2186/13 התביעה הצבאית נ' מ.א.ע.א.ג
|
תיק מס' בית המשפט העליון |
2186-13
30.6.2014 |
|
בפני השופטים: 1. סא"ל שרון ריבלין אחאי 2. רס"ן אמיר דהאן 3. רס"ן אתי אדר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובע: התביעה הצבאית עו"ד סרן אלה בר- חיים וסרן רחלי אביב |
הנאשם: מ.א.ע.א.ג עו"ד צאלח מחמיד |
| הכרעת דין | |
בטרם מתן הכרעת הדין המלאה וכמצוות המחוקק נודיע תחילה כי החלטנו לזכות את הנאשם, מחמת הספק, מהמיוחס לו בכתב האישום.
כבוד האב"ד סא"ל שרון ריבלין - אחאי
האישום
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של זריקת חפץ מבעיר ושל נשיאת, החזקת וייצור נשק.
כתב האישום מייחס לנאשם השתתפות באירוע אחד, בתחילת חודש ינואר 2013, במהלכו נפגש עם חבריו, ע"א קאדר בדוי, עבד אלחמיד עדוי, עומר זוהדי מחפוז, בההא עדוי, א.א, ע.ע, פ.ק וח.ט - וכולם תכננו להכין בקבוקי תבערה ולהשליכם לעבר כוחות הביטחון. על פי האמור בכתב האישום קנו הנאשם וחבריו שני בקבוקים המכילים חומר דליק, ולאחר מכן, בבית הספר לבנות באלערוב הכינו כ-10 בקבוקי תבערה. הם חילקו ביניהם את בקבוקי התבערה, כך שכל אחד מהם נשא בקבוק אחד, והגיעו עמם לכביש הגישה למחנה אלערוב. הנאשם וחברו בההא בדקו האם נמצאים שם כוחות הביטחון וראו שני חיילים שנכחו במקום. לאחר מכן זרקו הנאשם וחבריו את בקבוקי התבערה לעבר החיילים. כתוצאה מכך נפגע חייל מאחד מבקבוקי התבערה. קסדת החייל החלה להתלקח וגופו החל לבעור באש. החייל הצליח לכבות את האש ופונה לטיפול בבית החולים שם אובחן כסובל מכוויות בדרגה 2.
בדיון ההקראה שנערך ביום 05/11/13 הנאשם כפר בכתב האישום. מפי סנגורו טען כי אינו יודע לומר היכן היה בעת האירוע, אך לטענתו לא נכח באירוע נשוא כתב האישום.
במהלך המשפט מסר הסנגור כי עצם קרות האירוע המוזכר בכתב האישום, לרבות פציעת החייל, אינו מוכחש, ואולם לנאשם אין כל קשר לאירוע.
חומר הראיות וטענות הצדדים
העדויות שנשמעו בפני בית המשפט
ביום 23/12/13 העיד בפני בית המשפט, עד התביעה המרכזי, א.ע. בעדותו ניכר בו שביקש להתחמק מכל תשובה עניינית. הוא מסר כי אינו זוכר דבר הנוגע לעבירות שבגינן נעצר וטען כי כל שאמר בחקירתו היו דברי שקר, אשר נבעו מכך שפחד מאיומי החוקרים ובשל תנאי החקירה הקשים. לאור האמור הוכרז כעד עוין. העד אישר כי החתימות על גבי אמרותיו המשטרתיות הן חתימותיו, אך הכחיש כי החתימה שבתחתית דו"ח מסדר הזיהוי שהוצג לו היא חתימתו. משנשאל האם הוא מכיר את הנאשם הוא הביט לכיוון הנאשם, הם חייכו זה לזה, ואז ענה שאינו מכיר אותו. בהמשך מסר כי זו הפעם הראשונה בה הוא רואה את הנאשם. משנשאל האם הוא מכיר את אביו של הנאשם, עליו סיפר באמרתו שהיה מנהל בית הספר שלו, השיב כי אינו זוכר אותו. משנשאל לגבי יתר המעורבים המוזכרים באמרתו טען שאינו מכיר אף אותם ולא ידע להסביר כיצד הוא ופ.אזיהו זה את זה במסדרי זיהוי תמונות. משנשאל מי איים עליו בחקירתו, מסר כי אינו זוכר וכי האיומים היו בשב"כ. משנשאל מי היו המאיימים השיב כי חוקר אחד שאינו זוכר מי הוא איים עליו. מאוחר יותר מסר כי כל החוקרים איימו עליו, ואז חזר וטען כי היה זה חוקר אחד באשקלון. הוא לא ידע לתאר כיצד נראה אותו חוקר שאיים. עוד מסר כי לא ביצע דבר מהדברים בהם הודה באמרותיו וכי מסר שם שמות של אנשים שאינו מכיר תחת לחץ. בהמשך, במהלך חקירתו הנגדית, טען שגם מסר שמות של אנשים שהיה מסוכסך עמם. עוד מסר, כי כששהה מספר ימים אצל המדובבים מסר דברים שקריים שהמציא משום שפחד שהמדובבים ירביצו לו.
באותו היום העיד בפני בית המשפט גם עד התביעה פ.א.ק. בהסכמת הצדדים הוגשו אמרותיו של העד במשטרה חלף חקירה ראשית. בחקירתו הנגדית השיב העד כי הוא בטוח שחמשת האנשים אותם ציין באמרתו: עלי מחמוד, חמדה עדווי, אמיר אסייד, ב.עוע.א, הם היחידים שהשתתפו עמו באירוע זריקת בקבוק התבערה לעבר החיילים, וכי הוא זוכר את האירוע היטב ובטוח שלא היו עמם אנשים אחרים. משנשאל אם הוא זוכר כמה מצתים וכמה בקבוקים היו להם, מסר כי אינו זוכר בדיוק. משנשאל אם הנאשם השתתף באירוע השיב בשלילה, ואישר כי אם הנאשם היה משתתף באירוע הוא היה מזכיר אותו בחקירה. עוד מסר כי אינו מבין מדוע הוא מובא לבית המשפט "למישהו שלא הזכרתי וזה גם לא בכתב האישום וגם אתה מזמין אותי לבית המשפט רק בשביל להסתכל עליו".
לאחריו העיד עד התביעה ט.א.ב. גם בעניינו בהסכמת הצדדים הוגשו אמרותיו של העד במשטרה חלף חקירה ראשית. בחקירתו הנגדית הכחיש כי היה שותף לאירוע זריקת בקת"ב ומסר כי הוא מכיר את האנשים שנזכרים באמרתו אך ורק מבית הספר. בהמשך השיב כי הוא עצמו עצור בשל אירוע הקשור לזריקת בקבוק תבערה לעבר אוטובוס וכי רק שניים מהאנשים שהוזכרו באמרתו: ע.א וב.עהיו שותפים לאירוע זה. לדבריו, אינו מכיר את הנאשם אלא רק היכרות כללית מהמחנה והנאשם לא היה עמו בשום פעילות.
ביום 13/01/14 העידו בפני בית המשפט חוקריו של העד המפליל א.ע:
החוקר פ.ג' העיד כי ערך את מסדר זיהוי התמונות מיום 14/03/13, וכי החתימה שעל גבי דו"ח המסדר הינה חתימת ידו של א.ע, "לאחר שהדברים במסדר הוראו בפניו והוא אישר אותם וחתם". בחקירתו הנגדית השיב כי אינו זוכר את האירוע הספציפי ואינו יודע מהיכן הובא א.ע אל מקום עריכת מסדר זיהוי התמונות במתקן החקירות בעופר. כמו כן לא זכר האם הוא היה ראש צוות החקירה אשר החליט על עריכת מסדר הזיהוי ולא זכר באיזה חומר חקירה הנוגע לנחקר עיין קודם לעריכת המסדר. החוקר עמד על כך שזיהה את הנחקר הן על פי הניירת שהגיעה עמו והן בשמו המרובע. החוקר לא ידע להשיב האם האדם שזוהה במסדר זיהוי התמונות היה עצור באותה שעה בכלא עופר ואם ניתן היה לערוך מסדר זיהוי "חי".
החוקר ה.ח העיד כי חקר את א.ע ביום 17/01/13 וגבה את אמרתו. לדבריו, בחקירה לא היו אירועים חריגים והנחקר אף צייר בעצמו, בהמשך לאמרתו, את מקום האירוע. החוקר הכחיש כי איים על הנחקר בחקירה וכי הופעל כלפיו כל לחץ. בחקירתו הנגדית מסר כי הגיע לחקור את הנחקר במיוחד, כתגבור לצוות החקירה, וכי מעבר לגביית האמרה לא היה בקיא בפרטי אותה חקירה.
החוקר ז.כ העיד כי חקר את א.ע ביום 15/01/13 וביום 24/01/13. לדבריו תנאי החקירה היו נוחים ולא הופעל בחקירה כל לחץ על הנחקר. כן העיד כי בתום גביית האמרה השנייה, ערך לנחקר מסדר זיהוי תמונות, במהלכו זיהה הנחקר את תמונתו של פיראס אלקיק, וכי אף במהלך המסדר לא הופעל כל לחץ על הנחקר. בחקירתו הנגדית מסר כי אינו יכול לאשר או להכחיש האם חוקרים אחרים הפעילו לחץ על הנחקר. החוקר לא ידע לומר מדוע רק חלק מהנחקרים בפרשה זוהו במסדרי זיהוי תמונות. כן לא ידע האם נבדקה קיומה של שיחת טלפון שהתבצעה לכאורה בין הנחקר לנאשם, עליה סיפר הנחקר בחקירתו, ומסר כי בעת החקירה לא חשב שבדיקה כזו היא רלוונטית.
משנשאל מדוע לא עימת בין גרסתו של הנחקר, שמסר כי היו עמו באירוע 10 אנשים נוספים ולהם 10 בקבוקי תבערה, לבין גרסתו של פ.א.ק אשר סיפר על 6 אנשים עם 6 בקבוקי תבערה, מסר כי לא הוא חקר את פ.א.ק. כשהראה לו הסנגור כי אמרתו של פ.א.ק נגבתה בטרם חקר את א.ע, השיב אין לו תשובה וכי "יכול להיות פספוס". כן לא ידע להסביר מדוע ערך לא.ע מסדרי זיהוי תמונות רק בנוגע לשבעה מהאנשים שהפליל באמרתו, ולא לכל העשרה. הסנגור הציג לחוקר את העובדה, כי בסוף אמרת הנחקר, כשהנחקר סיכם את האירוע, הזכיר 12 שמות וביניהם לא הזכיר את שמו של הנאשם, אשר הוזכר מוקדם יותר. החוקר לא ידע להסביר מדוע לא שאל את הנחקר "איפה התאדה בנו של אחמד" (במילותיו של הסנגור). משנשאל מדוע לא שאל את הנחקר כיצד בתחילת חקירתו ציין כי היו 6 בקבוקי תבערה, ובהמשך ציין כי היו 10 בקבוקי תבערה, ציין כי לא ראה בכך סתירה מהותית המחייבת בדיקה נוספת.
החוקר ע.מ העיד כי חקר את א.ע ביום 30/01/13 באשקלון. בחקירתו הנגדית מסר כי חקירתו התמקדה אך ורק בחשדות הנוגעים למתן שירות לארגון החזית העממית ואינו זוכר אם עיין בחומר חקירה נוסף עובר לגביית אמרה זו.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|