28 שנות מאסר ליורה טיל על שדרות ועבירות בטחוניות נוספות

1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו, לאחר הסדר טיעון, לעניין תיקונו של כתב האישום, בשתי עבירות של ניסיון לרצח (אישום ראשון ואישום חמישי), שתי עבירות של פעילות בהתאחדות בלתי מותרת, (אישום שני ואישום שביעי) שלוש עבירות של קשירת קשר לפשע (אישום שני, שישי ושביעי), שתי עבירות של סיוע לניסיון רצח (אישום שלישי ושישי), עבירות נשק (הובלה ונשיאה) ומסירת ידיעות לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה (אישום רביעי).

אין הסדר לעונש.

2. על פי האישום הראשון, לפני יוני 2007 הובא לבית הנאשם בעזה מטען חבלה שמשקלו כ- 25 ק"ג המופעל ע"י טלפון נייד ומיועד לפגוע בטנקים. לאחר שבוע, הנאשם הוביל את המטען לברכת שוראב, שם הניחו כדי לפוצצו כשיכנסו למקום כוחות צה"ל. לאחר כיומיים הנאשם הבחין שנכנסו כוחות צה"ל למקום, התקשר לטלפון הנייד שחובר למטען כדי להפעילו, אך המטען לא התפוצץ, כי סוללת הטלפון הנייד התרוקנה. כשנסוגו כוחות צה"ל מהאזור, הנאשם פירק את הטלפון הנייד מהמטען, הטעין את הסוללה, חזר למטען, הרכיב את הטלפון הנייד על המטען והכינו להפעלה. לאחר כיומיים קיבל הודעה מפאדל טראבין שהוא פעיל חמא"ס ופעיל ג'יהאד צבאי, כי כוחות צה"ל נכנסו לאזור. הנאשם התקשר לטלפון הנייד שהוצמד למטען, המטען התפוצץ כשבמקום היו כוחות צה"ל. באישום זה הואשם הנאשם בהוראת חיקוק של ניסיון לרצח - עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. (להלן: החוק).

על פי האישום השני, סמוך לקיץ 2007, פעיל ג'יהאד קשר קשר עם הנאשם לבצע פיגוע התאבדות בעזרת שני מתאבדים ובמסגרת הקשר, לבקשת אותו פעיל, הנאשם יצא עימו לפרדס והם תצפתו ועקבו אחר פעילות כוחות צה"ל, כאשר אותו פעיל מתעד את הפעילות בגבול באמצעות מצלמת וידאו שהייתה ברשותם.

הפיגוע המתוכנן לא בוצע בשל פעילות כוחות צה"ל בפרדס. באישום זה הורשע הנאשם בפעילות בהתאחדות בלתי מותרת וקשירת קשר לפשע, עבירות לפי סעיף 81(1) לתקנות ההגנה (שעת חירות) 1945. (להלן: התקנות).

על פי האישום השלישי, בקיץ 2007, לבקשת פעיל החמא"ס הצבאי והג'יהאד הצבאי פאדל טראבין, הנאשם הסיע 6 פצצות מרגמה ומטול וקיבל את הצעתו של אותו פעיל להצטרף לתכנית לגרום למות אזרחים ישראליים באמצעות שיגור פצצות מרגמה לעבר ישראל.

הפצצות והמטול הורדו מהעגלה, הוצבו לעבר ישראל ופצצות המרגמה שוגרו לעבר מוצב צה"ל באזור בית חנון. הנאשם עזב את המקום. באישום זה הואשם הנאשם בעבירה של סיוע לניסיון לרצח, עבירה לפי סעיף 305(1) + 31 לחוק.

על פי האישום הרביעי, בקיץ 2007, לבקשת פאדל הנ"ל ופעיל חמא"ס נוסף, הנאשם הוביל טיל נגד טנקים לפרדס אל באשה, שם הוסתר, כאשר למחרת פאדל ניסה לשגרו לעבר מוצב צה"ל, אך הטיל לא שוגר ולא התפוצץ. למחרת, לבקשת פאדל, הנאשם שוב הוביל טיל לאותו פרדס, אך שוב לבקשת פאדל, החזירו לפעיל חמא"ס צבאי ממנו לקח אותו. בנוסף הנאשם ביצע, לאחר מכן, תצפיות על תנועות כוחות צה"ל שנכנסו לרצועת עזה ודיווח לפאדל ולפעיל חמא"ס צבאי נוסף. בנוגע לאישום זה הורשע הנאשם בעבירות נשק (הובלה ונשיאה) ומסירת עדויות לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, עבירות לפי סעיף 144(ב) ו- 111 לחוק.

על פי האישום החמישי, הנאשם נפגש בעזה עם אדם שהציע לו לירות טילים לעבר שדרות וגם סיפר לו שברכבו יש שני טילי סראיא שאורכם כ- 1.2 מ'. הנאשם הסכים, נפגש עם אדם שהדריך אותו ואחרים בשיגור הטילים. לאחר מכן, הנאשם, פאדל ואדם נוסף העמיסו את הטילים על עגלה הרתומה לחמור השייכת לנאשם, הובילו אותם לפרדס אל באשה, הציבו חצובות והניחו את הטילים עליהם, כשהנאשם מתעד זאת במצלמת וידאו. פאדל ניסה לשגר את הטילים, אך השיגור לא צלח. הנאשם, פאדל ואחרים חזרו לטילים, הנאשם חיבר אליהם חוט למרחק של כ- 30 מטר והפעיל את המשגרים מרחוק באמצעות סוללה. אחד הטילים שוגר לעבר שדרות והתפוצץ. שיגור הטיל השני לא צלח והוא התפוצץ במקום.

בנוגע לאישום זה הורשע הנאשם בעבירה של ניסיון לרצח, עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק.

על פי האישום השישי, בחודש נובמבר 2007 היה הנאשם בפרדס אל באשה בעזה עם פעילי חמא"ס עימם קשר קשר לגרום למותם של חיילי צה"ל. אחד הקושרים - אחמד עיזאת, הניח מטען חבלה שמשקלו 20 ק"ג המופעל באמצעות טלפון נייד. המטען הוכן להפעלה נגד כוחות צה"ל שיעברו במקום ויערכו חיפוש בחדר בו הונח המטען, כשהכוונה היא להתקשר לטלפון הנייד, המחובר למטען, להאזין אם יש מישהו ליד המטען ולהפעילו כדי לפוצצו. פאדל טראבין הנ"ל תצפת על האזור בו הוטמן המטען כדי להפעילו כשיתקרבו כוחות צה"ל, אך במשך שבועיים, כוחות צה"ל לא נכנסו לפרדס ולאחר מכן, כשנכנסו, גירפו את כל האזור כולל המטען.

בנוגע לאישום זה הורשע הנאשם על פי כתב האישום המתוקן בעבירות של קשירת קשר לפשע וסיוע לניסיון לרצח, עבירות לפי סעיף 499(א)(1) ו- 305(1) + 31 לחוק.

על פי האישום השביעי, במהלך 2007 הנאשם קשר קשר עם פעיל ג'יהאד לביצוע פיגוע התאבדות כדי לגרום למותם של חיילי צה"ל. השניים יצאו לפרדס אל באשה בעזה והנאשם איתר שם מקום מתאים לביצוע פיגוע באמצעות הנחת מטען נגד כוחות צה"ל. פאדל טראבין הצטרף לקשר. יומיים לאחר מכן פאדל הודיע לנאשם שיש שני פעילים שיקריבו עצמם ויבצעו את הפיגוע המתוכנן והם נמצאים בפרדס עם מטען חבלה ורובה קלצ'ניקוב וממתינים לכניסת כוחות צה"ל לפרדס. לאחר יומיים פאדל הודיע לנאשם שהפעילים עזבו את הפרדס, כי צה"ל לא נכנס למקום.

בנוגע לאישום זה הורשע הנאשם על פי כתב האישום המתוקן בעבירות של קשירת קשר לפשע ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, עבירות לפי סעיפים 499(א)(1) לחוק וסעיף 85(1)(ג) לתקנות.

3. ב"כ המאשימה טענה שמדובר בפעילות עויינת נרחבת שהתפרשה לאורך תקופה ארוכה ותכליתה פגיעה בביטחון המדינה, באזרחיה ובחייליה, כאשר ההתמדה מצד הנאשם מלמדת על קו אידיאולוגי חמור ומסוכן ועל כן פוחת מאוד משקל גילו הצעיר של הנאשם בשיקולי הענישה.

כמו כן יש לראות לחומרה את העובדה ששיתף פעולה עם מספר ארגוני טרור. לדבריה פעילות הנאשם הביאה לסכנת חיים ממשית לחיילי צה"ל, כך למשל כשהנאשם עצמו הטמין מטען חבלה במשקל 25 ק"ג וניסה להפעילו כשהבחין שכוחות צה"ל נכנסו לאזור. המטען לא התפוצץ כי סוללת הטלפון הנייד התרוקנה.

הנאשם הכשיר את אותו מטען להפעלה נוספת כשהתבשר שכוחות צה"ל שוב נכנסו לאזור והפעם המטען גם הופעל והתפוצץ ובנס הסתיים הארוע ללא נפגעים.

התובעת הדגישה, כי לא רק נגד חיילי צה"ל פעל הנאשם, אלא גם כלפי אזרחים ותושבי שדרות בפרט, שעה ששיגר לעברם טילים והוא עצמו זה שלחץ על ההדק ושיגר את הטיל שהתפוצץ בשדרות ורק בנס לא היו נפגעים.

התביעה סבורה שמדובר במעשים חמורים במיוחד ועל כן במקרה זה יש למצות עם הנאשם את מלוא חומרת הדין כדי לשקף את סלידת בית המשפט מהמבקשים, בנחישות, לקטול חיי אדם.