27 חודשי מאסר בגין השלכת רימון הלם לעבר חצר בית כנסת וישיבת הסדר ביפו

• פתח דבר:

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות הבאות: החזקת נשק, עבירה לפי סע' 144(א) רישא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק); נשיאת נשק, עבירה לפי סע' 144(ב) רישא לחוק; איומים מתוך מניע של עוינות כלפי ציבור מחמת השתייכות דתית, עבירה לפי סע' 192 בנסיבות סע' 144ו' לחוק; מעשה פזיזות ורשלנות בחומר נפיץ, עבירה לפי סע' 338(א)(3)+(5) לחוק; נהיגה ללא רישיון תקף, עבירה לפי סע' 10(א) יחד עם סע' 38 ו-62 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]; ונהיגה בחוסר זהירות תוך גרימת נזק לרכוש, עבירה לפי תקנה 21(ב)+(ג) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

• כתב האישום:

על פי עובדות כתב האישום, מספר חודשים עובר ליום 01.09.2015 קיבל הנאשם לחזקתו רימון הלם, והחזיקו ברשותו עד ליום 01.09.2015 כשהוא מוחבא בגינה ציבורית. ביום 01.09.2015 בשעה 21:30 או בסמוך לכך הגיע הנאשם רכוב על קטנוע עם לוחיות רישוי מוסתרות, מבלי שיש בידו רישיון נהיגה לסוג רכב זה, לרח' טולוז בתל אביב, כשהוא נושא עמו את רימון ההלם וכפות ידיו מכוסות בכפפות. במהלך הנסיעה, השליך הנאשם את רימון ההלם מבלי לשחרר את הנצרה לעבר חצר מבנה הנמצא ברח' טולוז 16, בו פועלים בית כנסת וישיבת הסדר המשמשים יהודים חובשי כיפות סרוגות. מטרים אחדים לאחר מכן, איבד הנאשם את שיווי המשקל על הקטנוע כתוצאה מנהיגה בחוסר זהירות, פגע בשני כלי רכב חונים וגרם להם נזק. כתוצאה מאיבוד השליטה הנאשם נפל מהקטנוע ונחבל. בסיוע אזרחים שנכחו במקום שב הנאשם לרכוב על הקטנוע ונמלט מן המקום.

על פי כתב האישום, הנאשם פעל כמתואר בשל עוינותו כלפי יהודים חובשי כיפות סרוגות באשר הם, בהיותם להשקפתו "מתנחלים" שברצונם להשתלט על שטחי הארץ, ומתוך מטרה לאיים על באי הישיבה ולגרום להם ולדומיהם לעזוב את העיר.

• טענות הצדדים:

על פי הסדר הטיעון, עתרו ב"כ הצדדים הנכבדים להשית על הנאשם עונש של 27 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי פסילת רישיון נהיגה, מאסר על תנאי וקנס.

• דיון והכרעה:

משמצא המחוקק לנכון להוסיף לספר החוקים את תיקון מס' 113 לחוק, מצווה בית המשפט לפעול בהתאם להוראותיו ולקבוע תחילה מהו מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם.

יודגש כי גם קיומו של הסדר טיעון "סגור" כבענייננו אינו פוטר את הערכאה הדיונית מלבחון את ההסדר על פי הוראות תיקון 113 לחוק: