פלוני נ' פלוני ואח׳

לצרכי נוחות יקראו הצדדים להלן גם בשמותיהם הפרטיים.

1.** המנוח ז"ל הלך לבית עולמו בשנת 2012. הוא הותיר אחריו 8 ילדים, הם התובע והנתבעים 1-7 (ולמען הדיוק יצוין כי הנתבע 3, בנו של המנוח ז"ל, הלך לבית עולמו. לנעליו נכנסה רעייתו, גב' ****, שירשה את עזבונו (עם ילדיה, אולם אלו מינו אותה לנהל הליך זה גם בשמם)).

צו ירושה אחר המנוח ז"ל ניתן ביום ****. בצו נקבע כי 8 ילדיו הם היורשים, בחלקים שווים ביניהם.

2.המנוח היה (ועודנו רשום פורמלית, יחד עם רעייתו) בעל הזכויות במשק במושב ****. מדובר בזכויות של בר רשות. שם היה בית מגוריו, בו הוא התגורר שנים ארוכות, ובכלל זה יחד עם אשתו, **** ז"ל, שנאספה לבית אבותיה לפניו, בשנת 2004.

3.עוד כשההורים המנוחים (המנוח ואשתו) היו בחיים הם העניקו לילדיהם הענקות שונות, ובין היתר נתנו לחלק מהם זכות לגור במבנים שהוקמו/הורחבו ללא היתר במשק. כמו כן נעשה שימוש במחסנים שונים במשק ואלו הושכרו לצדדים שלישיים תמורת דמי שכירות (ואף זאת ללא היתר כדין וללא כל אישור מאת בעל הזכויות - רשות מקרקעי ישראל).

כאן המקום לציין כי בראשית שנות קיומו של המשק היתה בו פעילות חקלאית מכמה סוגים (מטעים, לולי תרנגולות ועוד). ברם, דומה כי אין מחלוקת כי למצער ב - 30 השנים האחרונות אין כל פעילות חקלאית במשק, מכל סוג, והוא הפך, הלכה למעשה, נכס מקרקעין למגורים - עסקי - מסחרי גרידא (לרבות הפיכת לולי התרנגולות למחסנים המושכרים כשטחי מסחר, והכל, כאמור, ללא היתר וללא הסכמת רמ"י).

נכון ליום כתיבת שורות אלו מתגוררים במשק 4 בתי אב - התובע מתגורר בבית שבנה, שגודלו כ - 160 מ"ר. הבית נבנה בהיתר כדין אולם לאחר בנייתו הוספו לו חדר או קומה ללא היתר. הנתבע 4 מתגורר עם בני משפחתו בבית ההורים המנוחים. הנתבע 6 מתגורר עם בנו במחסן שהורחב. כמו כן קיים במשק קרוואן שהוצב ע"י הנתבעת 5. הוא מושכר לצדדים שלישיים. הנתבעת 5 מקבלת לידיה את דמי השכירות. כמו כן קיימים במשק 5 מחסנים שמושכרים מעת לעת לצדדים שלישיים. 5 אחים מקבלים לידיהם את דמי שכירות. לכל אחד מהם משויך מחסן (ללא היתר וללא כל רישום פורמלי של השיוך).

ראוי לציין כבר בשלב זה, ועל כך אין חולק, כי רשות מקרקעי ישראל הגישה הליך משפטי נגד בעלי הזכויות, להסדרת השימושים החורגים, וכן הוציאה בשנים האחרונות מכתבי דרישה לבעלי הזכויות, לקנסות בגין שימושים חורגים, בסך של למעלה מ - 600,000 ₪.

4.בין האחים קמה מחלוקת בקשר לזכויות במשק. התובע הגיש תביעה להכיר בו כבן ממשיך או כמי שקיבל הזכויות במשק במתנה מאביו ז"ל עוד בחייו. לחילופין עותר התובע להעביר אליו הזכויות במשק משום שהוא היחיד המסוגל והראוי לקיימו, תוך פיצוי של אחיו, עפ"י הוראות סע' 114 לחוק הירושה. התובע טוען כי אביו הודיע לכל האחים כי בחר ליתן לו הזכויות במשק כבן ממשיך. הוא אף הודיע לוועד המושב ודאג כי בנו ירשם כחבר במושב וכבעל זכות הצבעה. התובע מצרף מסמכים שונים המעידים לטענתו כי הוא בן ממשיך. התובע טוען כי ההליך הושלם עד תום עפ"י הנהלים שהיו קיימים באותה עת (שנת 1998). לטענתו, כל שנדרש בזמנו היה להודיע לסוכנות היהודית ולרמ"י, וכך נעשה. התובע טוען כי גם אם לא הושלם הליך רישום בן ממשיך עד תום, מטעמים טכנים או אחרים, יש להכיר בו כבן ממשיך משום רצון האב המנוח והמערכת ההסכמית הפנים משפחתית. התובע טוען כי אביו אמר לו לדאוג לאחיו אולם לא ביקש כי תשולם להם כל תמורה. הוא הציע לחלק מאחיו לבצע פרצלציה ולקבל חלק מהשטח אולם קמה ביניהם מחלוקת מי יישא בעליות הפרצלציה והדבר לא נעשה לבסוף. ראוי לציין כי בטיעוני התביעה 'מהלך' התובע בין בקשה להכיר בו כבן ממשיך לבין בקשה להכיר בו כמי שקיבל את זכויות המנוח ללא תמורה עוד בחייו. התובע טוען כי היה והוא לא יוכר כבן ממשיך, יש לפחות לקבוע כי קיבל מהאב השטח (של כ - 500 מ"ר) הצמוד לבית שבנה, לפעול עפ"י הוראות סע' 114 לחוק הירושה ולקבוע כי כלל הזכויות במשק יועברו אליו תוך פיצוי אחיו. התובע מדגיש את מכתבי הדרישה שהגיעו מרמ"י להסדיר את חריגות הבנייה ולשלם קנס בשיעור של מאות אלפי ₪.

הנתבעים מחזיקים טענות שונות במקצת (בינם לבין עצמם) אולם באופן עקרוני כולם מתנגדים לבקשות התובע. הם טוענים כי לתובע לא הוענקו זכויות של בן ממשיך. חלק מהם טוען כי לכל היותר ניתן לו השטח הצמוד לבית המגורים שבנה. חלק טוענים שניתנה לו זכות לגור בלבד, שאינה נופלת מהזכות שניתנה להם להתגורר במקום. הנתבעים טוענים כי חלק מהבנייה של התובע אף היא ללא היתר. הנתבעים מבקשים למכור המשק ולהתחלק בתמורה שתתקבל בחלקים שווים ביניהם. הם מדגישים כי לא צריכה להיות כל העדפה של התובע על פני האחרים והוא אינו היחיד שיכול לקיים המשק. חלק מהאחים טוענים כי גם אם האב המנוח התכוון למנות את התובע כבן ממשיך, הרי שחזר בו לאחר מכן ועל כן לא השלים התהליך.