מדינת ישראל נ' אבו ליל

הנאשם שלפני הורשע, על סמך הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ונהיגה ללא ביטוח.

על פי כתב האישום, ביום 21.4.18, סמוך לשעה 10:15, נהג הנאשם ברכב פרטי, תוצרת "סקודה", מ.ר. xxx, בכביש 784, מכיוון צומת אעבלין לשפרעם. אותה עת נהג כשהוא פסול מנהיגה על ידי משרד הרישוי, עקב שיטת הניקוד, בתיק מספר 19902150505, מיום 23.3.18, למשך 9 חודשים, בנוכחותו, והפקיד רישיון ביום 25.9.17 (במועד זה ניתנה לו דחיה לפסילה לחצי שנה, כך שהפסילה תחל ביום 23.3.18). אותה עת נהג ללא תעודת ביטוח תקפה.

ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל, שלא תפחת משנתיים, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות. צוין שהנאשם נוהג משנת 1983, ולחובתו 38 הרשעות קודמות, ללא עבר דומה. הוטעם שמתחם הענישה נע ממאסר בפועל, בן 15 יום, ל-20 חודשים, ופסילה שבין 6 חודשים ל-60 חודשים, לצד רכיבי ענישה נוספים.

הסנגור עתר, מנגד, להסתפק בפסילה מידתית, כדי לאפשר לנאשם לתקן את המחדל, וענישה צופה פני עתיד, מאסר על תנאי מידתי, והתחייבות. צוין שהנאשם הודה, ונטל אחריות על מעשיו, והפסילה שמקורה במשרד הרישוי, עקב חובות של הנאשם בהוצל"פ. הובהר שלנאשם נמסר רישיון נהיגה זמני ממשרד הרישוי, שהיה בתוקף עד יום 22.3.18, והעבירה בוצעה כחודש לאחר מכן, כשהנאשם סבר בתום לב שמשרד הרישוי לא פסל אותו ויאפשר לו לתקן את המחדל. הנאשם מבקש להוציא רישיון מצוי בהליך פשיטת רגל שמעכב זאת. צוין שמדובר בנאשם נורמטיבי, שמשפחתו משמשת כמשפחת אומנה לשני ילדים. הסתבכותו הכלכלית נבעה מעסק שקרס. הסנגור ציין שיוגשו מטעמו מסמכים לעניין חובותיו של הנאשם בהוצל"פ, אולם אלה לא הוגשו עד היום.

הנאשם העיד לפני, הביע חרטה, טען שמדובר באי הבנה ובנסיבות בהן לא ידע שהוא פסול. ציין שבכוונתו להוציא רישיון, השלים קורסים לצורך העניין, אולם העניין מתעכב עקב הליך פשיטת הרגל.

נהיגה בפסילה היא מבין העבירות החמורות ביותר בפקודת התעבורה, אשר המחוקק אף ראה להורות בצידה על עונש של 3 שנות מאסר (סעיף 67 לפקודת התעבורה). לצד עבירה זו, עבירה של נהיגה ללא תעודת ביטוח. התנהגותו של הנאשם משקפת זלזול בחוק ובהחלטת ביהמ"ש ואף סכנה ממשית לשלום הציבור (ראו רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מ"י (26.05.05)). העבירות בהן הורשע יש בהן לא רק דופי פלילי, אלא אף דופי מוסרי כפול, הסיכון המובהק לעוברי הדרך, ולנהג, והקשיים במימוש פיצויים, בעקבות תאונות דרכים, בעת נהיגה כזאת. (רע"פ 3943/11 אסלם ברהום נ' מ"י).

מדיניות הענישה הנהוגה

עפ"ת (חי') 26451-11-15 מרגוליס נ' מדינת ישראל (21.12.15), הורשע המערער בעבירות של נהיגה בקטנוע, בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח. לחובתו 2 הרשעות קודמות חמורות, נהיגה תחת השפעת אלכוהול ואי ציות לאור אדום. בית המשפט שלערעור ביטל את רכיב המאסר בפועל, בדרך של בעבודות שירות, בנסיבות בהן עסקינן בעבירה ראשונה של נהיגה בפסילה, עבר תעבורתי שאינו מכביד ותסקיר חיובי. הוארך המאסר המותנה, בן 4 חודשים, לתקופה של 8 חודשים נוספים וזאת למשך 3 שנים. יתר סעיפי גזר הדין נותרו על כנם – פסילה לתקופה של 12 חודשים בפועל, הפעלת פסילה מותנית, בת 4 חודשים, במצטבר לפסילה שהוטלה בתיק, ובסך הכל 16 חודשי פסילה בפועל, פסילה לתקופה של 12 חודשים על תנאי, למשך 3 שנים, וקנס בסך 1,500 ₪.

ברע"פ 2421/12 ברנס נ' מדינת ישראל, הורשע נאשם בעבירות של נהיגה בפסילה, ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח, כשזו עבירה ראשונה של נהיגה בפסילה, ולחובתו 54 הרשעות קודמות, לרבות, שתי תאונות דרכים. בית משפט קמא הטיל עליו פסילה לשנתיים, מאסר מותנה וקנס בסך 5,000 ₪ נוכח היותו איש קבע, תרומתו לצבא, והעדר עבר פלילי. נדחתה בקשת רשות ערעור על חומרת העונש.