מדינת ישראל נ' רוזנברג ואח'

המבקשת עתרה למתן צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 236 לחוק התכנון והבנייה.

המדובר בנכס המצוי בשד' ההסתדרות 2 בחיפה, בו מופעל "בית אלמוג" מרכז לחלוקת תרופות לנגמלים מסמים, וזאת כאשר לטענת המבקש לפי היתר הבנייה הרלוונטי לבניין, השימוש המותר במבנה בקומות א' וב' בנכס הוא "מלאכה" בלבד.

בבקשה ציינה המבקשת כי אין כיום במקום עבירות בנייה, אולם כאמור השימוש בנכס אינו מותר לפי ההיתר. המבקשת הוסיפה וציינה כי הוגשה מטעם המשיבים בקשה להוספת מעלית, אך זו טרם נדונה בעת הגשת הבקשה. מנגד העלו המשיבים מספר טענות, אשר הראשונה בהן היא כי כלל לא הוצג היתר הבנייה הרלוונטי וטענה מרכזית נוספת בדבר קיומו של אינטרס ציבורי. עוד העלו המשיבים טענות שונות בדבר שיקול דעת בית המשפט, בדבר הבטחות שונות שניתנו להם ותיאום הפעלת המקום מול גורמים שונים בעירייה ובדבר שיקולים זרים של המבקשת בבקשתה, לרבות אכיפה בררנית וכניעה לתלונות שהגיש אחד השכנים.

בבקשה התקיימו מספר דיונים בהם נשמעו עדים מטעם הצדדים. מטעם המבקשת נשמע מפקח הבנייה, מר אלעד שרון. מר שרון צירף לתצהירו תלונה שהתקבלה בעירייה, צילומים שערך במקום והציג מסמכים שונים, אך לא הצליח להציג את ההיתר גופו. במסגרת חקירה לב"כ המשיבים 1-4, לא הכחיש המפקח, בהגינותו, כי מבנים רבים באזור משמשים למטרות "כמו בבניין זה", אך עמד על כך שיש שוני בין ההיתר "למעבדת טלקום" ובין השימוש שנעשה במקום.

מטעם המשיבים העידה גב' מיכל רוזנברג, נציגת בעלי המבנה, אשר טענה כי להבנתה ההיתר מתיר את הפעלת המרכז במקום. ומכל מקום טענה כי השימוש מותר לפי התכנית החלה על המקום המגדירה את השימוש המותר כ"תעסוקה". גב' רוזנברג טענה כי "האזור כולו מלא במשרדים ומרפאות", כנגדן לא פועלת העירייה, ולפיכך טענה כי מדובר באכיפה בררנית, בחקירתה בבית המשפט חזרה הגב' רוזנברג על הדברים ואישרה כי הגישה בקשה להוספת מעלית. כן הצהיר מטעם המבקשים מר אברהם שמילוביץ, מנהל המשיבה מס' 6. אשר סיפר על "ההיסטוריה" של הפעלת מרכזים מסוג זה. מר שמילוביץ אישר כי בחן את התאמת המבנה לפעילות אך לא את התאמת כל האישורים. מר שמילוביץ הצהיר כי המרכז מעסיק אנשי ביטחון למניעת הפרעה לסביבה ותיאר את הפעילות הכוללות אחסנה של התרופות – שימוש שהוא סבור כי הינו תואם את ההיתר.

לאחר שמיעת העדויות מטעם הצדדים, ומאחר ומצאתי כי מעבר לעמידה על הוראות חוק התכנון ובנייה מעוררת הסוגייה אף שאלות בעלת השלכות חברתיות, ביקשתי לשמוע את עמדת משרד הבריאות ולפיכך בדיון שנערך ביום 3.8 נשמע ד"ר מוטי שמושקביץ, המפקח האזורי מטעם המחלקה לטיפול בהתמכרויות של משרד הבריאות, אשר הבהיר את מהות הפעילות וחשיבותה. אני סבור כי לא ניתן להכריע בבקשה בהתעלם מדברים אלה ולתוכן עדותו של ד"ר שמושקביץ אתייחס בהרחבה בהמשך.

עוד יצויין כי במהלך הדיון בבקשה הגיש השכן-המתלונן מר ויינברג בקשה להצטרף להליך, בקשה לה התנגדו כל הצדדים האחרים ונדחתה בהחלטה מיום 3.8.

לאחר שמיעת העדויות הגישו הצדדים סיכומים בכתב, לאחרונה במהלך חודש אוקטובר. לאחר ששמעתי את העדויות, שקלתי את טענות הצדדים וחזרתי ובחנתי את החומר שבתיק, החלטתי לדחות את הבקשה, הכל כפי שיפורט להלן.

עוד יוער כי הוגשו סיכומים גם מטעם המשיב מס' 5, אחד מבעלי הזכויות בנכס, למרות שלא היה חלק מהדיונים. משיב זה תמך בבקשת המבקשת, אך לא מצאתי כי הוסיף נימוק של ממש על זה שהעלתה המבקשת עצמה.

סעיף החוק הרלוונטי קובע: