פס"ד בערעור על דחיית תביעה להעתקת מקום מגורים

השופט ג. גדעון:

1. זהו פסק דין בערעור על פסק דינו של בית המשפט הנכבד לענייני משפחה (כב' השופטת רות אטדגי – פריאנטה), מיום 19.1.2020, בתלה"מ 49288-05-18, שבמסגרתו נדחתה תביעת המערערת להעתקת מקום מגורי בנותיהם הקטינות של המערערת והמשיב מxxx ל xxx – מקום מגוריה הנוכחי של המערערת, וכן נקבע, כי מקום שתוסיף המערערת להתגורר ב xxx, תהא משמורתן בידי אביהן – המשיב.

2. הצדדים נישאו ביום xxx. במהלך תקופת נישואיהם נולדו בנותיהם – xxx(בת 7 במועד מתן פסק הדין),  וxxx  (בת 4 ו-10 חודשים בעת מתן פסק הדין).

               הצדדים נפרדו ביום 30.10.2017, עם עזיבת המשיב את ביתם המשותף של הצדדים. סמוך לאחר מכן, עתרה המערערת בבקשה למתן צו הגנה, ובהמשך הסכים המשיב להתרחק מן המערערת, מבלי להודות בטענותיה לאלימות מצדו. מספר חודשים לאחר מכן, שבה המערערת ועתרה להוציא צו הגנה נגד המשיב, ושוב הסכים המשיב להרחקתו, מבלי להודות בטענותיה.

               עוד קודם הגשת הבקשה השניה לצו הגנה, הגישה המערערת תובענה למשמורת ותובענה למזונות. ביום 14.3.2018, הודיעו הצדדים על הסכמות במסגרת שתי התובענות האמורות, והסכמות אלה אושרו בפסק דינו של בית המשפט קמא ביום 15.3.2018. בין היתר, הודיעו הצדדים על הסדרי שהיה שוויוניים של הקטינות אצל הצדדים, באופן שבמהלך כל שבועיים ימים, תשהינה 7 ימים אצל כל אחד מההורים, בחלוקת זמנים שפורטה במסגרת ההסכמות האמורות.

               כן הסכימו הצדדים, כי לצורך שינוי מקום מגוריהן של הקטינות, תידרש הסכמת שני ההורים מראש, ובהעדר הסכמה, תידרש הכרעת בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע לעניין, לפני ביצוע השינוי במקום המגורים.

ביום 27.3.2018, התגרשו המשיבים, על פי הסכם גירושין שנחתם על ידם, ובמסגרתו הוסכם, בין היתר, כי בעניין האפוטרופסות והסדרי השהייה, תעמודנה בתוקף ההסכמות שאליהן הגיעו במסגרת התובענות למשמורת ולמזונות, כאמור לעיל.

פחות מחודשיים לאחר גירושי הצדדים, הגישה המערערת את התובענה להעתקת מקום מגורי הקטינות.