בן יצחק נ' טל

לפניי תביעת לשון הרע על סך של 350,000 ₪ אשר הוגשה על ידי התובעת, גב' חוה בן יצחק (להלן: "התובעת" או "בן יצחק") כנגד שכנהּ, מר שוקי טל, הוא הנתבע (להלן: "הנתבע" או "טל").

רקע ועיקרי טענות הצדדים

1. התובעת היא דיירת בבניין הנמצא ברחוב יוספטל 118 בבת ים (להלן: "הבניין"). הנתבע הוא שכנהּ של התובעת לבניין.

2. לטענת התובעת, היא שימשה כחברת וועד הבית המשותף של הבניין מחודש ינואר 2018 עד סוף חודש דצמבר 2019. במהלך שנת 2018 פנו התובעת ושותפה לנציגות ועד הבית לנתבע בדרישה לשלם חוב כספי הכולל הוצאות תחזוקת הרכוש המשותף ודמי וועד בית מחודש אוקטובר 2012 ואילך. במענה לכך, טענה התובעת, החל הנתבע להטרידה ולהכפיש את שמה ברבים.

3. כך, פירטה התובעת, פרסם הנתבע במספר הזדמנויות, בכתב ובעל פה, כי התובעת "מתחזה, גנבת, שקרנית, סחטנית, רמאית ועוד" וכיוצא באלו אמירות. הדבר נעשה, בין היתר, על ידי תליית מודעות על לוחות המודעות הכללי בבניין, בסמוך למעלית ועל גבי דלת ארון החשמל בלובי הבניין. לכתב התביעה צורפו חמישה פרסומים בכתב אשר נטען כי הנתבע פרסם:

   • הפרסום הראשון ערוך כמכתב נושא תאריך 4.1.2019. הפרסום מופנה לדיירי הבניין ונושא כותרת שעניינה "דרישה לבחירת ועד בית כחוק" (להלן: "הפרסום הראשון"). בפרסום הראשון נטען כי התובעת הכתירה עצמה באופן לא חוקי כגזבר וכיו"ר ועד הבית. בפרסום זה נדרשה התובעת להפסיק את פעילותה "הבלתי חוקית", ולהציג לאלתר מאזן כספי בגיבוי חשבוניות. עוד נטען בפרסום הראשון בין היתר כי נשלחה לתובעת התראה "שהזימה דרישה כספית כוזבת של גב' בן יצחק לניסיון סחיטה מהח"מ". הפרסום נחתם במילים "משפחת שוקי".

   • הפרסום השני שאינו נושא תאריך, מנוסח בצורת מכתב המופנה לדיירי הבניין ולתובעת, ונושא כותרת שעניינה "דרישה לזימון אסיפה כללית של דיירי הבניין החייבת להתקיים פעם בשנה" וחתום על ידי "משפ' שוקי" (להלן: "הפרסום השני"). במסגרת פרסום זה מפרט הכותב את ההליכים שהתקיימו באגודה לתרבות הדיור; טוען כי התובעת היא "מתחזה"; כי אסיפת הדיירים שנטען שהתקיימה ביום 24.1.2018- לא התקיימה; וכי "התנאים החלים על הפרוטוקול הופרו כזה שזויף שאין לו נפקות מלבד תרבית והיצג שווא" (כך במקור – הח"מ).

   • הפרסום השלישי ערוך כמכתב מחודש אוקטובר 2018 וממוען לתובעת, למר כפיר מור יוסף ולדיירת בשם דליה אלשייך. על פי כותרתו ענייננו של המכתב ב"דרישה משלושת המכותבים אשר שמם נקוב דלעיל לחדול מפעולת גביית כספים בלתי חוקית עבור וועד הבית ולאלתר" והוא חתום על ידי "משפחת שוקי דירה 9" (להלן: "הפרסום השלישי"). בפרסום זה חוזר הכותב על הדברים שצוינו במסגרת הפרסום הראשון והשני ופונה בדרישה לפנות את המקלט בבניין. במכתב זה מפורטת התנהלות ארוכת שנים, והוא מעלה, בין היתר, טענות הנוגעות לנוכחות של אורחים בבניין; תקלות במעלית ותשלומים לא סבירים או לא מאושרים. לקראת סופו של המכתב טוען הכותב כי "כל ניסיון לגבות כסף הוא בבחינת ניסיון להתעשר על גבם של הדיירים".

   • הפרסום הרביעי ערוך כמכתב אשר אינו נושא תאריך המופנה לדיירי הבניין, כאשר בתחתיתו נמצא מכתבה של עוה"ד נירה בנימין מיום 25.4.2018 (להלן: "הפרסום הרביעי"). בפרסום זה נטען כי התובעת "איננה משמשת ועד בית חוקי ומפרסמת דברים שחוטאים לאמת" כי התובעת "פועלת כמתחזה לועד בית" ועל כן "כל המפקיד כספים בידיה... שם כספו על קרן הצבי". המכתב כאמור מפנה למכתבה של עו"ד בנימין הממליצה, מבלי לפגוע בכל טענה או עמדה, ברוח השכנות הטובה לקיים אסיפה כללית ולבחור ועד בית הדין ולו על מנת שלא תהיינה מחלוקות בנושא.

   • הפרסום החמישי והאחרון, ערוך כמכתב נושא תאריך 11.2.2018 המופנה לאגודה לתרבות הדיור ביהוד, והוא חתום במילים "משפחת שוקי". במכתב זה נטען, כי רישום הבניין באגודה אינו חוקי שכן התובעת ומר מור יוסף "התחזו" כוועד בית לצורך רישום הבניין. לצד תיאור ההתרחשויות בישיבה ביום 17.9.2017, צוין, כי בהעדר נציגות כחוק של הבניין, ההתקשרויות עם נותני שירותים אינה כדין ובלתי מחייבת. יצוין כי מכתב זה קדם למכתבה של עו"ד בנימין, שצורף במסגרת הפרסום הרביעי.