מ.ס. ואח' נ' עזראכו פריט 1968 בע"מ ואח'

 הצד השלישי: נציגות הבית המשותף ברחוב מקווה ישראל 1-3

ע"י ב"כ עו"ד אורי רייך 

תביעה זו עניינה נזקי גוף שנגרמו לתובע, לאחר שנפל ונפגע משרשרת חוליות ברזל שחיברה בין שני עמודים כמחסום לחניה, במתחם חנויות ובית משותף.  

לאחר שבחנתי את מכלול נסיבות העניין, באתי לכדי מסקנה, כי עלה בידי התובע להוכיח את אחריות הנתבעות ומשכך דינה של התביעה להתקבל.

תמצית העובדות וטענות הצדדים

1. התובע יליד 1953, חשמלאי במקצועו, גמלאי של צה"ל. לטענת התובע, התלווה לאחיו שהינו קבלן שיפוצים על מנת לבחון עבודת שיפוצים שהתבקש האח לבצע אצל אחד מבעלי החנויות במקום (להלן: "הלקוח"). במסגרת אותו ביקור ניגשו השלושה לראות את החלק החיצוני של הקיר, או אז ברגע שהתקדם התובע לעבר השניים (האח והלקוח) ניתקל בשרשרת טבעות ברזל רפויה שחיברה בין שני עמודים ונועדה לחסום כניסה לחניה.

התובע נפל, נפגע בירך שמאל ועבר ניתוח של רדוקציה וקיבוע של השבר עם מסמר פנימי.  מומחה מטעם בית המשפט קבע לתובע נכות בשיעור 15% - 10% בגין הגבלות תנועה ו- 5% בגין קיומן של שתי צלקות מכערות.

2. הנתבעת 1, באמצעות מנהלה ש.ע., שכרו את המקום בו נפל התובע מטעם בעלי הזכויות בו, לצרכי חניה, פריקה וטעינה. הנתבעת-2, הינה מבטחת הנתבעת-1.

הנתבעות 1 ו-2 הגישו הודעת צד שלישי כלפי נציגות הבית המשותף בטענה שאלה השכירו  לנתבעת-1 את המקום, כאשר בהסכם נדרשה הנתבעת-1, להותיר את השרשרת במקום.

הנתבעת-1 והצד השלישי חלוקים בשאלה, באחריות מי מצויה אותה השרשרת. הנתבעת טוענת כי בהסכם נדרשה להותיר את השרשרת משום שהבנין הוכר על ידי "אונסקו" ואסור היה לעשות בו כל שינוי ומכל מקום השרשרת באחריות הצד השלישי ואלו הצד השלישי טוען, כי השרשרת והמקום היו בחזקה ובשליטה של הנתבעת-1 ומכאן אחריותה.

הן הנתבעות והן הצד השלישי טוענים שהתובע לא הוכיח את תביעתו, גרסתו אינה מהימנה ואינה מתיישבת עם הגרסה שמסר לצוות הרפואי ומכל מקום לטענתם השרשרת לא מהווה מפגע.

לחלופין נטען לאשם תורם משמעותי ומכריע לתובע, באשר השרשרת הייתה ממוקמת בשטח פרטי ולא היוותה חלק מן המדרכה הציבורית ומכל מקום היה מעבר להולכי רגל על מנת להיכנס למתחם החניה ועל התובע היה לעשות בו שימוש.

3. בישיבת ההוכחות שהתקיימה בתיק העידו התובע ואחיו, הנתבעות הסתפקו בעדות מנהל הנתבעת וויתרו על שני עדים מטעמם אף שהוגשו מטעמם תצהירים אחד מאותם עדים עליו ויתרו הנתבעות, הוא הלקוח שהיה נוכח בעת התאונה, מטעם הצד השלישי העידו שני דיירים מן הבית המשותף.
4. בשים לב לגדר המחלוקת בין הצדדים אפתח בדיון סוגיית נסיבות התרחשות התאונה.

נסיבות התרחשות התאונה

5. בתצהירו תאר התובע שבמועד התאונה התלווה לאחיו לביקור במתחם החנויות. התובע עמד על כך שלמתחם כניסה משני רחובות האחד מרחוב מקווה ישראל והן מרח' הרכבת, לדבריו, בעת שנכנס למתחם מרח' הרכבת, נתקל בשרשרת ברזל שהייתה מתוחה במקום בגובה נמוך מאוד. לדבריו, השרשרת הייתה חלודה בצבע אפור-חום וקשה היה להבחין בה על הרקע הכללי הן מפאת גובהה והן מפאת צורתה. התובע הוסיף שלאחר התאונה הוקם במקום שער של ממש עם פתח כניסה.

בעדותו חזר התובע על הדברים. התובע אישר, כי במקום אליו נכנסו מימין לאותה שרשרת הייתה כניסה להולכי רגל, אך לדבריו, כשהוא בא אחיו והלקוח כבר נכנסו מימין הוא היה בצד השמאלי בא להצטרף אליהם, טיפה מאחור או אז נתקל בשרשרת, שכן לא הבחין בה. לדבריו נפל קדימה בצורה ספירלית, ממש הסתובב ואינו זוכר כיצד עצר את הנפילה.

6. אחיו של התובע, מסר בתצהירו, כי הגיע לביקור במתחם החנויות בהזמנת הלקוח וכאשר ביקשו להיכנס למתחם מכיוון רח' הרכבת, לפתע נתקל התובע בשרשרת ברזל שהייתה מתוחה במקום בגובה נמוך מאוד. בדיעבד ראו שהשרשרת חלודה, בצבע חום אפור, קשה היה להבחין בה על רקע הכללי מפאת גובהה וצורתה.