אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ש' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

ש' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

תאריך פרסום : 24/03/2021 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
20984-11-17
19/03/2021
בפני השופט:
רמי חיימוביץ

- נגד -
החייב:
מ.ש.
עו"ד ליטל ליאון
משיבים:
1. כונס נכסים רשמי תל אביב
2. אביעד בללתי (מנהל מיוחד)
3. עיריית תל-אביב (נושה)
4. אגף מס הכנסה (נושה)

עו"ד סיון אלבלינק בשם הכנ"ר
עו"ד ריקי באם ושרון אליהו מקס בשם עיריית תל אביב
עו"ד נינה פרימן ועוה"ד שחר שטרן בשם מס הכנסה
פסק דין
 

 

בקשה להכרזת החייב כפושט רגל וקביעת תכנית פירעון שתגלם פדיון זכויות החייב בדירה שבבעלותו במקום לפנות אותו מביתו. החייב, המנהל המיוחד, כנ"ר ומרבית הנושים מסכימים לתכנית ומבקשים לאמצה, אך עריית תל אביב, המחזיקה כ-10% מהנשייה, מתנגדת לתכנית.

  1. החייב, יליד 1951, כבן 70, עובד כשכיר ומשתכר כ-5,000 ₪ בחודש.

  2. החייב צבר חובות גבוהים ונקלע להליכי פשיטת רגל עקב הסתבכות כלכלית. כנגד החייב הוגשו 11 תביעות חוב בסכום של כ-3.6 מיליון ₪. מרבית החוב הוא לרשויות המס (כ-1.6 מיליון ₪ למס הכנסה ו-500,000 ₪ למע"מ), והיתרה לגופים שונים. תביעת החוב של עריית תל אביב הוגשה על כ-300,000 ₪ ולאחר בדיקה הופחתה ל-176,000 ₪.

  3. אין חולק כי כושר השתכרותו של החייב בהתחשב בגילו מצומצם, וככל שתצמח לנושים תועלת משמעותית מקורה בדירת מגורים שבבעלותו וערך השוק שלה כ-1.6 מיליון ₪. בתחילה נתגלעה מחלוקת בין הצדדים האם יש לחשב את שווי הדירה בפנויה או כתפוסה, ועיריית תל אביב ביקשה לנהל הליך בנושא זה, אך כעת מוסכם כי יש לחשב את שווי הדירה כתפוסה, וכי שוויה אינו עולה על מיליון ₪ להערכת העירייה ועל סכום נמוך מכך להערכת המנהל המיוחד.

     

  4. אלא שעל הדירה מוטלים עיקולים, בסכומים גבוהים, על ידי נושים שחובם נובע מפקודת המיסים גבייה – אגף מס הכנסה המחזיק בחוב מובטח בסכום של (כ-1.6 מיליון, מתוכו 123,000 ₪ בדין קדימה), מע"מ (כ-505,000 ₪), ביטוח לאומי (כ-166,000 ₪ מתוכו כ-48,000 ₪ בדין קדימה) ועיריית תל אביב (כ-176,000 ₪). בנוסף רשומות הערות אזהרה לטובת שלושת ילדיו של החייב שטוענים לבעלות ב-50% מהדירה.

  5. בנתונים אלו, ומאחר ואגף מס הכנסה הוא נושה מובטח בעל חוב ששוויו גבוה משווי הדירה, ניהל המנהל המיוחד מו"מ עם החייב ובני משפחתו ועם הנושים השונים והגיע לסכמות כי החייב יפדה את הדירה בסכום של 600,000 ₪, תוך 60 ימים, המגלם, להערכת המנהל המיוחד את שווי הדירה כתפוסה, את הסיכון הגלום בטיעוני הילדים והערות האזהרה הרשומות לטובתם, עלויות מימוש וזמן מימוש. בנוסף נוהל מו"מ עם אגף מס הכנסה שהסכים כי תביעת החוב שלו תופחת לסכום של 195,190 ₪, מתוכם 123,000 ₪ בדין קדימה, אך התנה את הסכמתו בכך שהדירה לא תמומש. היינו – מס הכנסה מסכים לוותר על הבטוחה כדי שנושים אחרים יקבלו דיבידנד, אך התנאי הוא שהדירה תפדה ולא תימכר. ואם הדירה תימכר יעמוד מס הכנסה על החוב המקורי ועל הבטוחה. פועל יוצא הוא כי בהתאם להסדר נושים בדין קדימה יקבלו דיבידנד מלא ונושים בדין רגיל יקבלו דיבידנד של כ-36% ברוטו (בעוד שבחלופת המימוש הנושים לא יקבלו דבר).

  6. כל הנושים לא התנגדו לתכנית המוצעת ונתנו הסכמתם בפועל או בשתיקה, למעט עיריית תל אביב שמתנגדת לתכנית וטוענת כי הואיל וגם לה יש עיקול מכוח פקודת המיסים והגבייה יש לשלם לה את החוב המלא. לעירייה ארבע טענות.

  7. טענה ראשונה הייתה כי הדירה פנויה מבחינה חוקית וכי יש לפנות את החייב מביתו. בדיון האחרון (שלישי במספר בטענות העירייה) חזרה בה העירייה מטענות אלו, וטוב שכך. ראשית, חשיבות קורת הגג ושימורה באה לידי ביטוי בדין ובפסיקה, ואף שלחייב אין זכות מוקנית לפדות את הדירה יש לאפשר זאת במקרים המתאימים (רע"א 3930/20 ישראל נ' הראל (23/6/20) וראו עמדת כב' השופט לוי בע"א 2000/01 בן בסט נ' עין דר (12/8/04) שנותרה, בשלב זה, בדעת יחיד). ושנית, ועיקר, נוכח הסכמתו המותנית של אגף מס הכנסה שמחזיק בבטוחה גבוהה וקודמת בסדר הנשייה, דרישת העירייה הייתה מובילה לפגיעה בחייב ובכל יתר הנושים, כולל העירייה עצמה (למעט מס הכנסה).

  8. טענה שניה, כי זכויותיה מבוססות על העיקול שהוטל מכוח פקודת המיסים, ולכן היא דורשת לקבל חלק גדול יותר מן הנושים האחרים. טענה זו אינה תואמת את מצב ההליך שכן נושים אחרים מחזיקים בבטוחה בסכומים גבוהים יותר (למשל מע"מ שמחזיק חוב בסך כ-500,000 ש"ח), וממילא את הסכומים בקופה יש לחלק כדין – דין קדימה תחילה והיתרה באופן שוויוני. דרישת העירייה לקבל חלק גדול יותר מחלקה היחסי אינה סבירה ואינה מתיישבת עם הדין.

     

     

  9. טענה שלישית, כי המנהל המיוחד לא בדק כראוי את תביעות החוב האחרות, בעיקר את תביעות החוב של רשויות המס וביטוח לאומי. רמיזות אלו לחוסר תום לב ותיאום בין בעל התפקיד לבין רשויות המס כדי לקפח את העירייה אינן ראויות ולא הוכחו (וגם אינן סבירות). יתרה מכך, כפי שהבהיר המנהל המיוחד, תביעות החוב חלוטות זה מכבר, וממילא ההשפעה על הנושים בדין רגיל זניחה. עם זאת, לבקשת העירייה יעביר לה המנהל המיוחד עותק מהכרעותיו בתביעות החוב ואם העירייה מבקשת להשיג עליהן תוכל להפנות את השגותיה למנהל המיוחד שישקול, לפי שיקול דעתו, אם לבחון את ההכרעות.

  10. טענה רביעית, ודומה כי זו הייתה טענתה העיקרית בדיון האחרון, היא ששווי הדירה כתפוסה הוא (להערכתה) כמיליון ₪ אין מקום לאפשר פדיונה ב-600,000 ₪ בלבד ויש לדרוש מהחייב ומשפחתו סכום גבוה יותר לפדיון. אלא שהמנהל המיוחד הבהיר כי השווי נגזר משווי הדירה כתפוסה וגם מהערכתו באשר לסיכוני ההליך מול ילדי החייב שלהם הערות אזהרה על הנכס. המנהל המיוחד הוסיף והבהיר כי המו"מ עם החייב וילדיו מוצה וכי הסכום המוסכם הוא הסכום המקסימאלי שלאחריו האופציה היא מימוש הנכס, שכאמור לעיל – תפגע בכל הנושים. כידוע, תפקידי הניהול והביצוע של הליכי פשיטת הרגל מופקדים בידי הנאמן, וככלל, תפקידו של בית המשפט של פשיטת רגל מתמצה בפיקוח ובקרה על אופן ביצוע תפקידו של הנאמן. כפועל יוצא, מוקנה לנאמן שיקול דעת רחב בביצוע תפקידו, והתערבותו של בית המשפט בפעולותיו מתאפיינת בריסון, ומצטמצמת למצבים של סטייה קיצונית ומהותית מסבירות ותקינות ההחלטה (רע"א 4656/20 רוזמן נ' כנ"ר (17/8/20); וראו גם רע"א 8038/20 ב.ר.ן נ' חיים ומשה יזמות (26/1/21); רע"א 1421/18 לוי נ' אמסטר (2/10/18); ע"א 8765/07 פז נ' שושני (27/12/10)). במקרה הנוכחי כנ"ר תומך בשיקוליו של הנאמן וכך גם מרבית הנושים, לרבות אגף מס הכנסה שהינו הנושה המרכזי. בנסיבות אלו, ואף שרצונה של עיריית תל-אביב למקסם הדיבידנד לנושים ברור, לא נמצא מקום להתערב בשיקול דעתו של בעל התפקיד, בהערכת הסיכונים והסיכויים שלו, ובמסקנתו – כמי שמכיר את הנפשות הפועלות וניהל מולם מו"מ – כי התכנית המוצעת (הכוללת ויתור משמעותי של אגף מס הכנסה) היא המטיבה ביותר עם הנושים. אשר על כן טענת עיריית תל אביב נדחית.

  11. המסקנה היא כי יש לאשר את תכנית הפירעון עליה המליץ המנהל המיוחד בהסכמת החייב, כנ"ר ומרבית הנושים. לפיכך נקבע כדלקמן:

    • החייב מוכרז כפושט רגל. מגבלות צו הכינוס ימשיכו לחול.

    • המנהל המיוחד מתמנה כנאמן על נכסי החייב.

    • ניתן לחייב הפטר מותנה בכפוף להוספת סך של 600,000 ₪ עד 30/5/21.

    • החייב ימציא לנאמן דוח מסלקה פנסיונית בתוך 30 ימים מהיום.

    • ככל שיאותרו נכסים מוקנים שלא גולמו בתכנית הם ימומשו והסכום יהיה מעבר לתכנית הפירעון שלעיל.

    • אם לא יעמוד בתכנית הפירעון יפעל הנאמן למימוש הדירה.

    • החייב רשאי להקדים תשלומים והוא פטור מהגשת דוחות, אלא לפי דרישה.

    • לאחר ביצוע תכנית הפירעון במלואה יגיש הנאמן פסיקתא לחתימה.

       

      תזכורת פנימית ב-30/8/21.

       

       

      ניתן היום, ו' ניסן תשפ"א, 19 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.

       

      Picture 1

       

       

       

       


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ