ניכור הורי בצו הגנה

 בעניין הילדים הקטינים:  פלוני, אלמוני, פלמוני, פלונית

1. המבקש הגיש בקשה למתן צו הגנה ביחס לילדיו הקטינים כנגד המשיבה היא אמם. בבקשה טען המבקש, כי המשיבה נהגה כלפי כל הילדים באלימות פיסית ומילולית קשה ועל כן יש להגן עליהם מפניה. עוד הוא הוסיף כי הגיש תלונה במשטרה כנגד המשיבה בסוף חודש יולי 2018 וכי במהלך חודש אוגוסט 2018 היא חתמה על הסכם בו הסכימה לוותר על משמורת הילדים לטובתו. עוד הוסיף המבקש, כי המשיבה סובלת מבעיות נפשיות ופסיכיאטריות קשות ועל כן עלולה להוות סכנה של ממש לילדים.

2. עת הוגשה הבקשה, שהו 3 ילדים אצל האם בבית הוריה בכפר *** ואילו הקטין פלוני שהה אצל המבקש. המבקש עתר לפיכך להורות על העברת 3 הילדים שהיו אצל המשיבה למשמורתו לאלתר.
3. בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד על ידי שופט תורן (כב' השופט רונן פיין) ביום 2/9/18 ניתנה הוראה על העברת 3 הילדים למשמורת האב בשל החשש מפני סכנה לשלומם.
4. ביום 4/9/18 הורה אותו מותב על עיכוב ביצועה של ההחלטה לאור בקשת המשיבה לעשות כן ולבקש תסקירי סעד.
5. ביום 12/9/18 התקיים דיון במעמד הצדדים בפניי ובו נשמעו טענות הצדדים ומענותיהם;

המבקש טען כי אינו יודע היכן 3 הילדים. הוא הביע התנגדות לתסקיר סעד שהוגש על ידי העו"ס לסדרי דין מכפר *** בשל חשש להשפעה עליה מצד משפחה המשיבה. עוד הוסיף המבקש, כי הוא מחזיק בסרטונים המעידים על סימני אלימות בקרבו של הבן פלוני שנבעו ממעשי אלימות של הנמשיבה

המשיבה מצדה הכחישה כל קשר ו/או השפעה על שירותי הרווחה בכפר ***. היא הכחישה קיומו של כל סיכון או סכנה לחיי הילדים. היא טענה ששלוש הילדים שחיים עמה נמצאים במסגרת לימודית, בעוד שכאשר היו אצל האב לא היו במסגרת חינוכית עוד הוסיפה כי הילדים מטופלים ורגועים. לדבריה מי שסבל מאלימות היא האשה והילדים כאשר אחיו של המשיבה אף תקף אותה בסכין בחדר המקלחת בבית המגורים וחרף הפגיעה בה לא נלקחה לטיפול רפואי משך שלושה שבועות, עד אשר נלקחה לבית לבית הוריה על ידי אביה. עוד נטען כי מאז עברו הילדים עם אמם לבית הוריה בכפר *** לא הייתה כל פגיעה בהם ושלומם טוב.

לאחר שמיעת הצדדים ובאי כוחם ועיון בתסקיר סעד ראשוני הוריתי על הגשת תסקיר סעד נוסף, הפעם על ידי העו"ס מכפר *** (מקום המגורים המשותף האחרון של הצדדים), הזמנתי תיק החקירה המשטרתי וקבעתי, כי עניין משמורת הילדים יתברר במסגרת הליכי משמורת ולא במסגרת תיק צו הגנה. מיד לאחר עיון בתיק החקירה הוריתי (ביום 31/10/18) ללשכת הרווחה לשקול בהקדם מעורבות עו"ס לחוק הנוער בשל חשש לשלומם של הילדים, חשש לפגיעה פיסית מצד סביבתם הקרובה וסיכון מיידי להתפתחותם.

6. בית המשפט עיין בתיק החקירה הפלילי שהינו חסוי ועיון בתיק זה מעלה סיפור מורכב שלא גולה על ידי הצדדים בכתבי הטענות השונים או בטענות בעל פה במהלך הדיונים. אין מקום להידרש בפרוטרוט לעדויות, אך אין ספק כי בין המשיבה לבין אחיו של המבקש מר ס. שהינו צעיר ממנו התקיימה מערכת יחסים אינטימית ממושכת, ככל הנראה בידיעה מלאה או חלקית של הורי המבקש. המשיבה טענה לסירוגין כי היחסים נכפו עליה אך ניתן לומר כי קיימות סתירות משמעותיות בעדותה. כאשר מערכת יחסים זו נחשפה ו/או הגיעה לסיומה בדרך לא דרך, גם אירע אירוע של פגיעה בסכין בגופה של המשיבה כאשר גם כאן עדותה מוקשית ביותר שעה שטענה טענות שונות לגבי מי שפגע בה (הורי המבקש, אחיו של המבקש). ועוד עלו טענות לעניין פגיעות בילדיהם של הצדדים על ידי אותו גיס. כאמור, קשה לדעת מה אמת ומה שקר מהטענות ההדדיות השונות ולא פלא שטרם הוגשו כתבי אישום בשל הקושי הראייתי. אך מדובר בסיפור מורכב שהיה חובה על שני הצדדים להביאו בפני בית המשפט על מנת שתהיה בפניו תמונת המצב המלאה. סיפור זה יכול בהחלט להסביר אינטרס של המבקש לעתור בבקשת צו ההגנה כתמיכה ל'תיזה' ולטענות שלו ושל משפחתו כי המשיבה היא האלימה והפוגעת בילדים ומסוכנת להם ומנגד יכול הדבר להסביר בריחה של המשיבה עם 3 מהילדים. כל אחד מהצדדים יכול לעשות שימוש בסיפור המסגרת כתמיכה לגרסתו.

7. מכל מקום, לבית המשפט הוגש תסקיר סעד המונה 17 עמודים, כאשר התסקיר נערך הפעם על ידי עו"ס לסדרי דין מכפר מגורי האב כפר *** (לאור טענותיו וחששו של המבקש מפני השפעה של משפחת המשיבה על העו"ס בכפר מגוריה – כפר *** והטיית תסקיר 5/9/18 לטובתה). התסקיר הנוכחי מפורט ביותר ויסודי והוא ממליץ באופן חד משמעי על משמורתם הזמנית של כל הילדים אצל האם לרבות הבן פלוני שנמצא כעת אצל אביו. אביא כעת מעיקרי התסקיר:

• העו"ס תיארה כי האם שולבה בהליכים טיפוליים אינטנסיביים בלשכת הרווחה בכפר *** יחד עם הילדים וכי שני הצדדים ראו צורך וחיוניות בקיומו של קשר של הילדים ששוהים אצלם עם ההורה האחר. אלא שהאב "לא מנהל את ענייניו" אלא "מנוהל" בידי הוריו אשר מתלווים אליו למפגשים אצל העו"ס ומסרבים סירוב מוחלט לאפשר מפגשים של הילד פלוני עם אמו ואף מסרבים לעשות כן במסגרת מוגנת כגון מרכז הקשר. האב כלל לא דיבר במפגש עם עו"ס מרכז הקשר ואמו ניהלה את השיח "בשמו" ובמקומו. דפוס זה חזר על עצמו גם בבית המשפט אם כי בגרסה מרוככת ושונה, כאשר ניכר היה כי אביו של המבקש בעל השפעה רבה ביותר על המהלכים שנוקט המבקש. עוד עלה בתסקיר, כי הסב, אביו של המבקש החליט שפלוני מתאים יותר לכיתה של החינוך המיוחד וקיבל החלטה בעניין זה כאשר המבקש אך הגיע לבית הספר כדי לחתום על המסמכים הרלבנטיים. כאשר פלוני התחיל ללמוד בכיתה לחינוך מיוחד, התנגדו הסבים שימשיך להתחנך על ידה אותה מחנכת וביקשו מחנכת אחרת. ניכר מהתסקיר כי הסב הוא זה שהיה דומיננטי בכל הנוגע לפלוני בעוד ההורים פאסיביים ביותר. דיווחי המחנכת בפני העו"ס תיארו הזנחה קשה ביותר של הילד מבחינה סניטרית, ביגוד והגיינית. הקטין אף הגיע ללא מזון לבית הספר והמחנכת לקחה על עצמה לדאוג לו למזון בשעת שהותו בבית הספר. הוא תואר כבעל יכולות דלות ביותר מבחינה חינוכית, היעדר יכולת הבעה והבנת סוגיות ומצבים חברתיים. הוא מפוחד מכל אדם שאינו מוכר לו, מסתגר ומופנם ללא חברים בכיתה. הוריו אינם מעורבים בענייניו המנוהלים על ידי הסבים כאמור. הקטין לא מטופל, לא מאובחן וצפויה להתקיים ועדת חריגים בעניינו רק בעוד כחודש ימים.

• משפחתו של האב מאשימה של המשיבה בהתנהגות בלתי מוסרית, ככל הנראה מבחינה מינית. ייתכן מאוד שלהאשמות אלה יש בסיס וראיות. לא זו הבעיה. הבעיה היא שמשפחת האב מציבה את הבן פלוני בקונפליקט נאמנויות כאשר בנוכחות העו"ס דורשת משפחת המבקש מהבן פלוני "לספר את כל אשר הוא יודע" לעו"ס.