מדינת ישראל נ' א'

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו, במסגרת הסדר טיעון דיוני, בכתב אישום מתוקן בעבירות של גידול סמים, החזקת כלים להכנת סמים והחזקת סם שלא לצריכה עצמית ובנוסף בשתי עבירות של הספקת סם.

למקרא כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 16.6.18, גידל הנאשם, בדירה בה התגורר ברחוב הנביאים בתל אביב כ- 35 עציצים של סם מסוכן מסוג קנביס במשקל כולל של 86.7 גרם, לצד החזקת כלים המשמשים לגידול הסמים ובנוסף החזיק במגירות בחדרו סם נוסף, מסוג קנביס, במשקל כולל של 691 גרם נטו, מחולק ל- 11 שקיות.

אליבא דאישום השני לכתב האישום המתוקן, הנאשם סיפק לאחר, בשתי הזדמנויות, לאחר תאום מוקדם באמצעות יישומון הווצאפ, סם מסוכן מסוג קנביס. בראשונה בכמות שאינה ידועה מהסם בעבור סכום שנע בין 100-200 ₪ ובשנייה 0.5 גרם מהסם בעבור 50 ₪, והכל בחודש דצמבר 2017.

הנאשם הורשע כאמור בישיבת יום 26.11.18 ונשלח בהסכמת הצדדים לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן, מבלי שנקשר הסדר עונשי בין הצדדים.

עוד הוסכם בין הצדדים כי: "הוסכם שלא יתבקש שירות המבחן להתייחס לאפשרות ביטול ההרשעה" – ראו ע' 2 לפרוטוקול, ש' 3.

תסקירי שירות המבחן

בתיק הוגשו שני תסקירים מאת שירות המבחן.

שירות המבחן סוקר את נסיבותיו של הנאשם, כבן 26. הנאשם סובל מתסמונת טורט. חרף מצבו הבריאותי התעקש לשרת בצה"ל ושירת שירות חלקי של שנתיים, תוך שנחל אכזבה מהמסגרת הצבאית אשר לא גילתה, לדבריו, מודעות לצרכיו ולמוטיבציה שהפגין לשרת כלוחם.

לאחר שחרורו מהצבא עבד בעבודות מזדמנות, תוך שהחל לעשות שימוש בסם הקנביס בנסיבות חברתיות, אשר מסייע לו בקלה על תסמיני תסמונת הטורט.

עובר לאירוע מושא כתב האישום החל לקדם קבלת אישור לשימוש בקנביס רפואי, לאור מצבו הבריאותי ובסופו של דבר קיבל את האישור בחודש מרץ 2019.

גילה הבנה לפסול שבמעשיו, נטל אחריות, תך שהסביר כי גידול הסם נבע מההתקדמות האיטית שבתהליך הוצאת ההיתר הרפואי והבירוקרטיה. גידל את הסם בחדרו, בדירת שותפים, כאשר חבריו לא היו מודעים למעשיו. את הכמות הנוספת של הסם רכש על רקע חשש מנבילת השתילים שגידל. הספקת הסם היתה למכר של אחד מחבריו, על רקע הקשר ביניהם בדבר השימוש בסם.

הנאשם השתלב בהליך טיפולי במסגרת צו פיקוח מעצרים, המיועד לעצורי בית ושיתף פעולה באופן מוחלט עם שירות המבחן תוך השתתפות ב- 20 מפגשים. שירות המבחן ביקש להמשיך ולעקוב אחר השתלבותו של הנאשם בטיפול ובתוך כך הדיון נדחה לצורך קבלת תסקיר משלים.

בתסקירו המשלים, שירות המבחן מעדכן כי הנאשם סיים את ההליך הטיפולי במסגרת קבוצה לעצורי בית, הגיע למפגשים בקביעות תוך שיתוף פעולה. הנאשם שולב בחודש אפריל 2019 בקבוצה טיפולית נוספת של צעירים עוברי חוק, תוך שהחל לרכוש כלים להתמודדות נורמטיבית ומקדמת בעתות לחץ ומשבר. הנאשם מונע ממוטיבציה פנימית גבוהה ופועל באפקטיביות לטובת עריכת שינוי בחייו תוך ביסוס גבולות פנימיים ברורים. ההיתר לקנביס רפואי הוארך עד ליום 20.2.2020.

הנאשם נעדר עבר פלילי ולא נפתחו כנגדו תיקי מב"ד חדשים.

כיום הנאשם מתגורר עם אימו בהרצליה ולומד לקראת תואר בהנדסאות חשמל.

התובעת המלומדת, עמדה על נסיבות ביצוע העבירות, גידול הסם, הפנתה לתמונות המתעדות את הגידול (ת/1), החזקת הסם הנוספת והספקת סם בשתי הזדמנויות, הפנתה לפסיקה ועתרה למתחם באשר לאירוע הגידול וההחזקה כנע בין 8 חודשים ל- 24 חודשי מאסר ואילו באשר לאירוע ההספקה למתחם שנע בין 6 חודשים ל- 12 חודשים. התובעת ציינה כי לאור נסיבותיו של הנאשם, ההליך הטיפולי שעבר, העדר עבר פלילי יש להשית עליו 9 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס, פסילת רישיון נהיגה לצד פסילה מותנית וחילוט הטלפון הנייד כמפורט בהודעה המצוינת בשולי כתב האישום.

הסנגור המלומד, עשה ככל שניתן לטובת מרשו ולימד עליו סנגוריה רהוטה. הסנגור עמד על נסיבותיו של הנאשם, העובדה שעבר ועובר הליך טיפולי, סיים מכינה ועתיד להתחיל לימודי הנדסה, מצבו הרפואי של הנאשם וקבלת ההיתר לשימוש בקנביס רפואי. הסנגור עמד על מצבה של משפחת הנאשם לרבות הפן הכלכלי והעובדה כי אימו של הנאשם נאלצה לעזוב את עבודתה. הנאשם שהה בתנאים מגבילים לאחר ששוחרר ממעצרו (הנאשם שהה במעצר 10 ימים, ר.פ) הסנגור טען והטעים כי הותרת ההרשעה על כנה תפגע בעיסוקו לעתיד, ובהמשך, לאחר הטיעונים לעונש אף הגיש לתיק בית המשפט מסמכים בדבר קבלת הנאשם ללימודי טכנאי מוסמך במגמת חשמל במכללת אתגר, וכן התנאים והמסמכים הנדרשים כדי להירשם במרשם ההנדסאים והטכנאים, לרבות אם קיימת הרשעה פלילית יש לצרפה. (ראו מסמכים שהוגשו לתיק ביום 21.8.19 ו- 27.8.19). בסופו של יום עתר הסנגור לאמץ את המלצות שירות המבחן ולהפחית במכסת שעות השל"צ המומלצת ע"י השירות, שכן הנאשם מפרנס את עצמו ומסייע לאימו.

אציין כי בסוגיה זו של ביטול ההרשעה, ביקשתי את תגובת התביעה, לאור בקשת ההגנה לצירוף מסמכים לאחר שנשמעו כבר הטיעונים לעונש. התביעה התנגדה לביטול ההרשעה וציינה כי אין בנמצא נזק קונקרטי לנאשם, המדובר בתוכניות לעתיד, הנאשם אך מתחיל ללמוד, נסיבות ביצוע העבירות אינן מצדיקות הימנעות מההרשעה, כל שכן שאחד מהתנאים להסדר הדיוני היה שסוגיית אי ההרשעה לא תיבחן.

אימו של הנאשם, עמדה על סבלו של בנה ומצבו הרפואי, על כך שסיים את המכינה בהצטיינות והעובדה שבנה שהה בתנאים מגבילים קצת יותר משנה.

הנאשם בדברו האחרון נטל אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה. הסביר על ההליך הטיפולי שעבר ועל הדרך הארוכה בהשגת ההיתר לקנביס רפואי.

דיון והכרעה

על פי תיקון 113 לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא עיקרון ההלימה, אשר מכוון ליצירת יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה בנסיבותיה ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש שיוטל עליו.

על בית המשפט, בקביעת מתחם העונש ההולם, להתייחס לנסיבות ביצוע העבירה, הערך המוגן שבבסיס העבירה ומידת הפגיעה בו, ובמדיניות הענישה הנוהגת.

נסיבות ביצוע העבירות שבפניו, מלמדות על גידול סמים מסוג קנביס, לצד החזקת כלים להכנת סם, דהיינו ציוד מעבדה, אומנם בהיקף קטן, אך גידול מקצועי לכל דבר בדמות 35 עציצים של סם בהיקף של 86.7 גרם. לצד גידול זה החזיק הנאשם בכמות, שאינה מבוטלת של סם הקנביס, המחולק ל- 11 שקיות במשקל כולל של 691 גרם.

הנאשם אף סיפק לאחר בשתי הזדמנויות סם מסוג קנביס, בכמות קטנה בתמורה נמוכה, וזאת בחודש דצמבר 2017.

לעניין הערכים המוגנים, כידוע נזקי הסמים ופגיעתם בחברה, משתרעים על מרחבים וזמנים נרחבים.

פגיעתם של הסמים בחברה רחב היקף, הן באשר למשתמש הבודד, משפחתו והמעגל הקרוב והן באשר לחברה כולה לאור הפעילות הפלילית של הצרכן המבקש לספק את הדחף לסם ומבצע על הדרך עבירות נוספות, בעיקר מתחום הרכוש. בנוסף – מעגלי הייצור והשיווק של הסם, מייצרים כשלעצמם פעילות עבריינית נרחבת, כאשר הרווחים העצומים מגיעים לעיתים לארגוני פשיעה וטרור ומאפשרים את פעילותם הפוגענית.

הנאשם גידל סמים, והחזיק סמים שלא לצריכה עצמית בכמות שאינה מבוטלת, והראיה שאף סיפק בשתי הזדמנויות סמים לאחר בכמויות קטנות.

אכן, אין המדובר במעבדה משוכללת בה גודלו קילוגרמים של סמים, הגידול נעשה בהיקף קטן, ואינני יכול להתעלם מרקע הדברים, הנסיבות הרפואיות של הנאשם שהובילוהו למעשיו, כאשר בסופו של יום קיבל ממשרד הבריאות היתר לשימוש בקנביס רפואי, יחד עם זאת אין להתעלם מהעובדה שהנאשם עשה דין לעצמו, כל שכן החזיק בסם בהיקף ניכר ואף סיפקו.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, בהינתן נסיבות ביצוע העבירות, רקע הדברים, הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, סוג הסם, גידול בהיקף מצומצם לצד החזקת סם שלא לצריכה עצמית, בשים לב לפסיקה הנוהגת – מצאתי לקבוע מתחם לאירוע הגידול וההחזקה, כנע בין מספר חודשים, שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר ואילו באשר לעבירת ההספקה לאור נסיבותיה, סוג הסם, הכמות הקטנה והתמורה הנמוכה – מתחם שנע בין מאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות.

ראו לדוגמא: עפ"ג 4706-10-15 (מחוזי תל אביב) מדינת ישראל נ' מסרי (23.11.15), שם גידל הנאשם בדירתו קנביס במשקל כולל של 687 גרם לצד החזקת סם נוסף. הרשעתו בוטלה בבית המשפט השלום והוא נדון ל-120 שעות של"צ לצד צו מבחן לשנה. הערעור על העונש נדחה, יחד עם זאת הנאשם הורשע בבית המשפט המחוזי.

עפ"ג (מחוזי ירושלים) 32398-04-16 חביב בן חי נ' מדינת ישראל (9.4.17) – גידול סם בהיקף של 60 גרם לצד החזקת כלים להכנת סמים. נאשם כבן 24 ללא הרשעות קודמות. נקבע מתחם שבין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד ל- 6 חודשים. על הנאשם הושתו 30 ימי מאסר שירוצו בעבודות שירות בצד מאסר מותנה. בית המשפט לא נאות לבטל את ההרשעה. הערעור נדחה.

רע"פ 4816/13 שלום מרדכי נ' מדינת ישראל (9.7.13) גידול של 210 שתילי קנביס במשקל של 902 גרם. 4 חודשי מאסר בפועל. הערעורים לבית המשפט המחוזי והעליון נדחו.

מיקומו של הנאשם במתחם ושיקולי השיקום

אין מחלוקת בין הצדדים בתיק זה כי נסיבותיו של הנאשם, מצבו הבריאותי, ההליך הטיפולי שעבר, אליבא דתסקירי שירות המבחן, ראויים להתחשבות, ולא בכדי הסתפקה התביעה בתיק זה בעתירה לעונש כולל של מאסר בדרך של עבודות שירות, אם כי לתקופה המקסימלית, לצד רכיבי ענישה נוספים. אין מחלוקת כי הנאשם מצוי בתחתית המתחם או המתחמים, לאור נסיבותיו והעדר עבר פלילי.

יש להדגיש את כלל הנסיבות, שאינן קשורות בביצוע העבירה – גילו הצעיר של הנאשם, העדר עבר פלילי, העדר תיקי מב"ד, העובדה כי שהה במעצר 10 ימים ובתנאים מגבילים מעל לשנה, תוך שמירה עליהם קלה כחמורה.

נטילת אחריות מלאה, הבעת חרטה, חסכון בזמן שיפוטי ובזמנה של התביעה הכללית, כמו גם בזמנם של עדי התביעה.

נסיבותיו של הנאשם, מצבו הבריאותי, שהוביל והיווה כרקע למעשים והעובדה שבסופו של דבר קיבל הנאשם היתר לשימוש בקנביס רפואי מאת משרד הבריאות, וזה משמש לו כתרופה לתסמונת הטורט ותסמיניה הקשים מהם הוא סובל.

ההליך הטיפולי שעבר ועובר הנאשם, סיכויי שיקומו, לימודיו והאמור בתסקירי שירות המבחן, לצד השפעת ההליך על הנאשם ואורחות חייו ומשפחתו.

אכן, ברגיל היה מקום ליתן בתיק זה עונש אחד כולל אשר לשני האירועים שכולל רכיב של מאסר, ולו קצר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות, לצד ענישה נלווית ורכיב כספי.

יחד עם זאת, סבורני כי הנסיבות המיוחדות, המצב הבריאותי והעובדה שהנאשם קיבל בסופה של דרך היתר לשימוש בקנביס רפואי לצד ההליך הטיפולי שעבר ועובר ולצד סיכויי שיקומו – בהחלט מצדיקים סטיה בתיק זה ממתחם העונש ההולם ואימוצן של המלצות שירות המבחן כגורם השיקומי המקצועי בדמות הטלת של"צ בהיקף ניכר לצד מאסר מותנה וצו מבחן בהתאם לסמכותי שבסעיף 40ד לחוק העונשין.

באשר לסוגיית אי ההרשעה

מושכלות יסוד בדיני העונשין שלנו, כי משהוכח ביצועה של העבירה המיוחסת, יש להרשיע את הנאשם.

הכלל הינו הרשעה, בכל הנוגע לבגירים, והחריג הינו אי הרשעה.

ההלכה הפסוקה קבעה כי בית המשפט יפעיל את סמכותו להימנע מהרשעת מי שנמצא כי עבר עבירה, רק במקרים חריגים ויוצאי דופן בהם עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת הפגיעה שבעטיה של הרשעת נאשם ספציפי, לבין תועלתה לאינטרס הציבורי – חברתי הכללי, ראו בין היתר:

ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337; ע"פ 9863/06 לאופר נ' מדינת ישראל (31.12.07); ע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נד(3) 685.

על פי ההלכה הפסוקה, הימנעות מהרשעה תתאפשר במקרים חריגים, בהתקיימותם והצטברותם, של שני תנאים מרכזיים.

הראשון, שההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, והשני שסוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על הרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים.

לאחר ששמעתי ברוב קשב טיעוני הצדדים בסוגיה זו, לרבות המסמכים הנוספים שהגישה ההגנה ותגובת התביעה בעקבות כך, נחה דעתי כי נסיבות ביצוע העבירות בתיק זה אינן מאפשרות להורות על ביטול ההרשעה. כל שכן לנאשם תוכניות עתידיות, אך התקבל ללימודי טכנאי בתחום החשמל, כך שאנו מדברים על צפי עתידי מבלי שיש נזק קונקרטי מיידי ומבלי שכלל אנו יודעים אם יתמיד הנאשם בלימודיו ומה תחליט אותה ועדה עת יתבקש בסיום לימודיו להירשם כבעל מקצוע כזה או אחר.

כל שכן שירות המבחן, כהסכמת הצדדים, במסגרת ההסדר הדיוני לא התייחס לכך.

מכלל הטעמים דלעיל אינני נעתר לבקשת ההגנה לביטול ההרשעה.

סבורני כי חלק מהסטייה ממתחם העונש ההולם בתיק זה חייב להתאזן בהותרת ההרשעה על כנה שהינה חלק מהענישה בכללה.

בשולי הדברים אציין כי התביעה עתרה, בין היתר, לפסילת רישיון הנהיגה של הנאשם.

אציין כי לא מצאתי בתיק שלפני להשית ענישה נוספת מסוג דא, שכן העבירות בוצעו שלא בהקשר לנהיגה ברכב, הסמים לא נתפסו ברכב ומעיון בגיליון רישום תעבורתי על שם הנאשם (ת/2), שהוגש לעיוני, עברו של הנאשם כולל אך ברירות משפט ללא עבירות רלוונטיות לענייננו. כמו כן אציין כי פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם, צעיר לימים, שהחל בלימודי תואר ראשון והאמור בתסקירי שירות המבחן, תפגע לדידי בהמשך מאמצי השיקום.

סוף דבר

מכלל הטעמים לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. צו של"צ בהיקף של 340 שעות בהתאם לתוכנית המופיעה אליבא דתסקירו של שירות המבחן.

2. צו מבחן למשך שנה מהיום.

3. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים, והתנאי שהנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירות בהן הורשע.

4. קנס בסך של 2000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם עד ולא יאוחר מיום 1.11.19.

    

   אני מזהיר את הנאשם כי אי עמידה בתוכנית השל"צ ובצו המבחן – עלולים להוביל להפקעת הצווים, להחזרתו לבית המשפט ולגזירת הדין מחדש.

    

   צו כללי למוצגים – סמים וציוד (כלים להכנת סם) – יושמדו, טלפון יחולט לטובת קרן הסמים בהסכמת ההגנה. ככל שישנם מוצגים נוספים בתיק זה יטופלו בהתאם להחלטת קצין משטרה מוסמך.

    

   ככל שקיימים פיקדונות בתיק זה או בתיקים קשורים – מ"י/מ"ת – הקנס שהוטל יקוזז מפקדונות אלה, בהסכמת ההגנה, וככל שתיוותר יתרה תושב לנאשם או למי מטעמו בכפוף לכל דין או החלטה אחרת.

    

   זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתוך 45 ימים מהיום.

    

   המזכירות תעביר העתק מגזר הדין לשירות המבחן.

    

    

   ניתן היום, כ"ז אב תשע"ט, 28 אוגוסט 2019, במעמד הצדדים.