3.5 שנות מאסר במסגרת הסדר טיעון, בגין מעשה מגונה בקטינה

הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון כי בתאריך 11/5/12, בסביבות השעה 15:00, נכנס באמתלת שווא לדירה שם התגוררה המתלוננת (קטינה ילידת 2001). הנאשם הודה, כי אחז במתלוננת בחוזקה, נגע בגופה מתחת לחולצתה, עד כי הכאיב לה, דחף אותה בחוזקה אל המיטה שהייתה במקום וכאשר המתלוננת בכתה וצרחה - בתגובה תפס אותה בצווארה וחנק אותה. הנאשם נעל את דלת הדירה באמצעות המפתח, ולאחר שהוריד את חולצתה ומכנסיה של המתלוננת החל גם להוריד את חולצתו ולהפשיל את מכנסיו. בשלב זה, הגיעה אמה של המתלוננת מהעבודה וניסתה לפתוח את דלת הדירה, וכאשר הנאשם שמע את צליל המפתחות, הרים את מכנסיו, לבש את חולצתו ורץ לעבר הדלת. שם, כאשר הדלת נפתחה, דחף את אמה של המתלוננת ונמלט מחוץ לבית. בגין מעשיו אלה, הורשע הנאשם בביצוע עבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) בצירוף סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

הנאשם גם הודה, כי לאחר שנעצר, ובחיפוש שנמצא על גופו, נתפס סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 4.75 גרם. ואף הודה כי בחיפוש שנערך בביתו נמצאה, בחדר השינה, קופסת סיגריות ובתוכה סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 37.26 גרם. נוכח מעשים אלה, הורשע הנאשם בעבירה של החזקה שלא לשימוש עצמי לפי סעיפים 7(א)(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973.

לאחר הרשעת הנאשם הגיעו הצדדים גם להסדר טיעון לעניין העונש, במסגרתו ביקשו כי יוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל של שלוש וחצי שנים וכן מאסר על תנאי. הצדדים הסבירו את הסדר הטיעון בכך שהוא הולם את רמת הענישה; בכך שהנאשם בוודאי יגורש מן הארץ לאחר שיסיים לרצות את מאסרו; ובכך שהנאשם בודד בארץ, אין לו משפחה ואין מי שיסייע בידו בזמן מאסרו.

נוכח המעשים שביצע הנאשם ומנימוקי הצדדים, הרי שהסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים הינו סביר, הולם את רף הענישה המקובל, ועל כן יש לאמצו.

אשר על כן אנו דנים את הנאשם לעונשים הבאים:

1.         מאסר בפועל למשך שלוש וחצי שנים החל מיום המעצר - 11/3/12.

2.         מאסר על תנאי למשך 12 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור, תוך 3 שנים מיום שחרורו, את העבירות בהן הורשע או כל עבירת מין..

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש העליון.

<#3#>

ניתן והודע היום י"ב חשון תשע"ג, 28/10/2012 במעמד הנוכחים.