פלוני נ' מדינת ישראל ואח'

לפניי תביעה לנזקי גוף בעילה לרשלנות רפואית, לאחר שהתובע עבר פרוצדורה רפואית בבית חולים רמב"ם, לנטילת ביופסיה מהערמונית, ובעקבותיה סבל מזיהום שגרם לו נזק תמידי. התביעה מופנית כנגד המדינה כבעלים והמחזיקה של בית החולים רמב"ם, בו התובע ביצע את אותה פרוצדורה, כנגד "ביקור רופא" והרופאה שבדקה את התובע מטעם "ביקור רופא" לאחר ביצוע הפרוצדורה ובטרם פנה להמשך טיפול בשל הזיהום שהתגלה בעקבות הפרוצדורה, וכן כנגד המדינה בכובעה כבעלים של בית חולים בני ציון, בו התובע טופל לאחר גילוי הזיהום. פסק הדין ידון בשאלת האחריות של הגורמים המעורבים וכן בשאלת גובה הנזק.

רקע וטענות הצדדים

טענות התביעה

1.התובע, יליד 8.7.1942, עלה לישראל בשנת 1994 מברית המועצות לשעבר, גרוש ונשוי בשנית ולו 3 ילדים בגירים. ביום 31.1.2005 עבר התובע, במסגרת אשפוז יום, ביופסיה של הערמונית בבית החולים רמב"ם. עם קבלת ההזמנה, נדרש התובע להתחיל בטיפול אנטיביוטי יומיים לפני הביופסיה, ולהמשיכה גם יומיים לאחר הביופסיה, כמקובל בעת ביצוע ביופסיה מסוג זה. התובע שוחרר לביתו בתום הבדיקה, עם המלצה לשתייה מרובה והמשך טיפול אנטיביוטי, המשך מעקב רופא עם קבלת התשובה הפתולוגית.

עוד טוען התובע, כי זמן קצר לאחר הגעתו לביתו, החל לחוש ברע ובעקבות כך הזעיק את בנו, אשר הגיע והעבירו לבית אמו. התובע סבל על פי הנטען מחום גבוה. למחרת וביום 1.2.2005, בשעות אחר הצהריים, הוזמנה הנתבעת 2 (להלן: ד"ר פליי ), רופאה מטעם נתבעת 3 (להלן: ביקור רופא ) לבדוק את התובע בביתו. ד"ר פליי רשמה ברשומה הרפואית כי מדובר בזיהום דרכי הנשימה העליונים והמליצה לתובע על אנטיביוטיקה מסוג מוקסיפן למשך 7 ימים וכן נטילת אקמול. התובע טוען כי במהלך הבדיקה של ד"ר פליי, הוא ובנו ציינו בפניה כי התובע עבר ביופסיה של הערמונית, יום קודם לכן, אלא שזו טענה כי מדובר בווירוס ואין קשר לפרוצדורה שעבר.

עוד נטען, כי כשעה לאחר מכן, החל התובע לסבול מצמרמורות ולאחר קשר טלפוני עם ד"ר פליי, בו ביקשו להתייעץ עמה, הלה השיבה "אין מה לעשות, זה יעבור, מדובר בווירוס, לתת אנטיביוטיקה, אין חשש זה יעבור".

2.התובע נטל את האנטיביוטיקה כפי שהמליצה ד"ר פליי. עוד נטען, כי במשך 5 ימים סבל התובע מחום גבוה שהגיע עד 39 מעלות וצמרמורות. ביום 6.2.2005 נבדק התובע על ידי ד"ר בלה סמולין בקופת חולים מכבי, אשר מיד הפנתה אותו לחדר מיון להערכה וטיפול תוך ורידי.

בעקבות כך, הגיע התובע לחדר מיון, של בית חולים "בני ציון", שם התלונן על חום וצמרמורות, ובמדידת חום נמצא כי הוא סובל מחום של 39.5 מעלות. בגיליון חדר מיון, צוין שהתובע עבר ביופסיה של הערמונית לפני שבוע, ולמחרת החל לסבול מחום וצמרמורות. עוד צוין, כי לפני יומיים הופיע אצל התובע שיעול יבש. בעקבות כך הועבר התובע למחלקה אורולוגית, שם אובחן כסובל מפרוסטטיטיס חריפה (להלן: פרוסטטיטיס או דלקת הערמונית ), שבעקבותיה ניתן טיפול ב-Tarivid (להלן: טריביד ). תרביות דם ושתן שנלקחו במסגרת האשפוז היו עקרות. לאחר השלמת הטיפול התרופתי בטריביד, התובע הרגיש טוב והוא שוחרר לביתו ביום 14.2.2005 עם המלצות לאנלגטיקה במקרה הצורך, מעקב רופא מטפל במסגרת קופת חולים, חזרה לתרביות שתן ואולטרה סאונד בעוד שבוע בקופת חולים. בנוסף הוזמן התובע לביקורת למרפאה אורולוגית וצוין שבמקרה של עליית חום, כאבים, יש לפנות למיון.

3.ביום 14.3.2005 בוצע לתובע מיפוי עצם, אשר הוכיח קליטות מוגברות על רקע שינויים ניווניים או דלקתיים. התובע פנה ביום 20.3.2005 לחדר מיון בבית חולים רמב"ם, בתלונה על כאבי גב מזה חודשיים. בעקבות כך, התובע אושפז במחלקה אורתופדית בחשד לאוסטיאומיאליטיס (דלקת בחוליית עמוד שדרה). הוחל בירור שכלל שקיעת דם שהייתה מוחשת. צילום עמוד שדרה גבי הדגים הנמכה יחסית של חוליה D7 עם אי סדירות של הגבול התחתון. עוד הראה מיפוי העצמות קליטה מוגברת בחוליות T8 ו-L5-S1. נטען כי התובע הגיע לרמב"ם כשהוא מוגבל מאוד ונמנע מלבצע תנועתיות בגלל כאבי הגב.

ביום 24.3.2005 התובע עבר ביופסיה של החוליה, ומחומר שנשלח לתרבית צמח חיידק מסוג Citrobacter עמיד מאוד (להלן: ציטרובקטר ). בעקבות כך הוחל טיפול תוך ורידי ב-Rocephin, לפי רגישות החיידק. בהתייעצות עם זיהומולוג הוחלט על טיפול תוך ורידי למשך 6 שבועות, יחד עם מנוחה במיטה. התובע שוחרר לביתו ביום 11.4.2005.

לאחר שחרור התובע הופנה למוסד שיקומי "נוף הגפן" לצורך ביצוע הליך שיקומי, אך הוא בחר לעבור שיקום בביתו במסגרת קופת חולים מכבי.