מ' ש' נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

רקע כללי בקציר האומר:

1. ביום 23.2.2014 הוצע לתובע (טלפונית, ראה בהמשך), יליד 1994, ביטוח לתאונות אישיות. התובע מסר את פרטיו, לרבות כתובת מגוריו ואף הרשאה לחיוב כרטיס אשראי. עוד מולא טופס הצהרה בדבר נכונות הפרטים ושימוש בהם כבסיס לחוזה הביטוח. ההצעה נתקבלה בחברת הביטוח הנתבעת ביום 27.2.2014 ויום 1.3.2014 נקבע כמועד כניסתו של הביטוח לתוקף. ביום 6.3.2014 נחבל התובע בתאונת עבודה וביום 9.4.2014 הגיש תביעה לקבלת תגמולי ביטוח. תאריך גביית הפרמיה הראשונה (ע"ס 130 ₪) נקבע ליום 28.3.2014. אין חולק כי הפרמיה לא נגבתה נוכח ביטול כרטיס האשראי של התובע בשל יתרת חובה. הנתבעת טוענת כי שלחה לתובע התראות לפני ביטול הפוליסה ולימים ביטלה אותה, לא לפני שבין לבין שלחה לתובע המחאה (12.5.2014) על חשבון התגמולים המגיעים לו (ע"ס 6,714 ₪), לכתובתו הרשומה בהצעה וזו גם נפדתה על ידו. לטענתו לא קיבל את ההתראות על הביטול שנשלחו לכתובתו האמורה. לא למותר לציין כי התובע אינו טוען כי לא קיבל את הפוליסה לידיו (ראה בהמשך דיון).

   מומחה מטעם בית המשפט קבע כי נכותו של התובע בגין התאונה עומדת על שיעור של 50% בגין תסמונת CRPS.

    

    

   השאלות שבמחלוקת:

2. האם הפוליסה נכנסה לתוקף/נכרת חוזה ביטוח, חרף אי תשלום פרמיה?

3. אם נכנסה לתוקף/נכרת חוזה ביטוח, האם בוטל/ה כדין על ידי הנתבעת?

4. אם לא בוטלה והינה בתוקף, מה זכאותו של התובע על פיה?

    

   טענות התובע בסיכומיו:

5. מבטח אינו רשאי לבטל את הפוליסה לאחר מימוש הסיכון בקרות מקרה ביטוח.