החלטה בנושא טענת "פרעתי"

הצדדים הגישו סיכומים בכתב בהתאם להוראות החלטה מיום 14.1.20 (במעמד הצדדים/דיון) בבקשת  החייב  בטענת "פרעתי" בהתאם לסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.

להלן החלטתי בבקשת החייב בטענת "פרעתי":

רקע עובדתי:

תיק הוצאה לפועל זה (להלן: "התיק") נפתח ביום 19.2.19  לביצוע  פסק דין כספי  שניתן ביום 21.10.18  בבית משפט השלום  בתל אביב-יפו בתא"ק _________  (להלן: "פס"ד") .

בפס"ד נקבע כי על החייב  לשלם לזוכה סכום כולל של 17,000 ₪ בחמישה תשלומים שווים ורצופים, וזאת החל מיום 1.11.18 ובכל ראשון לחודש לאחר מכן  ובנוסף סך של 1500 ש"ח .

כן  נקבע כי ככל והחייב  יפר את הוראות פסק הדין, סכום החוב יעמוד ע"ס של 37,000 ₪, הוצאות משפט ע"ס 462.50 ₪ ושכ"ט עו"ד ע"ס 4,636.71  (כאשר קיימות הוראות נוספות לעניין נושא הפרשי הצמדה וריבית).

טענות החייב:

ביום 19.11.18 העביר החייב  לחשבון הבנק של ב"כ המשיב סכום כולל של 18,500 ₪. לשיטת החייב  החוב הפסוק שולם בתשלום אחד במקום בחמישה תשלומים רצופים ועל כן נפרע מלוא החיוב שנקבע בפסק הדין.

לטענת החייב , הצדדים ניהלו משא ומתן לאופן התשלום, אולם לאחר שהזוכה  הפסיק לשתף פעולה, העביר החייב  את מלוא הסכום הכספי לחשבונו של ב"כ הזוכה.

עוד טוען החייב כי  עיכוב של 19 ימים אין בו  כדי להפעיל סנקציה כבדת משקל .

פנייתו של הזוכה  ללשכת ההוצאה לפועל ופתיחת התיק נעשו בחוסר תום לב מוחלט ואף מהווים שימוש לרעה בהליכי משפט. פעולותיו אלו של הזוכה  נעשו ללא כל פנייה מוקדמת  לדרישת תשלום לפני נקיטת הליכים.

על כן  מבקש החייב  לקבל את בקשתו בטענת "פרעתי ולסגור את התיק.

טענות הזוכה:

לשיטת הזוכה , ישנה הפרה יסודית של פסק הדין, שכן עד ליום 1.11.18 לא הועבר תשלום לזוכה.  יתרה מכך, טוען הזוכה  כי לא נעשתה כל פנייה מצדו של החייב  בדבר בעיה כזו או אחרת לעניין העברת הכספים. הפנייה היחידה שנעשתה מצדו של החייב הייתה בתאריך 19.11.18, ביום התשלום.

לשיטת הזוכה  העובדה כי החייב  ביצע את תשלום החוב לאחר תיקון פסק הדין ולא לפני כן, על אף שנשלחו אליו הן הבקשה והן ההחלטה, הינה פעולה חסרת תום לב.

ביום 23.11.19, לאחר פנייתו של החייב  הודיע המשיב כי הוא עומד על הפעלת הסנקציה הקבועה בפסק הדין, שהינה תשלום מלוא החוב, וזאת לאור הפרת הוראות פסק הדין והתנהלות חסרת תום לב של החייב.

דיון והכרעה:

עיינתי בתגובה, וכן בבקשה העיקרית ,פרוטוקול הדיון וסיכומי הצדדים.

ביום 19.11.18 החייב  שילם  לזוכה  סכום של  18,500 ₪.

אין כל מחלוקת עובדתית לעניין כי התשלום לא בוצע במועד הקבוע בפסק הדין , על פיו היה על החייב  לשלם את התשלום הראשון עד ליום  1.11.18, אין מדובר באיחור של  ימים ספורים.

מנגד החייב  שילם את הסכום  (באיחור)  בתשלום אחד במקום בחמישה  תשלומים, דבר המיטיב עם הזוכה.

לחייב מספר גרסאות שונות , היה ניתן להבחין בכך  בנטען במעמד הדיון ,כן החייב בחלק מתשובותיו לשאלות שונות ציין כי אינו זוכר .

מנגד , לא הבחנתי בהודעה ברורה /חד משמעית של הזוכה לחייב במהלך שיחות הטלפון שהוקלטו ותומללו  כי הזוכה אומר לחייב באופן ברור כי מבחינתו ההליכים ממשיכים על כל המשתמע מכך.

ניתן להבין מהלך רוח השיחה/שיחות בין הצדדים  כי הזוכה אמנם לא ויתר על התשלום אך  לא עומד על כך שיפתח תיק הוצאה לפועל באופן מיידי  ו/או ימשכו הליכים לאור איחור בתשלום .

נראה כי הזוכה לא היה נחרץ  בעמדתו ודרש מהחייב את התשלום באופן מיידי ואף נראה כי הזוכה  לא שלל ארכה נוספת לשם ביצוע התשלום .

היה על הזוכה לציין זאת במפורש  כי הוא עומד על ביצוע התשלום באופן מיידי שכן ככל  והחייב לא יעשה כן  יעמוד הזוכה על זכותו על פי פס"ד למלוא התשלום לאור הפרה. נראה כי הזוכה  בהתנהגותו  "תרם" לתחושת החייב על פיה הוא יכול לאחר בתשלום מספר ימים –בהסכמה.

מנגד היה על החייב  לעמוד בביצוע התשלום במועד וככל ולא הצליח להשיג את הזוכה באמצעות הודעות /מסרונים או בדרך אחרת היה עליו לשלם  /להתחיל לשלם את התשלום הראשון  במועד הקבוע בפס"ד וזאת ללא קשר לכוונה עתידית (ככל והייתה קיימת בתקופה  הרלוונטית)  לשלם את מלוא הסכום בתשלום אחד .

בנסיבות העניין כאשר לכל צד אשם תורם כלשהו באי קיום הוראות פס"ד במועד הקבוע ומנגד אין ספק כי ביצוע תשלום אחד כולל  (במקום פריסת חוב למשך חמישה חודשים) מיטיב עם הזוכה, אני מקבל את בקשת החייב באופן חלקי ,כך שהחייב ישלם את הוצאות הזוכה בגין ניהול הליך זה  סך כולל של  5,000  ₪ וזאת לסיום החוב /סילוק באופן סופי .

התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מהיום , שכן ככל ולא יעשה במועד הנקוב , ההליכים יחודשו לגביית מלוא החוב בתיק.