2643-01-14 מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע סובל, לטענתו, מליקוי בעמוד השדרה, אשר לגישתו נגרם עקב תנאי ואופי עבודתו כנהג רכב כבד במקצועו, וזאת בדרך של מיקרוטראומה.

פנייתו לנתבע בבקשה להכיר בליקוי הנטען כתאונת עבודה נדחתה, מהנימוק שאין קשר בין מצבו הרפואי לתנאי עבודתו.

מכאן התביעה שבפנינו.

2.התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר בפנינו על תצהירו.

לאחר שהושמעה עדותו של התובע, הסכימה ב"כ הנתבע ביחס לקיום תשתית עובדתית הנדרשת לעניין תורת המיקרוטראומה, בנוגע לפעולות הנהיגה שביצע התובע והקשר הסיבתי בינן לבין הליקוי הנטען בעמוד השדרה.

בהתאם לכך, הצדדים באו לידי הסכמה חלקית, לפיה ימונה מומחה רפואי אשר יחווה את דעתו לגבי שאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי לו טוען התובע בגב לבין תנאי עבודתו כנהג.

יחד עם זאת, ביחס לשאר העובדות לפיהן התובע תיאר עבודה הכרוכה לטענתו בהרמת משקלים כבדים, ב"כ הנתבע טענה כי לא הונחה תשתית עובדתית לצורך יישומה של תורת המיקרוטראומה, בכל הנוגע לתנועות שעשה התובע במסגרת עבודתו בהקשר זה.

ב"כ התובע, לעומתה, השאירה את הקביעה בעניין זה לשיקול דעתו של בית הדין.

3.לאחר ששמענו את עדות התובע ועיינו במסמכים שבתיק, ותוך שלקחנו בחשבון את הסכמתם החלקית של הצדדים, אנו קובעים את העובדות הבאות:

א.התובע יליד 1947.

ב.התובע עבד כנהג רכב כבד בחברת הנמל החדש, וזאת משנת 1972 ועד לחודש 02/2007, ובמשך 35 שנים.

ג.במסגרת עבודתו, התובע נהג במשאיות והוביל באמצעותן משאות כבדים, כמו טנקים, טרקטורים, חומרי נפץ, מנופים, מבנים וכו'. מדובר במשאיות גדולות מסוג מק, מק דיזל, אוטוקאר ומאן. במשך כשמונה חודשים, במהלך שנת עבודתו, התובע עסק בהובלת טנקים.

ד.במסגרת עבודתו, התובע נהג מספר שעות ניכר ביום, בין היתר בדרכים משובשות, בשטחים ובדרכי עפר, כשהוא יושב על כיסא נהג שקפץ פעמים רבות.

ה.עבודתו של התובע כללה גם ביצוע פעולות של קשירת המשאות בשרשראות העשויות מטבעות ברזל גדולות ומחוברות למשאיות. קשירת המשאות חייבה של התובע להתכופף, להרים ולמשוך את השרשראות ולקשור אותן במקום המתאים, ובהמשך, עם הובלתן של המשאות, להתיר את אותן השרשראות באותו האופן. השרשראות באורך כארבעה מטר, ומשקלן נע בין 20 עד 30 ק"ג, ושרשראות הטנקים בין 40 עד 45 ק"ג.