א.י.א. צעצועים בע"מ ואח' נ' יוסף ואח'

תביעה על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, שהוגשה בעקבות פרסום רשומה ("פוסט") ברשת החברתית "פייסבוק".

רקע עובדתי ועיקר הטענות

1.בבעלות התובעת מס' 1 חנות צעצועים בשם "עידן 2000" במתחם הקניות "ביג" בכרמיאל. התובע מס' 2 הוא מנהל התובעת מס' 1 ובעל מניותיה.

הנתבעים הם בעל ואישה תושבי כפר שמאי, אשר ביום 13.4.18 הגיעו למתחם הקניות הנ"ל, יחד עם ילדיהם הקטינים.

2.בעת ששהו הנתבעים בחנות שבה ביקשו לרכוש מוצרי חשמל, סמוכה לחנות הצעצועים, הלכו ילדיהם של הנתבעים, בת 6 ובן 12, יחדיו לחנות הצעצועים, ברשות הוריהם. לאחר זמן שבו הילדים אל הנתבעים, כשברשות הילדה "שעון חכם", שאותו רכשה בחנות הצעצועים בסכום של 300 ₪. לטענת הנתבעים, לא ידעו כי ברשות הילדה סכום כסף כה גדול. לטענתם, שלחו את הילדים עם סכום כסף קטן, כ-20 ₪, שבו יוכלו לרכוש לעצמם דבר מה, ורק בדיעבד נודע להם שסכום גדול שחסכה הילדה נשמר בארנקה.

לאחר שהתברר לנתבעים, כי הילדה רכשה מוצר בסכום של 300 ₪, פנו הנתבעים באופן מיידי לחנות הצעצועים ודרשו לבטל את העסקה, להחזיר את השעון ולקבל את הכסף בחזרה, או זיכוי לרכישת מוצר אחר בחנות במקומו. בחנות התפתח ויכוח קולני עם המוכרת, אשר סירבה לבטל את העסקה, משום שהאריזה הייתה קרועה. בשלב מסוים הזמינה הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") משטרה למקום, והלינה בפני השוטרים על מרמה.

התובע מס' 2 לא היה נוכח בחנות בעת ההתרחשות, שכן שהה בחו"ל. המוכרות בחנות יצרו עמו קשר טלפוני, ונעשה בעזרתו ניסיון להגיע להסכמות, אולם בסופו של דבר לא הגיעו הצדדים לעמק השווה.

יומיים לאחר מכן, ביום 15.4.18, העלתה הנתבעת רשומה בעמוד הפייסבוק "ביג כרמיאל" ובו פרסמה את הדברים הבאים:

"בדרך כלל אני לא כותבת פוסטים ובפרט לא פוסט כזה, חשוב לי מאוד שאחרי שתקראו את הדברים תכתבו את דעתכם הכנה – מדובר בשאלה על מוסריות!

ביום שישי האחרון *** שלי הלכה לחנות עידן 2000 בכרמיאל מלווה ב20 ₪ ממני לקנות לה הפתעה שתבחר. *** הגיעה לחנות ומעבר ל20 ₪ שנתתי היו לה 300 ₪ בארנק שיועדו למטרה מסוימת.

לאחר כמה דקות *** חזרה בהתלהבות לאחר שפתחה את האריזה וכאשר על ידה היא עונדת שעון –"שעון חכם לילדים". לא ייחסתי תשומת לב מרובה לדבר. בעודנו יוצאים מחנות אחרת הסמוכה לחנות, *** סיפרה שמוכרת שיכנעה אותה לקנות את השעון. "כמה הוא עלה?" שאלתי בתמימות, 300 ₪ אמרה *** בתי בת ה-6!!!

"לקחתי את כל הכסף שהיה לי בארנק וקניתי" אמרה, באותה שנייה הסתובבתי וחזרתי לחנות בהנחה שהמוכרת תבין מייד שנעשה פה מעשה חמור, בו נמכר לילד חסר ישע וחסר כל שיפוט והבנה מוצר כלשהו (ולא משנה האם המוצר שווה את הסכום או לא), במיוחד לאור העובדה שהנני לקוחה ותיקה הקונה באופן קבוע בחנות זו.