ל' נ' משרד הפנים ואח'

בקשת העותר לעלות לישראל מכוח חוק השבות, התש"י-1950 (להלן – חוק השבות), נדחתה לאחר שנקבע כי הוא יהודי שהמיר את דתו לנצרות וכי בהיותו "בן דת אחרת", הוא אינו בגדר יהודי לעניין חוק זה. הערר הפנימי שהגיש העותר על ההחלטה נדחה אף הוא ולפיכך הוגשה העתירה הנדונה, אשר בה מבקש העותר לקבל אשרת עולה מכוח חוק השבות.

רקע עובדתי ודיוני

רקע דיוני

2.לעתירה הנדונה קדמה עתירתו הקודמת של העותר, אשר הוגשה לבית משפט זה במסגרת עת"ם (ירושלים) 51918-03-20, ואשר נמחקה ביום 3.8.2020 בשל אי תשלום אגרה. במסגרתה ניתן ביום 30.3.2020 צו ביניים, המורה להימנע מהרחקת העותר מישראל. צו זה ניתן לאחר שהתקבלה הודעת המשיבים כי אינם מתנגד לצו זה בין השאר, בשל מצב החירום ששרר באותה תקופה עקב התפרצות נגיף קורונה. עם מחיקת העתירה, בוטל צו הביניים, אך העותר לא יצא מישראל.

3.העתירה הנדונה בצירוף בקשה לצו ביניים הוגשו ביום 17.12.2020 אל בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר-שבע. בבקשה למתן צו ביניים, התבקש צו אשר ימנע את הרחקת העותר מישראל עד הכרעה בעתירה ואשר יורה למשיב להעניק לעותר אשרת עולה בכוח (אשרת ארעי (א/1), רישיון לישיבת ארעי (א/5), אשרת תייר עבודה (ב/1) או אשרת ביקור (ב/2)).

בעקבות בקשת המשיבים למחיקת העתירה בהיעדר סמכות מקומית לבית המשפט בבאר שבע לדון בה, ניתנה ביום 24.12.2020 החלטה המעבירה את העתירה אל בית המשפט בירושלים. בעקבות בקשה נוספת של העותר מיום 21.1.2021 בעניין צו הביניים, התבקשה תגובת המשיבים, אשר בתגובתם מיום 7.2.2020 הודיעו על התנגדותם למתן הצו הביניים שהתבקש. בהחלטה מיום 11.2.2021 נקבע כי לנוכח מועד הדיון הקרוב יחסית ומגבלות היציאה והכניסה לישראל על רקע משבר הקורונה כפי שהיו באותו מועד, ניתן צו ביניים שלפיו העותר לא יורחק מישראל עד מתן החלטה אחרת. הבקשה למתן אשרה זמנית נדחתה, בהיותה בקשה למתן צו עשה המשנה מהמצב הקיים, בעוד המקרה הנדון אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים מתן צו זה.

4.כתב התשובה לעתירה הוגש ביום 28.4.2021 והעתירה נדונה ביום 4.5.2021.

עיקרי העובדות הדרושות

5.העותר הוא בן לאם יהודייה, יליד x.x.1989, נולד וגר בעיר גומל בבלארוס ואזרח בלארוס. ביום 6.9.2018 הגיש העותר בשגרירות ישראל בבלארוס בקשה לקבלת אשרת עולה, הכוללת שאלון. בסעיף הדת כתב "נוצרי" ובסעיף הלאום כתב "בלארוסי". עוד באותו יום נערך לו ריאיון שבמהלכו סיפר כי בילדותו אמו הטבילה אותו לנצרות וכי בחגים הוא מבקר בכנסיה. על יסוד מידע זה, בקשת העותר סורבה עוד באותו יום מהנימוק שהוא נולד לאם יהודייה אך הוא בן דת אחרת (נוצרי).

6.ביום 4.11.2018 נכנס העותר לישראל באמצעות אשרת תייר (ב/2), וביום 6.11.2018 הוא פנה אל לשכת רשות האוכלוסין בבקשה להאריך את תוקף האשרה, מהנימוק שהוא אח של אזרח ישראלי ומאחר שהוא זכאי למעמד מכוח חוק השבות. בקשתו התקבלה ובהתאם לכך תוקפה של אשרת התייר של העותר הוארך מעת לעת ובפעם האחרונה עד יום 15.11.2019.