20 שנות מאסר ופיצוי למתלוננים למורשע בביצוע עבירות מין בקטינים

ניתן בזאת צו איסור פרסום באשר לכל פרט מזהה הקשור במתלוננים

סביונה רוטלוי, ס.נ - אב"ד

1.         הנאשם הורשע, לאחר שמיעת הראיות במספר רב של עבירות מין, שבוצעו כלפי שלושה קטינים, שהיו בעת ביצוע העבירות בגילאים שבין 15-17. בנוסף לעבירות המין, שכללו מעשה סדום בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), מעשה מגונה בנסיבות מחמירות, עבירה על סעיפים 348(ג) ו- 348(ג1) לחוק העונשין; ניסיון לביצוע מעשה מגונה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 347(ב) בנסיבות 345(א)

(1) ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, הורשע הנאשם גם בעבירה של כליאת שווא - עבירה לפי סעיף 377 רישא לחוק העונשין (שלוש פעמים); איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין וכן הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 345(ב) לחוק העונשין.

            יצויין, כי הנאשם זוכה מחמת הספק ממספר עבירות וכן מפרט אישום רביעי, שבו עקב סרובו של המתלונן להעיד, ויתר ב"כ המאשימה על הבאת עדויות מטעמו. 

מבלי לפרט יתר על המידה, כל המעשים המיוחסים לנאשם, שכבר פורטו בהרחבה במסגרת הכרעת הדין, נאמר רק כי המעשים נעשו על ידי אדם מבוגר כלפי קטינים שנתנו בו את אמונם. הנאשם ניצל את העובדה שהיתה לו גישה לקטינים אלה וכי הם היו פגיעים וחשופים בשל גילם ומצבם המשפחתי והרגשי. הנאשם הובילם למקום מסתור, שהיה בשימושו במרתף ביתו וזאת בתואנות שווא שונות, כשהוא איננו מאפשר להם לצאת את המקום. הנאשם באישום הראשון מצץ את איבר מינו של הקטין וגרם לו בכח למצוץ את איבר מינו, ניסה להחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של הקטין, ביצע מעשי אונן בכח לקטין, מצץ את צווארו, נשקו בפיו ואף ניסה להחדיר את לשונו לפיו וכן ביצע מעשי אונן בפניו ואף כלא אותו במרתף. באשר לקטין השני, הנאשם ניסה להחדיר את איבר מינו של הקטין לפי הטבעת שלו, שפשף בכח את איבר מינו של הקטין בניגוד לרצונו ואף כלא אותו במרתף וכן הדיח אותו שלא יספר על המעשים לאיש ואף איים עליו שידקרהו אם יעשה כן. באשר לאישום השלישי, הנאשם החדיר את איבר מינו לפי הטבעת של הקטין, נגע בגופו ומרח חומר שמנוני עליו ואף כלא אותו במרתף.

2.         העבירות בוצעו במהלך השנים 2004-2005, כאשר הנאשם, שהיה אז כבן 40, היה מקורב לקטינים רבים באיזור מגוריו ובאיזור עבודתו וזאת, בין היתר, בהיותו נרקומן שנגמל והיה פעיל בעזרה לנרקומנים הנמצאים בתהליך גמילה או המעוניינים להיגמל. בין אותם אנשים היו גם קטינים.

            הקרבה לאותם קטינים והעובדה כי ידע למצוא שפה משותפת איתם גרמה להרחבת מעגל הקטינים איתם יצר קשר.

            הכרעת הדין מלמדת על כך, שהנאשם ניצל את מצוקתם של אותם קטינים, הכלכלית והחברתית ובעזרת הבטחות שונות, אם במתן מתנות ואם בהבטחת עבודה, גרר את הקטינים למקום מחבוא שהיה מצוי במרתף ביתו ואשר הכניסה אליו היתה אפשרית באמצעות מפתח שהיה ברשותו. אותו מחבוא, כפי שניתן היה לראות בתמונות שהוצגו לפנינו, וכפי שניתן היה לעמוד מעדויות הקטינים, כלל אביזרים שונים, שנועדו לצורך ביצוע עבירות מין, כגון מיטה שכוסתה בסדין, משחה שנועדה להקל על חדירת איבר המין, ממחטת נייר ופרגוד שחסם את הכניסה. הקטינים הובאו למרתף בתואנות שווא, אם לצורך קבלת ריהוט לחדרם, אם לקבלת אופניים, אם לצורך מפגש מובטח עם אישה.

            הנאשם ניצל את תמימותם של הקטינים ואת היותם חסרי ישע ולא איפשר להם לצאת מהמרתף גם כשהביעו רצון לכך. כדי להשיג את שתיקתם לאחר מכן, איים על שניים מהם ואף במקרה אחד ניסה להדיח בחקירה.

            הקטינים נתנו אמון בנאשם, שהיה ידוע בשכונה כמי שעוזר לקטינים והנאשם ניצל לרעה עובדה זו.

3.         בא כח המאשימה ביקש, כי נייחס את מלוא החומרה למעשיו של הנאשם וכי נעדיף את האינטרס הציבורי על פני הנסיבות האישיות של הנאשם, כי נראה את הסבל והנזק הנפשי שנגרם לקטינים כגורם שיש בו כדי להחמיר את עונשו של הנאשם חרף העובדה שלא הוגשו לגבי כולם תסקירי נפגעי עבירה וזאת עקב אי רצונם של הקטינים.

            לדבריו, בתקופה שבה מעוצבת זהותם המינית של קטינים, גרם להם הנאשם נזק, שבהתחשב במצבם הסובייקטיבי הועצם. זאת, מאחר שלפחות שניים מהם באים מרקע בעייתי ואינם מלווים במשפחה תומכת ועל כן גם האפשרות לשיקומם קטנה יותר. אחד מהם אף אושפז בבית חולים לחולי נפש בשל מצבו הנפשי לאחר האירוע שבו היה מעורב. כל הקטינים, שנפלו קורבן למעלליו של הנאשם, היו חריגים במסגרת סביבתם החרדית ולפיכך היו מטבע הדברים קורבנות קלים יותר לניצול.

            בשל נסיבות אלה, אף ביקש בא כח המאשימה כי נשקול בחיוב הטלת פיצויים על הנאשם על מנת שאותם מתלוננים יוכלו לקבל טיפול נפשי.

            בא כח המאשימה ציין, כי לנוכח עדויות ההגנה המרובות שהובאו מטעמו של הנאשם והצביעו על הטובה שהרעיף הנאשם על אנשים רבים, להם עזר להיגמל משימוש בסם, נראה, כי הנאשם חי בשני עולמות שונים: העולם הזך, שבו התנדב ועזר לאנשים רבים, והעולם האפל, שבו הטביע נשמות אבודות של קטינים. לכן, לדעתו, אין להתחשב יתר על המידה בעדויות הגנה אלה וגם לא בתחושות משפחתו של הנאשם ובסבל שעתיד להיגרם לילדיו אם ישהה במאסר תקופה ארוכה, ויש להטיל על הנאשם תקופת מאסר ארוכה, דו ספרתית, שיהיה בה כדי לבטא את חומרת מעשיו.

            בא כח המאשימה הציג בפנינו פסיקות של ביהמ"ש העליון, שבהם החמירו בדינם של עברייני מין.

4.         בא כח הנאשם גימד בטיעוניו את מצבם וסבלם של הקורבנות. מאידך, ביקש להדגיש את עברו הנורמטיבי של הנאשם ואת העובדה כי באופן יוצא דופן נהג במשך שנים רבות לעזור לאנשים ללא קבלת תמורה ושימש להם מורה דרך, מקור לעידוד ואף עזר, ככל שנדרש, בתהליך שיקומם. בא כח הנאשם ביקש, כי ניתן משקל רב לנסיבות האישיות של הנאשם, שמאז שעבר ב- 1994 תהליך של גמילה מסמים קשים, שבגין השימוש בהם אף הורשע בעבר, הוא נקי מסמים.

            לדברי הסניגור המלומד יש גם להביא בחשבון לקולא את עינוי הדין שעבר על הנאשם העצור מזה למעלה משנתיים וכן את העובדה שבבית הכלא מתנכלים לנאשם בשל סוג העבירות בהן הורשע. בסופו של דבר ביקש הסניגור כי יערך איזון ראוי בין המאמצים שהשקיע הנאשם לחזור לחיים נורמטיבים לאחר שנגמל מסמים, העזרה הרבה שהושיט לאנשים החבים לו את חייהם, היותו בעל משפחה, מסור ואוהב, לבין חומרת העבירות בהן הורשע.

הסניגור הציג בפנינו פסיקה של בתי המשפט המחוזיים המלמדת על רף ענישה הנמוך בהרבה מזה שהוצג על ידי בא כח המאשימה.