פלוני נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

עניינה של התביעה הוא עתירה לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים" או "החוק"), בעטין של שתי תאונות דרכים שאירעו לתובע.

התאונה הראשונה אירעה ביום 9.11.2009 בהיותו של התובע נוסע ברכב שהיה נהוג על-ידי הנתבע 2 (להלן: "התאונה הראשונה"). התאונה השנייה אירעה ביום 21.1.2013 עת נהג התובע באופנוע (להלן: "התאונה השנייה"). הנתבעת 1 ביטחה בזמנים הרלבנטיים לתביעה את רכבו של הנתבע 2 בביטוח חובה, והנתבעת 3 ביטחה כאמור את האופנוע.

המחלוקת המרכזית בתיק היא אומדן נזקי התובע עקב פגיעותיו בשתי התאונות דלעיל.

תמצית טענות התובע

התובע - יליד שנת 1992 (בן כ- 26.5 כיום) - טוען בין השאר, כי כתוצאה מהתאונה הראשונה (עת היה בן 17) נפגע בגופו, בעיקר סבל משבר בצוואר ועלה חשד לשבר בכף יד שמאל. התובע טופל בבית החולים בירושלים, ידו גובסה והוא שוחרר תוך המלצה להמשך מעקב רפואי, מנוחה וטיפולי פיזיותרפיה.

כתוצאה מהתאונה השנייה (עת היה כבן 20), נפגע התובע באופן קשה בגופו. בעיקר הוא סבל משברים בפנים (ריסוק של הלסת ושברים בשיניים), שבר בכתף השמאלית וריסוק קרסול רגל שמאל. התובע פונה באמבולנס לבית החולים בירושלים, שם נותַח בלסת ואושפַּז למשך שמונה ימים; שן מספר 46 נעקרה ופיו של התובע קובַּע באמצעות מלתעות; השברים בקרסול שוחזרו וקובּעו באמצעות גבס. התובע שוחרר מבית החולים כשהוא היה מרותק לכיסא גלגלים ולא היה מסוגל לאכול מזון מוצק, התקשה בדיבור והיה זקוק לעזרה מוגברת של אחרים.