פרדילוב נ' גן עמנואל סיטי בע"מ

1.בפנינו תביעתו של מר שבתאי פרדילוב (להלן: "התובע") כנגד גן עמנואל סיטי בע"מ (להלן: "הנתבעת") לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, השלמת פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות המגיעות לו לטענתו.

טענות התובע

2.התובע הוא אזרח מדינת ישראל, עולה ותיק מברית המועצות, אשר הועסק אצל הנתבעת בתפקיד שף-טבח.

3.התובע הועסק אצל הנתבעת בתקופה מיום 1.11.2011 ועד למועד פיטוריו ביום 31.7.2016 (המסתכמת לארבע שנים ותשעה חודשים).

4.לטענת התובע, עם קבלתו לעבודה בנתבעת, לא נערך עמו הסכם עבודה ולא ניתנה לו הודעה על תנאי עבודה.

5.לטענת התובע, תלושי שכרו נערכו על ידי התובעת באופן שאינו משקף נאמנה את מהות התשלומים להם היה זכאי, לרבות תשלום גמול שעות נוספות והחזר הוצאות נסיעה.

6.עוד טען התובע, כי תלושי השכר נערכו שלא כדין - בסיס שכרו החודשי שונה מידי חודש, היקף שעות עבודתו בפועל לא קיבל ביטוי בתלוש שכרו, צבירת ימי החופשה שלו לא עודכנה מידי חודש ועמדה על אפס, וכן כי תקופות מסוימות נמנעה התובעת מלמסור לו את תלושי השכר שלו.

7.לטענת התובע, בהתאם לתלושי השכר שנמסרו לידיו וכן בהתאם לבדיקה שביצע מול חברת הביטוח הראל ביטוח, עולה כי הנתבעת ביטחה אותו בביטוח פנסיוני החל מסוף שנת 2012 אך לא העבירה את הסכומים שהצטברו בקופה על שמו. עוד טען התובע, כי בשנת 2016 שינתה הנתבעת את סוג הפוליסה לפוליסה של עצמאי, ללא הפרשה לפיצויי פיטורים.

8.לטענת התובע, במשך תקופה ארוכה שררו חילוקי דעות מקצועיים בינו לבין מר ארקדי – אחיו של מנהל הנתבעת, אשר הלכו והתעצמו והובילו לפיטוריו, ללא הליך פיטורים.

9.לטענת התובע, בתחילת חודש יולי 2016, "ללא כל הכנה", מסר לו יגאל - מנהל בנתבעת, מכתב פיטורים, בו הודיעה לו הנתבעת על הפסקת העסקתו במסווה של "סגירת העסק", לשון ההודעה (נספח ד' לכתב התביעה).

10.בסיכומו של דבר, טוען התובע שפוטר מעבודתו אצל הנתבעת, ללא הליך שימוע ומבלי ליתן לו הודעה מוקדמת, ומשכך הוא עתר לתשלום בגין פיטורים שלא כדין, השלמת פיצויי פיטורים, השלמת הפרשת מעסיק לביטוח פנסיוני, חלף הפרשת מעסיק לקה"ש ענפי, תשלום בגין ימי חופשה, תשלום בגין יתרת דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, תשלום בגין שעות נוספות, תשלום בגין עריכת תלושי שכר שלא כדין ותשלום בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי עבודה. סה"כ תביעתו של התובע עומדת על סך 351,537 ₪.

טענות הנתבעת

11.לטענת הנתבעת, התובע לא פוטר מעבודתו אלא "נטש" את מקום העבודה בתום ויכוח עם מנהל בנתבעת ועל כן, התובע לא היה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים, אך, לפנים משורת הדין, הנתבעת פעלה ושילמה לתובע את פיצויי הפיטורים להם היה זכאי.

12.לטענת הנתבעת, לאור התנהגותו האלימה של התובע כלפי אותו מנהל בנתבעת, זומן התובע לשיחת הבהרה אשר במהלכה, התובע לא חזר בו מהתנהגותו וטען, כי הוא מעוניין להתפטר ולעזוב את תפקידו בנתבעת, לא לפני שהוא הפעיל לחץ וכפיה על המנהל בדרישה למסור לו מכתב סיום העסקה. לאור הנסיבות, נאלץ המנהל בנתבעת למסור לתובע מכתב פיטורים.

13.לטענת הנתבעת, התובע במהלך עבודתו בנתבעת יצר משברים וריבים וזאת כדי להביא את הנתבעת לפטרו.

14.לטענת הנתבעת, התובע הועסק במשרת אמון, כשף ראשי, תפקיד בכיר - ללא פיקוח על נוכחותו בעבודה מצד הנתבעת, ועל כן התובע לא היה זכאי לתשלום בגין שעות נוספות.

15.לטענת הנתבעת, התובע קיבל החזרי נסיעה לאורך כל תקופת העסקתו בנתבעת.

16.לטענת הנתבעת, תלושי השכר שיקפו נכונה את התשלומים ששולמו לתובע והם נמסרו לתובע מידי חודש בחודשו.