מדינת ישראל נ' הנאשם

אחרית בראשית:

כמצוות החוק, מקדים ומודיע שהחלטתי לזכות הנאשם, אמנם מחמת הספק הסביר מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום בתיק זה.

כתב אישום:

המדובר בכתב אישום המתייחס לאירוע מיום 17.08.20 שעה 19:00. נטען כנגד הנאשם, שהינו בן זוגה של המתלוננת, שתקפה בכך שדחף אותה ועיקם את ידה, הכל כמבואר בהשתלשלות העניינים המפורטים בכתב האישום. בגין אלו, יוחסה לו עבירה של תקיפה סתם – בן זוג, בניגוד לסעיף 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

השתלשלות הדיונים:

התיק עבר כמה גלגולים. גם התקיים בו הליך גישור, שלא צלח. הועבר לטיפולי בחודש אפריל 2021.

המענה:

ביום 29.06.21 נשמע מענה מפורט מטעם ההגנה כאשר הנאשם מיוצג על ידי סנגור ציבורי. לא טען טענת אליבי, גם לא טענה למשפט זוטא, כפר בתקיפה המיוחסת לו. טען שלא דחף ולא עיקם את ידה של המתלוננת. לא התנגד להגשת עדויות ומסמכים, ביקש לזמן לעדות ולחקור נגדית אך את המתלוננת.

פרשת המאשימה:

מטעם המאשימה העידה המתלוננת והיא לבדה בישיבה מיום 06.10.21, דהיינו כ-14 חודשים לאחר האירוע שכתב האישום מדבר בו.

המתלוננת סיפרה שהנאשם והיא נשואים זה לזו כמעט 50 שנה ולהם 5 ילדים (משום מה מנסחת כתב האישום ציינה בכתב האישום שלהם 6 ילדים, אך ברור שהדבר לא מעלה ולא מוריד לענייננו).