תיק מספר 17-01473-03-8 פלוני נ' אלמוני

בעניין שבין: רשות המסים [להלן: "רשות המסים"] , החייבים, נושה מובטח [להלן: "הבנק"], רוכשי הנכס [להלן: "הרוכשים"] ורשות מקרקעי ישראל [להלן: "רמ"י].

בקשה למימוש ואכיפת כתבי שיפוי ולהורות לבנק להשיב כספים שקיבל מקופת הכינוס לשם תשלום דמי הסכמה לרמ"י.

בקשת רשות המסים להורות לבנק להשיב לקופת הכינוס  - על סמך כתבי השיפוי שמסר לתיק [להלן: "כתבי השיפוי"] - חלק מהכספים שקיבל מכונס הנכסים עו"ד דוד לוי [להלן: "הכונס"], לשם תשלום חוב דמי הסכמה לרמ"י [להלן: "הכספים"].

הכונס אינו פעיל בתיק מזה זמן רב ומצוי בסכסוך עמוק עם רשות המסים בגין תיקים רבים בהם ייצג אותה. עת נגלע הסכסוך וחרף הצעת רשם, התנגד הבנק למינוי כונס נכסים חלופי או נוסף בתיק דנא [החלטה בנומ' 4194 מיום 21.11.12 ], נוכח כהונת עו"ד ובר , בא כוחו דאז, ככונס נכסים בתיק שניהל הבנק נגד החייבים. תיק זה נסגר לאחר שעו"ד ובר שוחרר מתפקידו. 

הכספים דרושים לשם סילוק חוב 'דמי הסכמה' לרמ"י בערכם ליום 29.4.15 בסך 512,034 ₪ בצירוף הצמדה [להלן: "דמי ההסכמה האחרונים"] לשם שכלול הזכויות במשק  ע"ש הרוכשים . כפי עמדת רמ"י, לשכלול הזכויות קודם למתואר יש להסדיר את הבנייה הבלתי חוקית במקרקעין תוך תשלום דמי שימוש ראויים ככל שיידרש ולשלם חוב בגין 'דמי הסכמה' [ליום 29.4.15 בסך 409,846 ₪ כנ"ל] בגין עסקת רכישת הזכויות ע"י החייבים [להלן: "דמי ההסכמה הראשונים"]. את חובת הרוכשים לשאת בתשלום דמי הסכמה ראשונים קבע כב' הרשם בנימין יזרעאלי בהחלטה  חלוטה מיום 9.11.10.

כפי אסמכתאות שצורפו לדו"ח כונס מיום 14.3.12, כנגד כתבי השיפוי הועברו מקופת הכינוס לבנק  1,233,454 ₪; 1 מיליון ₪ ביום 4.2.07 והשאר ביום 27.3.08.

הכונס השאיר בידיו בנאמנות סך 525,730 ₪ [להלן: "כספי הנאמנות"] לתשלום דמי הסכמה האחרונים והוצאות אחרות שאמורות היו לחול על קופת הכינוס . כספי הנאמנות לא הופקדו ע"י הכונס לתיק חרף החלטות  רשמים שהורו לו לעשות כן. מאוחר יותר אף חדל הכונס להגיש דו"חות כנדרש [בתיק זה ובתיקים נוספים בהם כיהן כונס נכסים] ולא נודע מה ארע לכספי הנאמנות. מתיקים אחרים שניהל הכונס עבור רשות המסים הובהר כי הוא ניהל חשבון אחד משותף עבור כלל התיקים בהם טיפל ואין מחלוקת בין הצדדים כאן כי הכונס ניתק מגע ועמו נעלמו כספי הנאמנות. 

בתיק ת.א. [שלום ת"א] 52062-01-12 תבעו הרוכשים את הכונס ואת בא כוחם בהסכם הרכישה מהכונס ובפסק דין  מיום 18.7.14 חייב כב' השופט אבי שלו את הכונס במלוא סכום התביעה [בסך 655,440 ₪] ואת עו"ד הדר בא כוחם, לשלם לרוכשים פיצויים בסך העולה על 600,000 ₪ עם הצמדות שונות לראשי נזק שונים [להלן: "פסק הדין"]. בין היתר חויבו עורכי הדין בתשלום פיצויים לרבות בגין חיוב הרוכשים לשלם את דמי ההסכמה הראשונים. 

לפי הודעת ב"כ הרוכשים בדיון, מלוא סך פסק הדין שולם לרוכשים ע"י חברת הביטוח של עו"ד הדר והוא בידי הרוכשים.

הרוכשים מצטרפים לבקשת רשות המסים שלפני; החייב ובנק איגוד מתנגדים לה.

בנוסף הוגשו עמדות רמ"י  וכן מסמ"ק חדרה - בנוגע להחזר תשלום מס שבח שייתכן ושולם ביתר.  

ודוק: ביום 19.5.14 [בקשה מס' 4 ] ביקשו הרוכשים את הרשמת להורות לכונס  או לזוכה להעביר אליהם את יתרת הכספים שבקופת הכינוס. בהחלטת כבוד הרשמת אפרת אידר ינון הופנו הרוכשים לגביית פסק הדין .

ביום 13.1.16 התקיים לפני דיון בנוכחות כל המעורבים ; ב"כ רשות המסים, החייב שהוא עו"ד,  ב"כ הבנק, ב"כ הרוכשים והרוכש, מהפרקליטות התייצבו  ב"כ רמ"י וב"כ מסמ"ק חדרה. בדיון חזרו הצדדים על טענותיהם.

רשות המסים טוענת כי אין היא מבקשת להורות לבנק להשיב את הכספים לידיה – שלו כך ביקשה ניתן היה לטעון כי לחייב ולבנק אין יריבות עמה - כי אם להורות לבנק להשיב את הכספים לקופת הכינוס . קופת הכינוס מתנהלת ע"י כב' רשמת ההוצאה לפועל אף אם מעשית נוהלה ע"י כונס הנכסים ששימש כנאמן של כב' הרשמת.

עוד נטען כי מטרת כתבי השיפוי הייתה להבטיח השבת כספים ויצירת ביטחון ויציבות לכל הצדדים לרבות הרוכשים , ואינם מופנים לכונס הנכסים אישית; כתב שיפוי הוא מסמך 'מגשר' בין הבנק המתחייב לרשמת ההוצאה לפועל - האחראית על הליכי הכינוס.