שלוש תובענות מונחות להכרעה לפניי-
א. שתי תובענות הדדיות העוסקות במשמורת והסדרי שהייה ביחס לשתי קטינות XXXX ילידות XXXXX.
אבי הקטינות (להלן : "האב") הגיש תביעתו ביום 8.2.16 במסגרת תמ"ש 7912-02-16.
אם הקטינות (להלן: "האם") הגישה תביעתה ביום 29.2.16 במסגרת תמ"ש 25669-02-16.
ביום 9.1.18 ניתן פסק דין חלקי בתובענות במסגרתו נקבעה משמורת הקטינות אצל האם. (להלן: "פסק הדין החלקי"). יש להידרש למתן פסק דין משלים בסוגיית הסדרי שהייה.
ב. כמו כן הוגשה על ידי האם ביום 27.2.18 תביעה להעתקת מקום מגורי הקטינות לעיר XXXX (תלה"מ 62077-02-18).
ג. על יסוד בקשת הצדדים בדיון מיום 19.7.18 והואיל וסוגיית מעבר הקטינות מקפלת בתוכה ממילא דיון בשאלת המשמורת והסדרי השהייה אדרש לשלוש התובענות במסגרת פסק דין זה.
רקע כללי
- מדובר בבני זוג שנישאו כדמו"י ביום XXXXX. מנישואין אלו נולדו הקטינות XXX וXXXX כבנות XXXX שנים במועד זה . (להלן: "הקטינות")
- על רקע טענות האם בדבר אלימות רגשית, מילולית וכלכלית קשה שננקטה כלפיה מצד האב ובהמלצת גורמי הרווחה, התגוררו האם והקטינות החל מחודש 02/2016 ועד ליום 23/3/18, במקלט לנשים נפגעות אלימות.
- טרם מעברן של האם והקטינות למקלט, הצדדים התגוררו ב "XXXX" שXXXX.
- במרוצת חודש 2/18 קיבלה האם הודעה כי לא תוכל להמשיך שהותה במקלט. האם והקטינות עברו להתגורר ביחידת דיור הצמודה לבית הוריה XXXX. האב מתגורר כל העת עם הוריו ב XXXX.
- מפגשי האב עם הקטינות מתקיימים מאז מעברה של האישה למקלט ועובר למתן החלטה זו במרכז הקשר באזור מגורי האב.
- ביום 9.1.18 ניתן פסק הדין החלקי הנסמך בין היתר על מספר רב של תסקירים, חוות דעת מומחה בית המשפט מטעם ד"ר XXXX אשר מונה לצורך בחינת מסוגלות ההורים, ועדה להערכת מסוכנות אשר קבעה מסוכנות בינונית גבוהה של האב כלפי האם, דיווחים חסויים מטעם המקלט בו שהו האם והקטינות, תיעוד מפגשים ממרכז הקשר וראיות הצדדים.
- כאמור, בפסק הדין החלקי נקבעה משמורת הקטינות אצל האם וכן ומהנימוקים המפורטים באריכות בפסק הדין החלקי נקבע כדלקמן :
א. מפגשי האב והקטינות ימשיכו להתקיים בשלב זה במסגרת מרכז הקשר ויורחבו למשך שעה וחצי כל מפגש לחילופין לשני מפגשים בשבוע .
ב. האב יעבור ועדה נוספת להערכת פוטנציאל מסוכנות בדגש על מסוכנות כלפי הקטינות.
ג. בד בבד יחל האב לקחת חלק בהדרכה הורית פרטנית.
ד. האם תמשיך לקחת חלק בהדרכה הניתנת לה במסגרת המקלט. כמו כן ומעת שתצא
את המקלט תשולב בהדרכה הורית במסגרת הקהילה.
ה. לאחר שיוגשו מסקנות הוועדה וכן דיווח בדבר הדרכה הורית תבחן פעם נוספת סוגיית הסדרי השהייה.
ו. עו"ס סדרי דין הוסמכה על פי הוראות סעיפים 19 ו - 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962, לצורך המשך טיפול בשינויים המחויבים בהסדרי השהייה ובכל מחלוקת שתתגלע בין ההורים בנושא המשמורת והאפוטרופסות.
- בקשת רשות ערעור אשר הוגשה על פסק הדין החלקי נדחתה לאחר שהאב לא הפקיד את העירבון שנקבע.
- בהתאם לפסק הדין החלקי נקבעה ועדה נוספת להערכת פוטנציאל מסוכנות (להלן: "הוועדה") ליום 21.3.18. האב לא התייצב לוועדה בטענה כי קיבל מהעו"ס התראה קצרה מדי בדבר מועד כינוס הוועדה ובמועד בו נדרש לבדיקות רפואיות לפני ניתוח.
- ביום 23.1.18 הגישה האם בקשה לאישור מעבר מגורים לעיר XXXX לכשתצא מהמקלט. הבקשה הוגשה במסגרת תביעתה למשמורת.
- בהחלטה מיום 8.2.18 הובהר לאם כי לא ניתן לדון בבקשתה במסגרת זו ועליה להגיש תביעה מתאימה בהליך נפרד.
- האם הגישה תביעה נפרדת להעתקת מקום מגורים ביום 27.2.18, בד בבד הוגשה בקשה דחופה לאפשר מעבר הקטינות XXXX וכן ובהמשך בקשה לאשר רישום הקטינות למוסדות חינוך בעיר.
- האב לא מצא לנכון להגיש כתב הגנה ערוך כדבעי חרף היותו מיוצג וביקש לראות בתגובות
ובקשות ביניים שהגיש במסגרת ההליך ככתב הגנתו. האב הבהיר כי מתנגד נחרצות למעבר.
- ביום 24.4.18 ולאחר בקשת מספר דחיות על ידי הצדדים התקיים דיון בבקשתה הדחופה של האם בקשר עם רישום למוסדות החינוך.
- בתום דיון ארוך גובשה הסכמה זמנית בין הצדדים לפיה נקבע בין היתר כי : "בשלב זה ומבלי שיהא בכך כדי להשליך על התוצאה הסופית של ההליך ועל בירור ההליך הקטינות תשולבנה במוסד חינוכי במקום מגוריה של האם בעיר XXXX וזאת עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית.
עד ולא יאוחר מיום 10.6.18 יוגש תסקיר עו"ס סדרי דין לתיק וזאת לאחר שהנתבע ייקח חלק במועד הנוסף אשר נקבע בוועדה להערכת פוטנציאל מסוכנות".
- ביום 27.5.18 התקיימה ועדה נוספת להערכת פוטנציאל מסוכנות בה הצדדים לקחו חלק. הוועדה התרשמה מרמת מסוכנות בינונית של האב כלפי האם וכן המליצה כדלקמן:
- המשך מגוריה של האם בסמיכות לבית הוריה על מנת לסייע לה בתהליך השיקום בו היא נמצאת .
- הוצאת צו הרחקה בין הצדדים לתקופה של שנה נוספת עד להגשת תסקיר משלים.
- כל מפגש בין הצדדים ייעשה בליווי גורם שלישי.
- טיפול רגשי לאם עם דגש על החלקים פוסט טראומתיים.
- מפגשי האב עם הבנות יערכו על פי המלצות ד"ר XXXX בחוות דעתו מיום 12.6.17 שעיקרן הוצאת המפגשים ממרכז הקשר עם סיום ההליך המשפטי באופן הדרגתי ותחת ליווי של גורם טיפולי.
- ביום 16.7.18 הוגש תסקיר מטעם עו"ס סדרי דין המבקש לאמץ המלצות הוועדה.
- דיון נוסף במעמד הצדדים וב"כ התקיים ביום 19.7.18.
- האם ביקשה לאמץ ככלל המלצות התסקיר ואולם שבה וביקשה להמשיך קיום המפגשים למשך תקופה נוספת במסגרת מרכז קשר XXXXX. האב הביע התנגדותו להמלצות תוך שטען כי מדובר בתסקיר מגמתי ושקרי. האב הודיע בדיון באמצעות ב"כ כי הוא לא ינהל יותר את ההליך, אינו מעוניין לחקור את העו"ס על תסקירה או לקיים הליך ראיות מסודר אלא לקבל פסק דין על יסוד החומר המונח בפני בית המשפט. האב מצא להבהיר כי היה והמעבר של הקטינות XXXXX יאושר הוא ינתק את הקשר עמן.
- במסגרת הדיון האמור הצדדים אף ביקשו כי יינתן פסק דין משלים גם בתובענות ההדדיות
למשמורת והסדרי שהייה ללא צורך בקיום דיון נוסף או חקירת העו"ס.
- בהינתן האמור נקבע מועד קצר להגשת סיכומי הצדדים בשלוש התובענות.
- ביום 26.8.18 הוגש הדו"ח המלא של הועדה מיום 27.5.18 לעיון בית המשפט וזאת בהתאם
להחלטה מיום 23.8.18 ומשלא הובעה התנגדות מטעם הצדדים.
- משהוגשו סיכומי הצדדים וכן דו"ח הועדה המלא, אפנה להכרעה.
תלה"מ 62077-02-18 – העתקת מקום מגורים
טענות האם בתמצית
- נישואיי הצדדים אופיינו מראשיתם בשליטה מוחלטת של האב במעשי האם לרבות נטילת
מסמכי הזהות שלה, ההתנהלות בחשבונה, מכירת רכבה, ניתוק הטלפון שלה ועוד.
- האב התנהל בכחש מהיום הראשון בו פנה ללשכת הרווחה עת הקטינות נולדו תוך שהוא מכין תיק שלם כנגד האם ולא פסק מלאיים עליה כי יקח לה את הבנות .
- לאורך כל ההליכים האב בוחר לכזב ולטפול האשמות כנגד האם ומשפחתה תוך שהוא מטיל
דופי באם על לא עוול בכפה וממשיך לעשות כן גם בימים אלו כאשר מתאר את האם כאם מזניחה מחבלת בהסדרי השהייה ומתעללת בקטינות.
- האב הפנה האשמות גם כלפי אביה של האם לפיהן פוגע בקטינות וכן כי נשקפת לקטינות סכנה מאת אחות האם הלוקה בפיגור, אלא שטענותיו נבדקו שוב ושוב על ידי גורמי הטיפול לרבות חקירת ילדים ולא נמצא בהן ממש.
- האם והקטינות נאלצו להתגורר משך למעלה משנתיים ימים במקלט בשל התנהלות האב.
- האב מנסה לנתק התנהלותו והתנהגותו כלפי האם הכוללת איומים, השפלות, טרור כלכלי-
מיחסו לקטינות אך בה בעת לא מבין כי התנהלותו היא אשר גוררת את הקטינות לעין הסערה ובכך לא מאפשר לאם את השקט לגדל את הקטינות בנחת ובמקום בטוח.
- האב מתנגד למעבר האם והקטינות למגורים בקרבת הוריה זאת כחלק מרצונו להמשיך ולשלוט באורח חייה.
- האב אינו נוטל שום אחריות למצב אשר הביא את האם. טענתו כי מעברה של האם למקלט והטענות שהפנתה כלפיו נועדו להכשיר את המעבר XXXXX מעולם לא הוכחה.
- האם עזבה את המקלט ביום 23.3.18 לאחר שלא ניתן לה אישור להמשיך ולשהות שם.
- משעה שנקבע כי משמורת הקטינות אצל האם, יש לאפשר לאם לגדל את הקטינות במדור שקט ושלו לצד משפחתה התומכת בה שעה שהאב אפילו לא משלם את סכום המזונות המינימאלי שנקבע על ידי בית המשפט.
טענות האב בתמצית
- האב מתנגד באופן נחרץ למגורי הקטינות XXXX.
- התנהלות האם לאורכו של ההליך לרבות שהותה במקלט משך שנתיים ימים נועדה כל כולה
להכשיר דבר המעבר לXXXX לצד משפחתה.
- המרחק שבין מקום מגוריו של האב במשוב XXXX לבין העיר XXXX הוא מרחק רב אשר לא
יאפשר לאב לקיים קשר סביר ורגיל עם הקטינות.
- האם מנסה בכל מאודה לחבל בקשר של האב עם הקטינות , היא מסיתה את הקטינות ודואגת להבהיר להן כי יש להן אבא חדש ובקרוב לא יראו יותר את האב.
- לאב כאפוטרופוס החוקי של הקטינות זכות להמשיך ולראותן במקום מגוריהן האחרון בטרם ביצעה האם מעבר חטוף למקלט.
- על בית המשפט לשים טובת הקטינות לפניו ולא טובת האם . האם יכולה לשקם עצמה גם
באזור מגורי האב ולא על חשבון רווחת הקטינות.
- אין זה בטובתן של הקטינות להיטלטל בדרכים שעה הלוך ושעה חזור על מנת לפגוש באב.
משמעות הדבר לקום לבית ספר שעה מוקדם יותר ולשוב שעה מאוחר יותר מהמוסד החינוכי. היכולת לנהל קשר ספונטאני בו האב לוקח ומחזיר את הקטינות מבית ספר ללא צורך בתקשורת עם האם לא יתאפשר.
- האב אינו יכול להעתיק מגוריו XXXXX שכן בנה ביתו בXXXX, מרכז חיי הצדדים היה בXXXX כל העת . אם יעבור לא יוכל להתפרנס בכבוד.
- מדובר בילדות קטנות אשר יכולות להתרגל למגורים במקום חדש כאשר לנגד עיניהן הקשר הרציף עם האב כפי שהתרגלו למעבר החד צדדי שעשתה האם מהמקלט לXXXX.
- דוח הועדה להערכת מסוכנות הינו מגמתי רשלני, בלתי מקצועי ונעשה כדי לצאת ידי חובה.
- האם עושה כרצונה מפרה החלטות בית משפט, עברה להוריה בXXXXX בצעד חד צדדי, היה עליה לשכור דירה בקרבת המקלט ולא לפעול על דעת עצמה.
- האב אינו מעוניין לנהל את ההליך כי החלטות בית המשפט לא מקוימות על ידי האם ואין טעם לנהל הליך סרק.
- ככל שבית המשפט יאשר את מעבר הקטינות לXXXX בוחר האב לנתק את הקשר עם הקטינות. האב מוכן להקריב חייו למען בנותיו אך לא להיות כלי משחק בידי האם. האב "טורף את הקלפים" בכך שבוחר לחזור לחיים נורמטיביים ולא בכוחניות אף אם הדבר יעלה לו בקשר עם בנותיו.
- ככל שיותר המעבר האב מוותר אף על אפוטרופסות לקטינות ומבקש לפטור אותו מעול זה.
דיון והכרעה
- הרשות לקבוע את מקום מגוריו של הקטין נתונה להורי הקטין וזאת מכוח סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 [להלן: "חוק הכשרות המשפטית"] שכותרתו "תפקידי ההורים" וקובע כי –
"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח –יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו".
- בכל הנוגע לקביעת מקום מגורים במצב בו הורי הקטין גרים בנפרד זו מזה נדרשת הסכמת ההורים, כאשר הסכם זה טעון אישור בית המשפט לאחר שבית המשפט נכח שמדובר בהסכם שהוא לטובת הקטין וזאת בהתאם לסעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית.
עם זאת, כאשר הורים אינם מגיעים להסכמה ביניהם בנושא האמור, אזי, מכוח סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית, לבית המשפט הסמכות להכריע בסוגיה זו כפי שיראה לו כאשר אמת המידה המרכזית העומדת לנגד עיניו הנה טובת הילד בהאי לישנא –
" לא באו הורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם וההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים מתחת לגיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".
- עיקרון טובת הקטין כעיקרון מוביל ומנחה תביעות להעתקת מקום מגורים נקבע במספר רב של פסקי דין. על בית המשפט לאזן בין האינטרסים החשובים והעיקריים שלעתים מתנגשים זה בזה. מחד, אינטרס הקטין, מצד שני, זכות ההורה המשמורן לקביעת מקום מגוריו בהתאם לצרכיו ומצד שלישי, זכות ההורה שאינו משמורן לשמירת קשר רציף עם הקטין ולהיות נוכח בחייו. בהקשר זה, יפים דבריה של כב' השופטת דורנר ברע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני (8.1.2001) (להלן: "עניין פלונית"):
" ... במציאות הנוצרת לאחר פרדת ההורים על בית-המשפט לקבוע הסדר משמורת המגשים במידה המרבית האפשרית את אינטרס הילדים ליהנות ממסגרת יציבה במשמורתו של ההורה שנמצא מתאים יותר ועם זאת לשמור קשר בין הילדים לבין ההורה האחר ... ".
מן הכלל אל הפרט
- לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים כמו גם מסכת הראיות אשר הונחה לפניי הן בהליך זה והן
בהליכים הנוספים התלויים ועומדים, בשים לב לטובת הקטינות במצב שנוצר ובשים לב למבחנים שנקבעו בפסיקה, מצאתי להתיר את המעבר המבוקש .
ואלה נימוקיי.
- כאמור לא הונח בפניי כתב הגנה ערוך כדבעי חרף היות האב מיוצג, ב"כ האב ביקשה לראות בתגובות ובקשות ביניים שהוגשו על ידי האב ככתב הגנתו. אף כי דעתי לא נוחה מהדבר, זאת בלשון המעטה, איני מוצאת להיעתר לבקשת ב"כ האם לתן פסק דין בהעדר הגנה כי אם לדון בתובענה לגופה תוך שעמדת האב נלמדת מתוך בקשותיו השונות והסיכומים שהגיש.
- האב ביקש שלא לנהל הגנתו אלא להסתפק במערכת העובדתית והראייתית אשר הוצגה בפניי בית המשפט. האם הביעה אף היא הסכמתה למתן פסק דין ללא צורך בשמיעת ראיות.
- במישור המשפטי- אין בידי לקבל טענת האב כי האם הפרה צו שיפוטי עת עברה להתגורר בבית הוריה במרוצת חודש 3/18.
אכן בהחלטה מיום 1.6.17 נקבע כי "..מקום בו האם תצא משהותה במקלט...בטרם תבצע כל מעבר של קבע לעיר אחרת, ובהעדר הסכמה בין הצדדים, .. תידרש תחילה להכרעה שיפוטית בעניין".
- 56. האם פנתה עוד ביום 23.1.18 בבקשה ראשונה להתיר המעבר ועוד טרם נודע לה המועד בו עליה לפנות את המקלט. האם התבקשה להגיש בקשתה במסגרת הליך מתאים ונפרד.
- כתב תביעה הוגש ביום 27.2.18 ובצידו בקשה דחופה להתיר את המעבר.
- כעולה מבקשות והודעות שהוגשו לתיק על ידי ב"כ האם, ניסיונות ב"כ האם להמציא את כתב התביעה לידי האב נתקלו בקושי ממושך.
- בינתיים וכעולה מדיווח עו"ס סדרי דין מיום 15.4.18 נאלצו האם והקטינות לפנות את
המקלט ביום 23.3.18 ומשלא אושרה ארכה נוספת לשהותן במקום.
- דיון במעמד הצדדים נקבע ליום 24.4.18 במסגרתו נתנה הסכמת האב לשהות הקטינות בXXXXX עד לברור ומתן הכרעה בהליך שלפניי.
- בשים לב כי הונחה לפני בית המשפט בקשת האם טרם המעבר ובשים לב לנסיבות שנוצרו בהן נותרו האם והקטינות ללא קורת גג ולאור הסכמת האב בדיון מיום 24.4.18 לא מצאתי כי הופרה החלטה 1.6.18 המדברת על מעבר של קבע.
- במישור המהותי- לפניי תסקיר עו"ס סדרי דין מיום 16.7.18 הממליץ להתיר את המעבר.
(להלן: "התסקיר")
- התסקיר נסמך על שיחות טלפון שנערכו עם ההורים, דוח הועדה להערכת מסוכנות מיום
27.5.18, עיון בפרוטוקול בימ"ש, המלצות חוות דעת מסוגלות הורית אשר ניתנה בתיק המשמורת, דו"ח מקלט, שיחות טלפון עם צוות המקלט, דוחו"ת מרכז הקשר ושיחות טלפון עם מרכז הקשר, שיחות ודו"ח של עו"ס הגב' XXXX ממרכז הגיל הרך- הדרכה הורית, פגישה עם האב במרכז קשר מיום 10.4.18 , פגישה עם האם בתאריך 5.6.18 ושיחות עם גב' XXXX, גננת בגן בו מתחנכות הקטינות.
- על פי עמדת העו"ס, משמורת הקטינות נקבעה אצל האם והאם זקוקה למערך תמיכה של
משפחתה על מנת להמשיך בבנייה ושיקום של חייה והמשך טיפל בקטינות. לאם אין יכולת לעמוד בתשלומי שכר דירה והוצאות שונות. בXXXX יש לקטינות והאם בית של המשפחה בו יש את כל הדרוש להן וכן תמיכה רגשית וכלכלית של המשפחה המורחבת המשרה באם ביטחון. הקטינות עברו כבר טלטלה אחת והדבר הנכון עבורן הוא לדאוג למצב קבוע ויציב ולמנוע טלטלות נוספות. הקטינות משלובות כיום במסגרת אליה הסתגלו באופן מיטבי.
- מביקור בית שנערך בדירת האם על ידי עו"סיות לסדרי דין בXXXX עולה כי האם מתגוררת עם הקטינות ביחידת דיור, דירת קרקע בת שני חדרים ומטבח הממוקמת מאחורי דירת הוריה. הדירה נקייה מסודרת ואסתטית. לבנות חדר מטופח ומאובזר באופן המתאים לגילן.
- עוד נמסר בתסקיר, כי להתרשמות העו"ס האם מסורה אוהבת את הקטינות ומטפלת בהן
בצורה מיטיבה, משתפת פעולה עם המסגרות השונות של הקטינות, מקפידה לשמור על זמני שהות שנקבעו, משולבת בטיפול רגשי והדרכה הורית ודואגת ליישם כל מענה הנדרש ממנה עבור הקטינות. מצויה עדיין בחרדה בשל אירועים במהלך נישואיה , זקוקה לעיבוד שיאפשר המשך התמקדות בטיפול בקטינות.
- ביחס לאב נמסר בתסקיר כי דואג לקטינות, בזמני שהות משתדל לספק עבורן זמן איכות. עסוק בהשחרה של האם על חוסר תפקוד, תלונות חוזרות ונשנות על תפקוד לקויי של האם בהקשר לקטינות, אינו מגיע להדרכה הורית באופן יציב ועקבי, מגיע לזמני השהות שנקבעו אם כי לאחרונה חדל מלהגיע. אינו עובד ואינו יציב תעסוקתית וכלכלית.
- כבר נקבע כי התסקיר מהווה הן עדות לגבי העובדות שבשטח והן חוות דעת בתחום מדעי
ההתנהגות והחברה, תחומים בהם קנה פקיד הסעד ידע וניסיון במסגרת לימודיו ועבודתו. התסקיר אמנם אינו בגדר חוות דעת מומחה, כמשמעותה בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א- 1970, אולם לתסקיר מוענק מעמד מיוחד בחיקוקים שונים לאורו יש ליתן לו משקל יתר. פקיד הסעד, בדומה למומחה, הוא גורם אובייקטיבי וניטראלי, הממלא חובתו בהתאם לחוק ועל פי החלטות בית המשפט.
- לפיכך הנטייה הראשונית היא לראות לנכון לייחס להמלצותיו משקל רב אלא אם כן יעלה בידי הצדדים להוכיח אחרת. (ראה פסק דינו של כב הש' אסף זגורי בתמ"ש (טב') 12148-04-10 ס.ג נ' ע.ג (28/4/2011, פורסם במאגרים) ופסק דינה של כב' השופטת אלה מירז בתמ"ש (חי') 7020/07 ל.מ. נ' מ.מ. (03/02/2013, פורסם במאגרים).
- בהקשר זה חשוב להדגיש, כי בית המשפט הוא הגורם המוסמך המפעיל שיקול דעתו וקובע
בסופו של יום את הפתרון לטובת הילד. בית המשפט אינו משמש אך כחותמת גומי לחוות דעתם של מומחים או עו"ס לסדרי דין. אך יחד עם זאת, כאשר מדובר בתיקי הגירה (והעתקת מקום מגורים בארץ כמותה כתיק הגירה), הרי שככלל (קובעת הפסיקה) בית המשפט יאמץ את המלצת המומחים שמונו על ידו "אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטייה מאותה המלצה" (ראו: בע"מ 9358/04 פלונית נ' פלוני (2/5/2005, פורסם במאגרים [פורסם בנבו]) דנ"א 9201/08 פלוני נ' פלונית, (05/04/2009, פורסם במאגרים [פורסם בנבו])).
- האב כאמור ויתר על חקירת העו"ס. טענת האב כי מדובר בתסקיר שקרי ומגמתי אשר נסמך על דוח בלתי מקצועי של הועדה להערכת מסוכנות לא הוכחה. לא מצאתי כי האב הצליח לסתור מסקנות התסקיר בסיכומיו.
- כאמור משמורת הקטינות נקבעה זה מכבר אצל האם ונימוקי פסק הדין החלקי נכונים גם לעת הזו . האב גם לא עורר סוגיית המשמורת בשנית לאחר הגשת תביעת האם להעתקת מקום מגורים.
- ודוק בנסיבות הייחודיות לתיק שלפניי ובבחינת יכולת הקטינות לבצע את המעבר, אין המעבר נבחן בראי מקום מגוריהם המשותף האחרון של הצדדים בXXXX שכן כאמור במשך השנתיים האחרונות ומאז היותן בגיל שנתיים וחצי לערך שימש המקלט, שלא בטובתן, לסביבת המגורים שלהן. במצב דברים זה ברי כי ההתמודדות הכרוכה במעבר ממקלט למקום אחר הינה מחויבת המציאות ובלתי נמנעת.
מדובר בקטינות צעירות אשר חוו טלטלה קשה בחייהן ויש להבטיח, כאמור בהמלצת העו"ס וככל הניתן, כי לא תאלצנה לעבור טלטלות נוספת.
- ואולם, בכך אין די. כעולה מהסכמת הצדדים בדיון מיום 24.4.18 לא תשמש הסכמתו של האב להמשך מגורי הקטינות עד תם שנת הלימודים כשיקול אשר יכריע שאלת המעבר. ואכן יש לעמוד בזהירות על איזון משולש הזכויות אב/ אם/ קטינים בראי האינטרסים הנוגדים של הצדדים ובהתייחס לנסיבות המקרה הקונקרטי שלפניי וכן לבחון האם התובעת, כאם משמורנית המבקשת להעתיק מקום מגוריה שוקלת טובת הקטינות ואינה מרוכזת בטובתה שלה. האם יש ביכולתה ובכוונתה של האם להבטיח שמירת קשר בין האב לקטינות או שמא נועד המעבר להרחיקן ממנו.
- מסכת הראיות אשר נפרשה לפניי במשך תקופה ממושכת מאז הגשת התביעה הראשונה למשמורת בחודש 2/16 מלמדת, כי האם, חרף האירועים הקשים שחוותה מאז נישואיה לאב דרך לידת הקטינות ובמשך מגוריה במקלט, מכירה בחשיבות חלקו של האב בעולמן של הקטינות. התחייבותה לשמור על קשר בין הקטינות לבין האב אינה התחייבות מן הפה אל החוץ, אלא התחייבות אשר ממומשת על ידה הלכה ולמעשה.
- האם הקפידה להביא את הקטינות משך למעלה משנתיים ימים למפגשים אשר נקבעו במרכז הקשר כאשר היא דואגת לקחת את הקטינות למקום מגורי האב ולהשיבן, מרחק נסיעה של מספר שעות, הלוך ושוב . נלמד כי הקטינות מצפות למפגשים עם האב וחפצות בקרבתו. הדבר מלמד לא רק על הקשר הטבעי שיצר האב עם הקטינות אלא גם על מעורבותה החיובית של האם בשמירה ועידוד הקשר. טענת האב כי האם לא מקפידה על שגרת המפגשים ועושה בהחלטות בית המשפט כרצונה אינה מתיישבת עם המידע המונח לפניי ולא הוכחה על ידי האב לאורכם של כלל ההליכים.
- עו"ס סדרי דין ציינה מפורשות בתסקירה מיום 16.7.17 כי בתקופה שבין מאי- ויולי 2018 היו אמורים להתקיים 21 מפגשים של האב עם הקטינות בפועל התקיימו 9 מפגשים בלבד כאשר נרשמו 12 ביטולים כולם מצד האב בטענות שונות כגון מחלה, חופשה וכו ללא שהוצג כל אישור על ידו. זאת ועוד תסקיר העו"ס מציין באופן מפורש כי האם מקפידה לשמור על זמני השהות שנקבעו.
- זאת ועוד, אני דוחה באחת טענת האב לפיה מעבר האם למקלט נעשה ללא כל צידוק או כפועל יוצא מהתנהגותו אלא אך מפאת רצונה להכשיר מעברה לXXXX לצד משפחתה וכחלק מתכנית המבקשת להרחיק ממנו את הקטינות.
- טענה זו עומדת בניגוד מוחלט לכלל הראיות שהוגשו במסגרת ההליכים שבין הצדדים ובכלל זאת התרשמות מומחה בית המשפט אשר קבע ביו היתר בחוות דעתו מיום 12.6.17 (תמ"ש 7912-02-16):
"התרשמתי כי מר XXXX מתייחס אל הגב' XXXX ביהירות וזלזול ושולל כל אפשרות כי היא מסוגלת לחשוב עבור עצמה ולקבל החלטות שהן עצמאיות מהשפעות של בני משפחה שלה. אלו בהחלט סימנים של התעללות נפשית " (עמ' 11 לחוות הדעת)
וכן- "אין לי ספק כי מר XXXX נוהג כלפי גב' XXX בכוחניות כך שגם אם לא הייתה אלימות פיזית בהחלט ניתן להסיק כי הייתה התעללות פסיכולוגית כולל שתלטנות" (עמ' 12 לחוות הדעת).
- טענה זו אף לא מתיישבת עם קביעותיי הפוזיטיביות במסגרת פסק הדין החלקי אשר הביאוני לקבוע משמורת הקטינות אצל האם כמו גם עריכת ועדה נוספת להערכת מסוכנות האב.
- בפועל האם נאלצה להתגורר משך שנתיים ימים בתנאים מגבילים של מקלט, ללא תמיכה
כלכלית או מקור פרנסה, נדרשת לשקם עצמה כשהיא מטופלת בשתי קטינות בנות כשנתיים וחצי בלבד.
- כששב האב וטוען בחלוף שנתיים בהם התגוררו האם והקטינות במקלט כי אין ולא היה לו חלק באשר לנסיבות שהביאו אותן להתגורר שם מלכתחילה יש בכך ללמד על חוסר הפנמה ולקיחת אחריות מצדו ביחס לחלקו במעגל האלימות.
- יש בכך אף לחזק ולהצדיק הצורך של האם להתרחק מהאב ולהתקרב למשפחתה כמקור יחיד לקבלת סיוע ותמיכה רגשית וכלכלית . הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח התעלמותו של האב מחובתו בתשלום מזונות ולאור שמזה מספר שנים אינו עובד, חסר יציבות תעסוקתית ומתקשה לתמוך כלכלית בבנותיו שלו.
- אמצא לצטט את דבריו של חברי כב' הש' אסף זגורי בתמ"ש (נצ') 19190-07-14:
"...מקום שבית המשפט מקבל את טענות האם, כי הייתה נתונה לאלימות רוחנית ורגשית לא פשוטה מצד האב...... אל לו לאב להתפלא שהאם מבקשת להעתיק מגוריה הרחק ככל האפשר למקום בו תקבל תמיכה ולמקום בו השפעתו אינה קיימת באותה מידה. רוצה לומר, כגודל חלקו של האב בקונפליקט הזוגי, והתנהגותו הנוקשה כלפי האם, כגודל המרחק הסביר שראוי לאפשר לאם להעתיק מגוריה עם הקטינה". (ר' עמ' 36 לפסק הדין)
- לדאבון הלב נראה כי האב היה ונותר עסוק עד מאוד בצרכיו שלו ללא יכולת לגלות כל אמפתיה לצרכי האם או צרכי הקטינות עד כי מוכן להרחיק לכת ולהצהיר כי היה והמעבר לXXXXX יאושר יתנתק מהקטינות באופן מוחלט ואף מבקש בסיכומיו לוותר על אפוטרופסותו לקטינות ובלשונו "לפטור אותו מעול זה".
- היעלה על הדעת כי שעת נסיעה או אפילו אוקיינוס המפריד בין ילד להוריו יגרור הורה לנתק קשר עם ילדו?
- עמדה קיצונית זו לא רק שאין בה כדי "לטרוף את הקלפים", כאמירת האב בסיכומיו אלא יש בה להטות הכף לטובת אישור המעבר באשר מתחזקת טענת האם לפיה האב היה ונותר עסוק במאבק בה כשאין הוא רואה את הנזקים הנגרמים מכך לקטינות.
- הדברים מצערים במיוחד עת נלמד כי הקטינות אוהבות את האב זקוקות לקרבתו כשם שכל ילד זקוק לשני הוריו. אין צורך להכביר מילים בדבר חשיבות מעורבות שני ההורים בחיי הילדים לצורך התפתחותם התקינה.
- לו ינותק הקשר של האב והקטינות לא יהא זה בשל מגוריהן בXXXX או בשל חוסר מחויבות מצד האם להבטיח קיומו של קשר זה אלא בשל החלטתו הקיצונית של האב לעשות כן. לעניין זה יש לציין דיווח הגורמים המקצועיים לפיו האם משתפת פעולה באופן מלא עם גורמי הטיפול , דואגת ליישם כל מענה הנדרש ממנה עבור הקטינות ומקפידה לשמור על זמני שהות הקטינות עם האב.
- מעבר לאמור אוסיף כי טענת האב לפיה המעבר יפגע ביכולתו להשתכר טענה בלתי נהירה היא. מדובר באב שלא עובד מזה מספר שנים , מאופיין בחוסר יציבות תעסוקתית. טענתו כי עבד בעבר בXXXX וכן כXXXXXX שאף נאלץ XXXXXXXXXX ועוד גרסאות בלתי שגרתיות נוספות נותרו עד היום בגדר תעלומה מאחר והאב לא מצא לצרף ולו ראשית ראיה כדי להוכיחן. אין קשר בין מגורי הקטינות בעיר זו או אחרת לחוסר היציבות התעסוקתית המאפיינת את האב וממילא לא הוכח כי מעבר כזה ימנע ממנו להשתלב בשוק העבודה.
- כך גם אין במרחק שבין בית מגורי האב ב XXXX לעיר XXXX כדי להוות מרחק נסיעה גדול במיוחד אשר יש בו למנוע את הקשר בפרט עת ניתן ליצור מנגנון המחלק את הנטל הכרוך בהסעות בין הצדדים.
- יש גם להזכיר כי המלצות הוועדה להערכת מסוכנות שבות וממליצות לשמור על מרחק בין האב לאם אשר יעוגן בצו הרחקה. ברי כי מגורים בסמיכות האחד לאחר לא יכולים להתקיים בד בבד עם המלצה זו שלא נסתרה.
- 93. טיבו של קשר בין הורים וילדים אינו פועל יוצא אך של מרחק מגורים ניתן ולעיתים מתחייב לשמור על קשר טוב גם ממרחקים. (ר' מאמרו של דניאל גוטליב "פסיכולוגיה ומשפט – העתקת מקום מגורים לאחר גירושין הגדרת טובת הילד", רפואה ומשפט גליון מס' 2 אפריל 2000).
- במקרה שלפניי המרחק שבין הצדדים מתחייב מהמלצת הגורמים המקצועיים והמטפלים. קיים חשש בהיתכנות גבוהה, כי מגורים סמוכים או בקרבת מקום יביאו לחיכוך מתמיד ולפגיעה בשלום הקטינות ובהתפתחותן.
- אי מתן היתר להעתקת מקום המגורים בנסיבות שלפניי יותיר הקטינות בחסות אם אומללה, עצובה, מתוחה החשה עצמה נשלטת על ידי בן זוגה לשעבר, דבר שעלול לפגוע משמעותית בקטינות.
- לפיכך ומכל המקובץ לעיל סבורני, כי חרף שמגורי האם והקטינות בXXXX יביא לפגיעה מסוימת בנוחות של האב, לא יהא בכך כדי למנוע מהאב לשמור על קשר רציף ותקין עם הקטינות ככל שיחפוץ בכך. במלאכת האיזון הנדרשת בין זכויות האם, האב והקטינות והאינטרסים הנוגדים של הצדדים ובהניחי על לשון המאזניים יתרונות וחסרונות המעבר בראי טובת הקטינות ובכלל זאת רווחתן אשר תושפע באופן ישיר מרווחת האם, נמצא כי יש להתיר את המעבר זאת בכפוף לקביעת הסדר שהייה אשר יבטיח שמירת קשר רציף ומשמעותי בין האב לקטינות.
- משסוגיית המעבר באה לכדי הכרעה אפנה לדון בשאלת הסדרי השהייה ובכלל זאת הוצאתם ממסגרת מרכז הקשר.
תמ"ש 7912-02-16 ותמ"ש 25669-02-16 (פס"ד משלים)
- הנימוקים שעמדו ביסוד ההחלטה שלא לאפשר הוצאת מפגשי האב והקטינות ממרכז הקשר טרם עריכת בדיקה נוספת של הועדה להערכת פוטנציאל מסוכנות כמו גם שילוב האב בהדרכה הורית פורטו באריכות במסגרת פסק הדין החלקי.
- בסיפא פסק הדין החלקי קבעתי כהאי לישנא:
"לפיכך ובהינתן מסקנות הועדה להערכת מסוכנות, טענות האם ביחס למצבי סיכון בהן העמיד האב את הקטינות שלא נסתרו (הניח קטינה מתחת לכרית), התמיהות העולות בקשר לפרטים שמסר בסוגיית משלח ידו, התעמרותו באם, התעקשותו כי האם מהווה סכנה לקטינות ללא כל אינדיקציה לכך, החשש שהובע מפי עו"ס חוק הנוער ביחס לפגיעה הנפשית בקטינות, הסתייגות המומחה ממסקנותיו בשאלת הוצאת המפגשים ממרכז הקשר והעדר טיפול , כל אלה מביאים אותי לכלל מסקנה כי לא ניתן להורות על הוצאת המפגשים ממרכז הקשר כבר עתה וכי צירוף הטעמים המנויים לעיל וחלוף הזמן מחייבים קיום ועדה נוספת להערכת מסוכנות בדגש על שאלת המסוכנות כלפי הקטינות ותוך בחינת הצורך במבחן אישיותי מעמיק לאב בד בבד עם שילוב מידי של האב במסגרת הדרכתית/טיפולית"
- כאמור האב לא התייצב לוועדה שנקבעה ליום 21.3.18 אלא לוועדה הנוספת שהתקיימה ביום 27.5.18. האמור עיכב מתן הכרעה מהירה יותר בשאלה העומדת לברור.
- כעולה מדוח הועדה להערכת מסוכנות המשתקף גם בתסקיר העו"ס, הועדה התרשמה מרמת מסוכנות בינונית של האב כלפי האם. כמו כן ניתן תיקוף למסקנות הועדה הראשונה ביחס להתרשמותם מהצדדים.
- להתרשמות הועדה – האב נראה אדם חלקלק מניפולטיבי ובעל כושר שכנוע רב. אישיותו
מאופיינת בקווים גרנדיוזיים תוך שימוש מאסיבי בדפוסי השלכה והכחשה. שימוש במנגנוני הגנה אלו באופן נוקשה ולא אדפטיבי, יביאו אותו להמשיך ולנקוט בהתנהגויות פוגעניות שאינן מקדמות אותו. נראה כי עדיין קיימת הכחשה טוטלית של האב את המציאות האלימה ואי לקיחת אחריות על חלקו במעגל האלימות. כמו כן הועדה התרשמה כי קיים סיכוי סביר שהאב ימשיך בהטרדות כלפי האישה בכל הנוגע לטיפול בבנותיהם, זאת באמצעות בית המשפט, המשטרה ואנשי מקצוע סביב הבנות.
- לגבי האם הועדה התרשמה- מאישה אותנטית בעלת יכולת סבירה לביטוי רגשי והתחברות למקור הכאב שבתוכה. אישיותה מאופיינת בקווים נאיביים, מתארת את משפחת המוצא שלה כמשפחה תומכת אשר מסייעת לה במיוחד כיום להשלים את תהליך השיקום בו החלה. בנוסף הועדה התרשמה כי האם עברה תהליך משמעותי במקלט לכיוון של עצמאות מחודשת ובנייה ושיקום של חייה הנוכחיים והעתידיים. יחד עם זאת האם זקוקה לתמיכת משפחתה, מטפלת בשתי בנות קטנות כאשר אחת מהן מתמודדת עם מצב רפואי מורכב. האם עודנה שרויה בחדרה על אף שעברה תהליך במקלט וכיום היא מודעת יותר לדפוסי השליטה בה, נראה כי היא זקוקה לעיבוד באמצעות סיוע טיפולי על מנת לאפשר לה להתמקד בבניית חייה העתידיים ובטיפול בבנות.
- בין יתר המלצות הועדה נקבע כי עם תם ההליך המשפטי יש לקיים מפגשים ללא פיקוח בהתאם להמלצות מומחה בית המשפט ד"ר XXXXX בחוות דעתו מיום 12.6.17.
- מומחה בית המשפט ד"ר XXXXX המליץ בחוות דעתו –
- עם תם ההליכים המשפטיים קיום מפגשים בין האב לקטינות פעמיים בשבוע כל פעם שעה וחצי ללא פיקוח. האב יאסוף את הקטינות מקום ציבורי מוסכם ויחזירם לשם.
- שמירה על מרחק מוחלט בין האב לאם- ככל שהאב יימצא מציק לאם בדרך כלשהי כולל הגשת תלונות במשטרה נגדה או נגד בני משפחתה או יסית את הקטינות בדרך כלשהי יהא מקום להחזיר את הקשר בין האב לקטינות למרכז הקשר.
- הדרכה הורית לאב.
- מינוי גורם טיפולי אשר ילווה את הקשר של האב עם הקטינות.
טענות האם בתמצית
- במסגרת סיכומיה מבקשת האם להאריך מפגשי האב והקטינות במרכז הקשר למשך חצי שנה נוספת ורק אם ימצא כי בחלוף התקופה האמורה האב לא הציק לאם יוצאו המפגשים ממרכז הקשר.
- לטענת האם האב נמצא כמי שממשיך לכתוב דברי בלע כנגד האם ונאחז באותן טענות חסרות בסיס כפי שטען ביום הראשון להליכים וכאילו לא חלפו שנתיים ומחצה מאז במסגרתן נדחות טענותיו הן בבית משפט זה ובן בבית המשפט המחוזי.
- האב חדל מלהגיע באופן עקבי למפגשים במסגרת מרכז הקשר מאז חודש מאי 2018 ויש בהתנהלות האב אגב ביטול המפגשים פן של שליטה לאחר שנמנע עד לרגע האחרון להבהיר אם יגיע למפגש אם לאו.
- האב אינו מכיר בהשפעתו ובהשלכות שיש למעשיו החמורים כלפיה והוא ממשיך להתבצר בעמדתו כאילו לא נכתבו תסקירים ולא בוצעו הערכות מסוכנות הקובעות מסוכנתו כלפי האם.
טענות האב בתמצית
- האב מנגד שב וטען כי מעולם לא היווה סכנה לקטינות כפי שאף נקבע בחוות דעתו של מומחה בית המשפט, כי הוא מכיל דואג ואוהב , מסוגלותו ההורית מעולם לא נשללה והוא כשיר לגדל את הקטינות, בעוד שהאם כעולה מחוות דעתו של המומחה היא לא יציבה זקוקה לתמיכה ואינה יכולה להתמודד עם מצבים לבדה ומכאן שלא ברור כיצד נקבעה כאם משמורנית.
- עוד נטען בסיכומי האב כי עם הסדרת המפגשים בין האב לקטינות וקביעת מקום מגוריהן יסתיימו ההליכים המשפטיים בין הצדדים דבר אשר יפחית את ההתנצחויות בין הצדדים.
- לדידו של האב המלצת הועדה עוסקת בטובת האם ועל בית המשפט לבחון טובת הקטינות ולא צרכי השיקום של האם.
- האב משתתף בהדרכה הורית בהתאם להוראות פסק הדין החלקי.
דיון והכרעה
- על פי המלצת הועדה להערכת מסוכנות יש לאפשר מפגשים ללא פיקוח. המלצה זו אשר מוצאת ביטויה גם בתסקיר העו"ס לא נסתרה על ידי האם. מדובר בוועדה שנייה המתכנסת בעניינם של כך שמסקנות הועדה ניתנו מנקודת מבט רחבה ומעמיקה יותר.
- אך ידוע כי בתי משפט נוהגים להעניק חשיבות רבה למסקנות דיווחי ועדות מומחים בשל
השתתפותם של גורמים מקצועיים בוועדות אלה והממצאים נתפסים בבחינת קווים מנחים המסייעים לבתי המשפט לקבוע את טובת הילד הקונקרטית בכל מקרה ומקרה (ראה: תמר מורג, השפעת הוועדה לבחינת עקרונות היסוד בתחום הילד והמשפט על תפישות העומק של הפסיקה הישראלית, משפחה במשפט, כרך ג-ד, 67, בעמ' 91).
- לא נסתר מעיני, כפי שטוענת האם, כי מאז מתן פסק הדין החלקי ובמסגרת ניהול ההליך נמצא האב פעם נוספת כמי שאינו מוסר פרטים מדויקים ועסוק מעת לעת בהאשמות כנגדה מבלי שנמצא להן ביסוס, בין היתר, כשטוען האב כי האם מפרה הסדרי שהייה בעוד שנלמד כי ההפרות הן מצדו, דרך טענתו כי הקטינות מוסתות ללא כל אינדיקציה ואף טענתו כי לא הגיע לוועדה להערכת מסוכנות שנקבעה ליום 21.3.18 בשל הודעה מאוחרת של העו"ס הגם שעיון בתיק מעלה כי כבר ביום 17.2.18 הגישה העו"ס הודעה בתיק בדבר מועד הוועדה, וזו נמסרה לב"כ האב עוד ביום 18.2.18 .
- ואמנם חרף שבחינת התנהלות האב מאז מתן פסק הדין החלקי ועד היום מותירה חשש שמא לא חל שינוי מהותי בגישתו של האב ואופן ראייתו את האם אין אני מוצאת לסטות מהמלצות הוועדה והתסקיר אשר לא נסתרו.
- רמת מסוכנות האב כלפי האם אשר הוגדרה בוועדה הראשונה כבינונית- גבוהה פחתה.
הוועדה מצאה לציין כי לא נראה שהאב נקט בשנתיים החולפות בצעדים המלמדים על מסוכנות פיזית שלו כלפי האם והקטינות.
- האב לקח חלק בחודשים החולפים בהדרכה הורית אם כי לא באופן רציף אך יש גם בהשתתפותו החלקית כדי לתן בידי האב כלים להתמודדות במפגשים עצמאיים עם הקטינות והפחתת החשש לפגיעה רגשית בהן. על האב יהא להמשיך ולקחת חלק במפגשים אלה באופן משמעותי ורציף יותר כתנאי למפגשים ללא פיקוח.
- האם עצמה כנלמד מהתסקיר ודו"ח הוועדה עברה תהליך רגשי משמעותי לכיוון של עצמאות ושיקום חייה, עמדת גורמי הטיפול מלמדת כי יש בידה כיום ארגז כלים רחב יותר להתמודדות עם קשיים שיכול ונכונו בתקשורת מול האב ובקשר עם מפגשי הקטינות.
- זאת ועוד עם מתן פסק הדין יבואו לקיצם ההליכים המשפטיים שבין הצדדים הקשורים בקטינות ויש לצפות כעמדת המומחה כי הדבר יביא לרגיעת מה בסכסוך שבין הצדדים.
- כך ובנוסף יש להביא בחשבון כי מפגשי האב והקטינות במסגרת מרכז הקשר נמשכים תקופה ממושכת ואלה מקשים על הקטינות וההורים גם יחד. יש להורים אחריות לפעול למען יצירת מציאות חדשה ואחרת.
- עוד ובמסגרת שיקוליי הנני מביאה בחשבון דיווח העו"ס בתסקירה לפיו הקשר בין האב
לקטינות כפי שנצפה על ידה עודנו קשר טוב . האב קשוב לצרכי הקטינות משחק איתן, צוחק ונראה כי הן נהנות בחברתו.
- לפיכך ומשעה שהמלצות הוועדה והתסקיר לא נסתרו ומיתר השיקולים המנויים לעיל אני מוצאת להורות על סיום המפגשים במרכז הקשר וקיומם באופן עצמאי ובהתאם להנחיות כפי שיינתנו להלן.
סוף דבר
- הנני מתירה לאם להעתיק את מקום מגוריה ביחד עם הקטינות לעיר XXXX.
- הקטינות תשולבנה במסגרת חינוכית במקום מגוריהן.
בהינתן כי שנת הלימודים בפתח, האם תרשום את הקטינות לשנה זו ללא צורך בחתימת האב אך תדאג להעביר לאב מלוא הפרטים בדבר זהות המוסד החינוכי ודרכי התקשרות בהודעת מסרון.
- מפגשי האב והקטינות יוצאו ממרכז הקשר. יש לקוות כי האב יחזור בו מכוונתו לנתק את הקשר עם הקטינות וישים טובת הקטינות לנגד עיניו.
- בשלב ראשון ולמשך 90 יום מהיום יתקיימו שני מפגשים בימי חול בשבוע שעה וחצי כל מפגש.
מרכז הקשר במקום מגורי הקטינות, ישמש כמקום לקיחת והשבה של הקטינות. עו"ס מרכז הקשר תעמוד מקרוב על מצב הקטינות בעת לקיחתן והשבתן ותערוך תרשומת.
בשים לב כי חגי תשרי בפתח, תדאג עו"ס סדרי דין בשיתוף עם ההורים לקבוע ימי ושעות המפגש בתקופה זו ובהתאם לאילוצי מרכז הקשר.
- הסדרי השהייה יורחבו בתם התקופה האמורה כך שיכללו לינת הקטינות בבית האב בכל סוף שבוע שני (מיום שישי ועד צאת השבת) כן תעשה התאמה של המפגשים בימי החול בשבוע כמו גם חלוקה על בסיס מפתח שוויוני של חגים.
- בנטל ההסעות בימי החול בשבוע ובחגים יישא האב.
נטל ההסעות בסופי שבוע יתחלק בין הצדדים בחלקים שווים, האב ייקח מהמסגרת החינוכית והאם תחזיר.
- מסגרת המפגשים (ימים, שעות, נקודות מפגש) תקבע על ידי עו"ס סדרי דין ועל פי העקרונות שלעיל. ההורים יפנו לעו"ס סדרי דין ללא דיחוי על מנת לממש הוראות פסק דין זה.
- הסדרי המפגשים יעמדו לבחינתה ולפיקוחה של העו"ס לסדרי דין במקום מגורי הקטינות וניתנת לה בזה הסמכה נרחבת ביותר לפי סעיפים 19, ו- 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב – 1962 לתן כל הוראה להורים בעניין הסדרי המפגשים והקשר של הקטינות עם האב לרבות לעניין ההסעה, הלינה, הפסקת לינה, שינוי ימים, שינוי שעות, קביעת מנגנוני העברת הודעות ותיאום וכיו"ב.
ההסמכה הינה למשך 24 חודשים מהיום.
- שני הצדדים מחויבים להמשיך וליטול חלק בהדרכה הורית . עו"ס סדרי דין תעקוב אחר יישום הנחיה זו על ידי ההורים.
- כמו כן עו"ס סדרי דין תעקוב אחר קיום המפגשים ותגיש תסקיר מעקב בעוד ארבעה חודשים במסגרת תיק סגור.
- בהתאם להמלצות הוועדה להערכת מסוכנות ניתן בזאת צו האוסר על ההורים להתקרב האחד לאחר או ליצור קשר האחד עם האחר. תוקף הצו למשך שנה מהיום.
- לקיחה והשבה של הקטינות ממפגשים בהתאם להנחיית העו"ס לא תהווה הפרה של הצו. כמו כן בתקופת הצו התקשורת שבין ההורים תעשה אך ורק באמצעות הודעות מסרון בשפה תמציתית ונקייה. משלוח מסרונים בקשר לקטינות ולקטינות בלבד לא יהווה הפרה של הצו.
- אין באמור כדי למנוע מהאב לקחת חלק באירועים המתקיימים במסגרת החינוכית של הקטינות.
- נאסר על הצדדים להסית את הקטינות בכל דרך או לדבר סרה האחד כנגד האחר או בני משפחותיהם.
- הצדדים יקיימו אחר הוראות פסק הדין וישתפו פעולה עם עו"ס סדרי דין והנחיותיה. ככל
שהאב ימצא מציק לאם בכל דרך יכול והמפגשים יוחזרו למרכז הקשר.
- אשר להוצאות ההליך- הגם התוצאה אליה הגעתי וחרף מורכבות ההליכים ואורכם, מצאתי להסתפק בפסיקת הוצאות מתונה וזאת על מנת שלא להסלים יחסי הצדדים.
לפיכך אני מחייבת את האב לשלם לאם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 5000 ₪ תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה.
5129371
המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים ולעו"ס לסדרי דין בXXXX ובלשכת הרווחה
בXXXXX.
פסק דין זה מסיים ברור התובענות שבכותרת המזכירות תסרוק את פסק הדין ותסגור את התיקים.
ניתנה היום, י"ז אלול תשע"ח, 28 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.