פלוני נ' מדינת ישראל

לפניי תביעה לפיצויים בעילה של רשלנות רפואית שהוגשה נגד מדינת ישראל בעקבות טיפול שקיבל התובע במרכז הרפואי המשולב ע"ש חיים שיבא.

התובע נפגע בקרסול רגלו השמאלית ביום 2.1.2015. הוא קיבל עזרה ראשונה בחדר המיון של המרכז הרפואי מאיר ובהמשך קיבל טיפול בבית החולים בילינסון.

ביום 8.1.2015 פנה התובע לחדר מיון במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא בשל כאבים חזקים ברגל שמאל. ביום 10.1.2015 הוא פנה שוב בתלונות על כאבים. ביום 13.1.2015 נבדק התובע במרפאה האורתופדית של בית החולים ובעקבות הבדיקה הוא זומן למחלקה לאורתופדיה לטיפול ניתוחי.

ביום 18.1.2015 בוצע לתובע ניתוח בהרדמה כללית לשחזור של עצם השוקית וקיבוע פנימי של השבר. המנתחים היו ד"ר נחשון שזר וד"ר מנחם שי.

לטענת התובע, במהלך הניתוח ביצעו המנתחים חתך ניתוחי מיותר, שאינו לפי הפרוצדורה הניתוחית המקובלת, מבלי לתעד בדו"ח הניתוח את ביצוע החתך ומבלי שנקטו באמצעי זהירות כלשהם על מנת למנוע פגיעה בעצב הפרוניאלי השטחי (SPN). תוך כדי ביצוע החתך המיותר חתכו את העצב.

בתחילת ההליך הכחישה הנתבעת שהחתך בוצע במהלך הניתוח הראשון וטענה כי החתך נעשה בניתוח השני והשלישי, כשניסו לתקן את העצב. פרופ' נורמן, אשר נתן חוות דעת מטעם הנתבעת, כתב בחוות דעתו הראשונה שמבירור שהוא ערך עלה שהחתך לא נעשה בניתוח הראשון והוסיף כי בסוג המסמר שהוכנס אין צורך לפתוח פתח נוסף.

בהמשך, ולאחר שהופנתה תשומת לבה של הנתבעת לתמונות שצילם התובע שבהן נראה החתך לאחר הניתוח הראשון, הודתה הנתבעת שהחתך נעשה במהלך ניתוח זה. המנתח, ד"ר שזר, העיד שהחתך נעשה מאחר שלא ניתן היה להגיע להחזרה טובה של השבר באופן סגור (סעיף 5 לתצהיר).

ברשומות הרפואיות נרשם שהניתוח היה ניתוח סגור. לא תועד החתך ולא תועד הקושי להגיע להחזרה טובה של השבר באופן סגור. ד"ר שזר העיד שאם לא הייתה מוצגת לו התמונה של הצלקת, הוא לא היה זוכר שעשו חתך נוסף, שכן הפרט חסר בדו"ח הניתוח (עמ' 59 לפרוטוקול).

לאחר שמיעת הראיות ולאחר שנשמעו סיכומי הצדדים, קיבלה הנתבעת את המלצת בית המשפט והודתה כי הייתה התרשלות בכך שבניתוח בוצע חתך אורכי (לטרלי) מיותר באזור השבר. הנתבעת עומדת על כך שאין קשר סיבתי בין ביצוע החתך לבין הנזק העצבי שנגרם לתובע.

מטעם התובע העידו התובע עצמו ואשתו. התובע הגיש חוות דעת בשאלת האחריות והנזק שערך ד"ר קובי לידור, מומחה לכירורגיה אורתופדית, וחוות דעת של ד"ר משה בירגר, מומחה בתחום הפסיכיאטריה.