה לרכישת 50% מהון המניות של החברה עבור סך של 300,000 ש"ח, תוך שנקבע כי מימוש האופציה ייעשה על ידי הפקדת הסכום הנ"ל בידי הנתבע, וכי לאחר מכן יהיו זכאים התובע או מי מטעמו להירשם כבעלי 50% ממניות החברה (להלן: "האופציה"). עוד נקבע בהסכם כי החברה תפעל לקבלת היתרים בתחום הקנאביס הרפואי (סעיף 7); כי הצדדים מתחייבים שלא להתחרות האחד בשני או בחברה בתחום זה (סעיף 8); כי חלוקת הרווחים תהיה שווה בין הצדדים, לאחר הפחתת הוצאות שונות (סעיף 9); וכי קיימת חובה על כל צד לפנות ולקבל את הסכמת הצד השני בטרם יוכל להעביר או למכור את זכויותיו בחברה (סעיף 10).

3. ביום 24.11.2016, כחודש לאחר חתימת הסכם 2016, הוקמה חברת מדיסין והנתבע נרשם כבעל המניות היחיד בה.

4. יצוין כבר עתה כי בין הצדדים קיימת מחלוקת יסודית בשאלה האם התובע מימש את האופציה והפך לבעל 50% מהמניות בחברת מדיסין אם לאו.

   גרסת התובע היא כי האופציה מומשה על ידו, אך בשים לב לכך שהוא הורשע בשנת 2001 בעבירה של סחר בסמים בגינה ריצה עונש מאסר בן שנתיים, ובשל חששו של הנתבע כי רישום התובע כבעל מניות בחברה, יפגע בשל כך ביכולתה של החברה לקבל רישיונות בתחום ייצור מוצרי קנאביס, נמנעו הצדדים מרישום התובע כבעל 50% ממניות החברה. משכך, הוסכם ביניהם כי התובע יישאר "מאחורי הקלעים" בשלב הראשוני כשהנתבע ימשיך להיות הבעלים הרשום של כל מניות החברה, תוך שהתובע נוטל חלק פעיל בקידום עסקי החברה והנתבע נוהג בו כשותף לכל דבר ועניין. לטענת התובע, לשם מימוש האופציה הוא שילם לנתבע סך של 150,000 ש"ח, ואת יתרת התמורה שילם בכך שרכש עבור הנתבע ולבקשתו רכב מסוג מיצובישי אאוטלנדר בשווי של כ-200,000 ש"ח (להלן: "הרכב"), שנרשם על שמו של הנתבע. מעבר לסכומים אלו, נטען כי התובע השקיע בחברה מאות אלפי ש"ח נוספים, בכך שמימן מכספו הוצאות שונות לגיוס משקיעים והשגת רישיונות לחברה.

   לפי גרסת הנתבע, לאחר חתימת הסכם 2016, ומשעה שבחלוף הזמן התברר כי לתובע אין את הסכום שנקבע למימוש האופציה, הסכימו הצדדים כי התובע יוכל לממש את האופציה גם על ידי גיוס משקיע שישלם במקומו את הסכום האמור. דא עקא, שהתובע לא הצליח לעשות כן, ועל כן מעולם לא מימש את האופציה שהוקנתה לו. בהקשר זה, גרסת הנתבע היא כי התובע העניק לו הלוואה בסך של 100,000 ש"ח, וכן השאיל לו את הרכב האמור, אשר נרשם על שם הנתבע "מטעמי ביטוח" בלבד. כן הבהיר הנתבע כי התייחסותו בפועל לתובע כשותפו לחברה לא מלמדת כי התובע מימש את האופציה, אלא נבעה מרצונו של הנתבע לדרבן את התובע לפעול לגיוס משקיע אשר יכניס כספים לחברה, בעוד הנתבע היה ערב באופן אישי ובלעדי לחשבון הבנק של החברה.

5. לאחר הקמת החברה החלו הצדדים לפעול במשותף לקידום חזונם העסקי, הן על ידי קבלת רישיונות שונים בתחום הקנאביס הרפואי, בין היתר במטרה להקים מפעל למוצרי קנאביס; והן באיתור וגיוס משקיעים לחברה, תוך שעם חלק מהמשקיעים נפגשו הצדדים במשותף ועם חלקם האחר נפגש הנתבע בלבד (לטענת התובע במטרה להצניע את בעלותו בחברה). במקביל לביצוע פעולות אלו, בחנו הצדדים אפשרויות לרישום חלק ממניות החברה על שמם של מקורבים לתובע, ובהם גב' לאה גבריאלי, שהיתה באותה עת רעייתו של התובע (להלן: "גב' גבריאלי"), ועו"ד אלכס ידגרוב (להלן: "עו"ד ידגרוב").

   בפעילותם העסקית של הצדדים נטלו חלק גם חברו של הנתבע, עו"ד מאיר זריהן (להלן: "עו"ד זריהן"), שנתן לחברה שירותים משפטיים והעיד בהליך מטעמו של הנתבע; מר ניר בן צבי (להלן: "מר בן צבי"), חבר נוסף של הנתבע, שסייע בניסיונות גיוס הכספים לחברה; ומר ירון שטיינברג (להלן: "מר שטיינברג"), מכר עסקי של התובע, שאף הוא סייע לצדדים בגיוס משקיעים.

6. בחודשים מאי-יוני 2017 נשאו מאמצי הצדדים פרי. ביום 21.5.2017 קיבלה חברת מדיסין מהיחידה לקנביס רפואי במשרד הבריאות (להלן: "היק"ר") אישור ראשוני, בתוקף לשנה (קרי עד ליום 21.5.2018), להקמת אתר לעיסוק בסם מסוכן - מפעל לייצור מוצרי קנאביס (נספח 6 לתצהיר התובע).