22 חודשי מאסר וקנס במסגרת הסדר טיעון בגין קבלת דבר במרמה

פרטי האישום :

1.         הנאשם הורשע על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בבצוע עבירות המיוחסות לו במסגרת כתב האישום המתוקן, הנפרש על פני 53 עמודים ועניינו 7 אישומים שונים.

באישומים 1 - 6, הואשם הנאשם, והורשע, כאמור, על פי הודאתו, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות רבות של גניבה בידי מורשה, עבירות רבות של השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך, עבירה לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך (להלן: " חוק ני"ע"), ועבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד.

באישום השביעי הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות של חובת רישוי לפי חוק הייעוץ (מאות עבירות), עבירה של עיסוק בתאגיד בנקאי, גם היא לפי חוק הייעוץ (מאות עבירות), עבירה של פעילות אסורה על בעל רישיון לפי אותו חוק (מאות עבירות), ועסקאות בניירות ערך בידי עובד חבר בורסה, לפי סעיף 52ט ביחד עם סעיף 53(ב)(8)+(9) לחוק ני"ע (מאות עבירות).

על פי הסדר הטיעון שהוצג בפני בית המשפט ביום 20.9.11, הודה הנאשם והורשע, כאמור, בכל העבירות נשוא כתב האישום, כאשר כתב האישום נותר כפי שהוגש במקור, למעט, השמטת אשתו של הנאשם, היא הנאשמת 2 בכתב האישום המקורי מכתב האישום.

על פי ההסדר שהוצג בפני בית המשפט, המליצו הצדדים בפני בית המשפט להטיל על הנאשם עונש מוסכם, לתקופה של 22 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי בגובה של 35,000 ש"ח.

2.         הנאשם היה בעל רישיון לייעוץ השקעות שעבד במשך שנים רבות בבנק הבינלאומי הראשון, כיועץ השקעות בחדר מסחר תאגידים, בסניף הראשי בתל-אביב, אך אין לנאשם רישיון לניהול תיקים לפי חוק הייעוץ, הוא אינו מורשה לפעול על פי שיקול דעתו בתיקי הלקוחות והרשאתו מוגבלת למתן ייעוץ בלבד, כאשר גם בשמשו כעובד הבנק, הוא מנוע מליתן שירותי ניהול תיקים.

במסגרת תפקידו שימש הנאשם כיועץ השקעות בחדר מסחר, כאמור, ונתן שירותי ייעוץ ללקוחות וביניהם תאגידים גדולים במשק הישראלי, כאשר תפקידו כלל מתן ייעוץ השקעות ללקוחות חדר המסחר להם הוא שימש רפרנט מטעם הבנק. בין לקוחותיו של הנאשם נמנו: מפעל הפיס; קרנית; ערוץ הקניות וחברות אחרות שניהלו בבנק בו עבד הנאשם תיקי ניירות ערך בהיקפים גדולים מאוד. כתב האישום מייחס לנאשם עבירות רבות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ויתר העבירות האחרות, כאשר לפי המפורט בכתב האישום, החל מיום 1.10.07 ועד למועד פתיחת החקירה בחודש יולי 2009 - בעת שהועסק הנאשם כיועץ השקעות, הוא פעל על פי שיקול דעתו בחשבונות הלקוחות שביקשו לקבל שירותי ייעוץ מחדר המסחר ובכך הוא ניהל בפועל את תיקי לקוחותיו על אף שאין לו הסמכה לעשות כן ועל אף שהדבר אסור על פי חוק.

הנאשם לא הסתפק בניהול תיקי לקוחותיו בניגוד לדין, אלא הוא שלח ידו בגניבת כספי לקוחות הבנק, תוך שהוא מבצע כמות גדולה מאוד של עסקאות עצמאיות ותואמות - 1,373 עסקאות כאלה - בין חשבונותיו הפרטיים לחשבונות לקוחות חדר המסחר התאגידי בבנק, כאשר מצד אחד, נמצאים חשבונותיו האישיים (של אשתו ושל בני משפחה אחרים) ומצד שני, חשבונות הלקוחות, כאשר צד אחד קונה ומוכר נייר ערך והצד השני קונה ומוכר בהתאמה את אותו נייר ערך, תוך שהנאשם מנצל מידע מוקדם שהיה לו על עסקאות שהיה מבקש הלקוח לבצע, או לחילופין, תוך ניצול הוראות כלליות שניתנו לנאשם על ידי הלקוחות, והנאשם הזרים הוראה מדויקת באופן שמיטיבה עם חשבונותיו הפרטיים. לצורך זה הוא פתח חשבון בנק מיוחד על שם אשתו, כדי להסוות את הקשר שלו לפעולות שמתבצעות בחשבון זה.

אותן עסקאות מתואמות נחזו להיות אמיתיות ואקראיות בין קונה מרצון למוכר ברצון, כאשר, הלכה למעשה, הנאשם הוא שעמד מאחרי עיסקאות אלה, תוך שהוא מתאם משני צדי העסקה את הכמויות, השערים, תזמון העסקה ומזרים את ההוראות המתואמות בחשבון הלקוח - הכול כדי להפיק את אותו רווח אישי, על חשבון הפסדים מובטחים שיגרמו ללקוח.

על מנת לסבר את האוזן, מדובר בשיטה מתוחכמת שבוצעה על ידי הנאשם, שהינו אדם בעל ידע ומומחיות בתחום העסקאות בחדר המסחר, שניצל באופן גס וציני את האמון שניתן בו על ידי לקוחות הבנק, וביצע שורה ארוכה של עבירות תרמית וגניבה מכספי לקוחותיו מבלי שאלה או מעבידו יגלו את מעשיו.

הנאשם ביצע עסקאות מתואמות באמצעות הזרמת הוראות מתואמות של קניה ומכירה בחשבונותיו, מול חשבונות הלקוחות, כאשר כל עסקה סיבובית בעצם כללה בדרך כלל שתי עסקאות נפרדות - בראשונה הנאשם קנה ניירות ערך מלקוחותיו, במחיר שהיה בדרך כלל נמוך (בשער שהיה נמוך מהשער שבאותה עת נסחרו ני"ע בשוק) ולאחר מכן בסמיכות זמנים של דקות, ולעיתים אף שניות, הוא מכר את אותן ניירות ערך בחזרה לאותו לקוח או לקוח אחר שלו, בשער גבוה יותר מהשער שהיה באותה עת בשוק, וכך הרוויח תוך מספר דקות, ולעיתים תוך מספר שניות, סכומי כסף נכבדים מ"הפער" בין מחיר הרכישה למחיר המכירה, כאשר בסוף העסקה הסיבובית יתרת אחזקותיו באותו נייר ערך התאפסה תוך גריפת הרווח על חשבון הלקוח.

וזאת יש לזכור, שאת העסקאות המתואמות ביצע הנאשם מול לקוחות חדר המסחר בבנק, להם הוא שימש כיועץ, לקוחות שבחלקם ניהלו חשבונות למטרות חברתיות כמו מפעל הפיס או קרנית, וללקוחות אלה נגרמו הפסדים לאורך זמן. הבנק נדרש לפצות את הלקוחות על ההפסדים שנגרמו להם.

במעשיו הפיק הנאשם רווח כספי אסור ולא חוקי בסכום של כ- 1,545,000 ש"ח, על חשבון לקוחותיו, תוך שהוא גורם ללקוחותיו הפסדים כספיים, כאמור, חשף את הציבור לנתוני מסחר כוזבים, יצר מצג שווא של פעילות ערה ותקינה של ניירות ערך, שעה שבאופן מלאכותי, השפיע על שער נייר הערך, והכול תוך ניצול שיטת המסחר לרעה ותוך מעילה באמון שניתן בו על ידי לקוחות הבנק, ובמקביל, תוך  מעילה באמון שהבנק נתן בו.

טיעונים הצדדים להסדר

3.         ב"כ המאשימה, עו"ד רובינפלד, פתחה את טיעוניה והדגישה את העובדה שמדובר בהסדר הכולל, עתירה להטלת עונש מאסר לתקופה ארוכה יחסית ביחס לענישה שהייתה נהוגה עד היום, כאשר בעבר נהגו בתי המשפט להטיל עונשי מאסר, לריצוי בעבודות שירות או לתקופות מאסר קצרות יותר מהעונש המומלץ בתיק הנוכחי: (ראה ע"פ (מחוזי ת"א) 70931/07 מדינת ישראל נ' דן להולה, תק-מח 2008(2), 14604 , 14611 (2008); ת"פ (שלום ת"א) 10332/04 מדינת ישראל נ' אופריכטר אברהם ציון, תק-של 2005(2), 12235 , 12237 (2005); ת"פ (שלום ת"א) 1413/05 מדינת ישראל נ' שמידט איתן, תק-של 2005(3), 13807 , 13813 (2005); ת"פ (שלום ת"א) 5177/06 מדינת ישראל נ' מונק דורון, תק-של 2007(4), 25696 , 25697 (2007)).

עו"ד רובינפלד ביקשה להדגיש את העובדה, שהחמרת רף הענישה בתיק זה מחויבת נוכח מספרן הרב של העבירות שביצע הנאשם, התחכום שנלווה למעשי הנאשם, מעילת האמון מצד לקוחות הבנק ומצד המעביד - אלה גם אלה נתנו בנאשם אמון על רקע היכרות רבת שנים עמו, והפקידו בידו סמכויות רבות על רקע של אמון ששרר בין הצדדים, הפנתה היא לתקופה הארוכה מאוד שבמהלכה בוצעו העבירות על ידי הנאשם, סכום הרווח הכספי הגבוה שהפיק הנאשם, הנזק הכספי שנגרם ללקוחות וכיוצא בזה נסיבות מחמירות שמתקיימות במקרה זה.

יחד עם זאת, הוסיפה וציינה התובעת קיומן של נסיבות מקלות רבות שאינן אופייניות לנאשמים בעבירות כאלה, ומדובר אכן בהתנהלות יוצאת דופן וחריגה מצד הנאשם שנזקפת לזכותו, כאשר מיד עם פתיחת החקירה על ידי רשות ני"ע, הודה הנאשם בכל המיוחס לו, לקח אחריות למעשיו, שיתף פעולה באופן מלא עם חוקריו וכבר באותו שלב, הפקיד מחצית סכום הגזילה בידי הבנק לצורך השבת כספי הגזילה, ובהמשך החזיר את כל כספי הגזילה לבנק, כך שהלכה למעשה, הוא החזיר כל אגורה שהפיק מהעבירות שביצע.

החזרת הכספים לבנק נעשתה במסגרת הסכם להפסקת עבודתו של הנאשם בבנק, לאחר עשרות שנים של עבודה בבנק, תוך שברור לצדדים שעל רקע של ביצוע עבירות על ידי הנאשם, הוא אינו יכול להמשיך לעבוד בשירותו של בנק, ויש להניח, לא בשירותם של מעסיקים אחרים באותו תחום.