אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ארביב נ' סלקט בע"מ

ארביב נ' סלקט בע"מ

תאריך פרסום : 19/06/2018 | גרסת הדפסה

סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
16732-10-15
21/05/2018
בפני השופטת:
רוית צדיק

- נגד -
תובע :
אבירם ארביב
עו"ד הורביץ-אבן-אוזן ושות'
נתבעת:
סלקט בע"מ
עו"ד נדב דרזנין ושות'
פסק דין

 

1.לפנינו תביעת התובע לתשלום זכויות שונות הנובעות לטענתו מתקופת עבודתו בנתבעת וסיומה.

 

רקע עובדתי -

2.הנתבעת הינה חברה פרטית אשר התאגדה בשנת 2000 ועיקר עיסוקה בתחומי התקשורת (להלן: הנתבעת או החברה). לנתבעת חברת בת הנקראת סלקט תקשורת בע"מ, אשר מספקת שירותי רדיו טלפון נייד וירטואלי (להלן: חברת סלקט תקשורת), מקום מושבה של החברה בפארק התעשייה בשפיים ובשורותיה מועסקים כ - 50 עובדים.

 

3.בתקופה הרלבנטית לתביעה הוחזקו מניות הנתבעת על ידי שני בעלי מניות: הראשון, מר אמיר דורות, אשר החזיק ב- 70% ממניות הנתבעת, באמצעות חברה פרטית בבעלותו (להלן: מר דורות). השני, מר אבנר פורת, אשר שימש כמנכ"ל והחזיק ב- 30% ממניות הנתבעת, באמצעות חברה פרטית בבעלותו (להלן: מר פורת). בנוסף להיותם בעלי המניות בחברה, שימשו מר דורות ומר פורת כדירקטורים בנתבעת.

 

4.בין השנים 2012 - 2013 מעורבותו של מר דורות בניהול הנתבעת הייתה נמוכה בשל עניינים אישיים אשר מנעו מעורבותו בחברה באופן שוטף. לפיכך, באותה תקופה החליטו מר דורות ומר פורת לתת לתובע סמכות חתימה כמורשה חתימה נוסף בחברה.

 

5.התובע, רואה חשבון בהשכלתו, הועסק על ידי הנתבעת מיום 12.2.06 כמנהל כספים. לימים קודם התובע לתפקיד סמנכ"ל החברה ואף לתפקיד משנה למנכ"ל החברה. נוסף על האמור לעיל, כיהן התובע כדירקטור בחברת הבת, סלקט תקשורת.

 

6.תנאי העסקת התובע עוגנו בהסכם מיום 17.1.06 (נספח 2 לתצהיר התובע). במרוצת שנות עבודתו בנתבעת, הועלה שכר התובע מסך של 13,500 ₪ לסך של 48,100 ₪, נכון ליום 1.1.13 (הודעות על העלאות שכר התובע, צורפו כנספח 3 לתצהירו).

 

7.ביום 9.10.13 נחתמה תוספת להסכם העבודה אשר נחתם עם התובע וכך הוסכם בין הצדדים:

"החל מה 1.1.4 ההתחשבנות בין אבירם לבין סלקט תעבור להיות באמצעות חשבונית שתופק דרך חברת ניהול.

  • סכום החשבונית החודשית יהיה 70,000 ₪, כאשר סכום זה יכלול את כל מרכיבי השכר (סוציאליות, פיצויים וכו'). מובהר כי לא תהיה לאבירם כל דרישה נוספת בגין ההתחשבנות החודשית.

  • מודל הבונוס יישאר ללא שינוי וישולם אחת לרבעון כנגד חשבונית.

  • בנוסף, במידה ואבירם יפוטר מסלקט הוא יהיה זכאי לתשלום בגובה של הבונוס השנתי (על סמך 4 הרבעונים האחרונים שהושלמו וחושב בגינם בונוס) כפול מספר שנות העבודה בסלקט החל מיום העסקה כעובד בחברה ועד ליום הפיטורים מחולק ב12, סכום זה יהיה מוגבל ל 2 מיליון ₪ וישולם כנגד חשבונית במועד הפיטורים.

  • הסכומים בהסכם זה לא כוללים מע"מ.

  • מובהר כי כל פיטורים בגין מעשה פלילי כגון גניבה ממעביד, הטרדה מינית וכו' לא יהיה זכאי לבונוס פיטורים כלל.

  • כל שאר הפרטים נשארים ללא שינוי" (התוספת צורפה הנספח 4 לתצהירו של התובע).

     

    8.בחודש 1/14 הקים התובע חברת יחיד בשם חברת א.צ. דנוי בע"מ, בה שימש כבעל מניות ודירקטור יחיד (להלן: דנוי). בהתאם לאמור בתוספת להסכם, החל מחודש 1/14 הנפיק התובע חשבוניות כנגד התמורה אשר שולמה לו על ידי הנתבעת (העתק החשבוניות צורף כנספח 7 לתצהיר הנתבעת).

     

    9.בשנת 2015 או בסמוך לכך, התגלעו מחלוקות מהותיות בין מר דורות ובין מר פורת, שני בעלי המניות והדירקטורים של הנתבעת, ביחס לניהול ענייני הנתבעת והיחסים בין השניים עלו על שרטון. ביום 29.4.15, במהלך התקופה בה התגלעו מחלוקות בין ה"ה פורת ודורות, קיימו השניים ישיבת דירקטוריון בישיבה זו השתתפו גם עורכי דינם של השניים וכן עורך דינה של הנתבעת. לישיבת הדירקטוריון הצטרפה גם גב' טל שריג, רעייתו של מר דורות.

     

    10.במהלך ישיבת דירקטוריון זו דנו, בין היתר, בדרישת מר דורות למנות את גב' שריג לדירקטורית בחברה. במהלך הישיבה הבהיר מר פורת כי הוא מתנגד למינויה של גב' שריג לדירקטורית. חרף זאת, התקבלה החלטה על ידי מר דורות וגב' שריג, למנות את גב' שריג לדירקטורית בנתבעת. יצוין, כי טרם מינויה של גב' שריג כדירקטורית בנתבעת, הועסקה גב' שריג כעובדת בנתבעת, עד למועד פיטוריה על ידי התובע ביום 6.8.13.

     

    11.לדברים אשר הוחלפו במהלך ישיבת הדירקטוריון בין ה"ה דורות ופורת וגב' שריג, נתייחס בהרחבה בהמשך פסק דיננו אולם, כבר עתה נציין כי המשתתפים בישיבת דירקטוריון דנו בשאלת המשך העסקת התובע למרות שהתובע כלל לא השתתף בישיבה (תמליל ישיבת הדירקטוריון צורף כנספחים 6-8 לתצהיר התובע).

     

    12.בשל המחלוקות המהותיות בדבר האופן בו יש לנהל את הנתבעת, נוהל בין מר פורת ומר דורות הליך בין המשפטי בבית המשפט המחוזי (ה"פ 28176-07-15). במסגרת ההליך הוסכם כי תיערך ביניהם התמחרות למכירת מניות החברה באופן שהצד המוכר יתפטר מידית מכל תפקידיו בחברה (פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי מיום 24.9.15, בו עוגנו הסכמות אלו, אשר קיבלו תוקף של פסק דין, צורף כנספח 12 לתצהיר התובע).

     

    13.ביום 29.9.15 נערכה ההתמחרות במהלכה זכתה הצעת מר דורות לרכישת חלקו של מר פורת בנתבעת בכ - 8.6 מיליון דולר ₪. בעקבות ההתמחרות, הפך מר דורות לבעל החברה (מאה אחוז ממניות החברה). בנוסף, פוטרה מנהלת כוח האדם של הנתבעת, גב' חרמונה טל ובמקומה מינה מר דורות את גב' שריג, רעייתו, לתפקיד מנהלת כוח האדם של הנתבעת.

     

    14.בימים שלאחר ההתמחרות, הוחלפה בין מר דורות לתובע תכתובת דוא"ל, אשר מפאת הרלבנטיות ההתכתבות להכרעתנו, נביאה כלשונה. ביום 29.9.15, יום ההתמחרות, שלח מר דורות הודעת דואר אלקטרוני אל התובע וכך נכתב: "אבירם שלום, בהמשך לשיחתי ולמען הסדר הטוב אבקש ממך כדלקמן - אל תיקח כל התחייבות בשם החברה ללא קבלת אישור מראש שלי. אבקש לקבל בסיומו של כל יום עדכון במייל על הנעשה באותו יום. אנו נערוך כל יום או יומיים שיחת חפיפה, בה תעדכן על היום/יומיים שחלפו ועל הצפוי. בברכה, אמיר". בתגובה, השיב התובע באותו היום למר דורות, באמצעות דוא"ל: "אין בעיה, עכשיו חול המועד הכל רגוע יחסית" (תכתובת הדוא"ל צורפה כנספח 13 לתצהירו של התובע).

     

    15.ביום 6.10.15 שלח התובע דוא"ל למר ארביב, בו נכתב כדלקמן: "אמיר, כידוע לך, בימים האחרונים ומיד לאחר שזכית בהתמחרות לרכישת המניות של החברה, ביצעת מיידית שורה של פעולות מתריסות, מבזות ופוגעניות כלפיי, בכלל אלהדרשת כי אבצע חפיפה מיידית על תפקידי איתך, שללת את זכויות החתימה שלי בחברה, אסרת עליי ליטול כל התחייבות בשם החברה..., דרשת כי אקבל ממך אישור מראש על כל מייל..., פיטרת את מנהלת כח האדם המדווחת ישירות אליימבלי לומר לי מלה על כך וממילא מבלי לשאול את דעתי..., באותו הקשר זימנת עובדת אחרת לשימוע מבלי להתייעץ עמי..., סגרת לי את החיבור למחשב מהביתפעולה אשר ברור כי אינה לטובת החברה וכל מטרתה להשפיל אותי ולהקשות עליי ועוד. דומני כי אתה יודע היטב שגזירות אלה פוגעות בחברה ובי ואינן מאפשרות לבצע את תפקידי כראוי. היום הגדלת לעשות ואף התייצבת בחדרי ודרשת כי אפנה אותו. העובדה כי אין לך אמון מקצועי בי ידועה זה מכבר, כך גם העובדה כי ניסית לאחרונה להביא לפיטוריי ואף העובדה כי אני מתעתד לנקוט בימים אלה בהליך משפטי כנגד זוגתך בגין הוצאת דיבתי רעה אינה בגדר חדשה, לאחר שעורכי הדין שלה ושלי החליפו ביניהם תכתובת משפטית לפני מספר שבועות.

    ...יתרה מכך: מאז השלמת ההתמחרות, אף לא קיימת אתי ולו שיחה אחת אודות תוכניות החברה לעתיד. בנסיבות אלה מצאתי לנכון להעלות את הדברים על הכתב ולהודיעך כי אני שומר על מלוא זכויותיי.

    אבירם".

     

    16.בתגובה, שלח מר דורות לתובע תשובה באותו היום: "אבירם, אני מאשר קבלת מכתבך. נוכח גישתך אתה יוצא בזאת לחופשה של 14 יום החל מרגע זה. אמיר" (דוא"ל התובע ודוא"ל התשובה של מר דורות, צורפו כנספח 17 לתצהירו של התובע).

     

    17.התובע השיב למר דורות באמצעות דוא"ל בו הבהיר כדלקמן: "אמיר, קיבלתי בתדהמה את ההודעה החד צדדית שלך על "הוצאתי לחופשה" כביכול "החל מרגע זה". ההודעה מהווה פעולה נוספת ברצף הפעולות הפוגעות בזכויותיי...על פניו ברור כי מטרת המהלך החד צדדי שלך, הנה הפעלת לחץ לקידום מטרות פסולות. לצד כל אלה, לא ברור לי כיצד סברת כי ניתן להוציאני לחופשה מהרגע להרגע ומה אני אמור לעשות עם הדברים שמצויים בטיפול שלי. נוכח האמור בכוונתי להתייצב לעבודתי מחר. אני שומר על מלוא זכויותיי בעניין ובכלל. אבירם" (העתק תכתובת הדוא"ל צורפה כנספח 18 לתצהירו של התובע).

     

    18.בהמשך להודעת התובע, התייצב הוא לעבודתו ביום 7.10.15 אולם, עם הגיעו למשרדי הנתבעת, קידמו את פניו שני מאבטחים אשר מנעו ממנו את הכניסה למקום עבודתו.

     

    19.בהמשך לאירוע זה, כתב התובע למר דורות הודעת דוא"ל כדלקמן:" אמיר, בהמשך למייל שלי אליך מאתמול, במסגרתו הבהרתי לך כי הוצאתי מהרגע להרגע לחופשה כביכול, אינה חוקית, הגעתי הבוקר לעבודה. לתדהמתי הרבה, במקום לקבל תשובה למייל שלי אשר לפיה אתה חוזר בך מהצעד הבלתי חוקי שעשית, שכרת מאבטחים שמנעו ממני בגופם להיכנס לעבודה. אני מצר על כך שלאחר שנים כה ארוכות בהן עבדתי במסירות לטובת החברה והבאתי אותה להישגים אשר בגללם אתה מעריך את החברה בשווי של כ – 30 מיליון , החלטת לפטר אותי באופן לא חוקי: במקום להזמין אותי לשימוע, ניתקת לי את המחשב, במקום לשמוע את עמדתי, הוצאת אותי מחדרי, במקום לאפשר לי לעבוד, שכרת מאבטחים שימנעו ממני לעבוד ויסלקו אותי מהמשרדים, תוך השפלתי בפני אחרים. אפילו את חפציי האישיים החלטת לפנות מחדרי מבלי לאפשר לי לקחת אותם בעצמי.

    כפי שציינתי בקשר עם פגיעות אחרות בי, גם בעניינים אלה אני שומר על מלוא זכויותיי.

    אבירם".

     

    20.בתשובה, השיב מר דורות בדוא"ל לתובע באותו היום, 7.10.15: "אבירם, כפי שהודעתי לך - הוצאת ל - 14 ימי חופשה. אין בכוונתי להתנצח עמך. עם סיומה אשוב לדון בעניינך. אמיר" (העתק תכתובת הדוא"ל צורפה כנספח 19 לתצהיר התובע). אין מחלוקת בין הצדדים, כי יום 7.10.15 היה יום עבודתו האחרון של התובע בחברה.

     

    21.למען שלמות התמונה העובדתית, יצוין כי בחודש 8/15 שלח התובע מכתב התראה לגב' שריג, בגין הוצאת דיבתו רעה בישיבת הדירקטוריון אשר נערכה בחודש 4/15. גב' שריג דחתה את טענות התובע באמצעות מכתב בא כוחה. בהמשך לכך, הגיש התובע תביעה כנגד גב' שריג בבית משפט שלום בתל אביב (ת"א 28506-12-15).

     

    השאלות השנויות במחלוקת -

    22.במסגרת פסק דין זה, הכרעותינו דרושות בשאלות הבאות השנויות במחלוקת בין הצדדים:

    1. השאלה הראשונה בה עלינו להכריע היא האם שררו יחסי עבודה בין התובע לנתבעת במועד סיום ההתקשרות?

      1. ככל שהתשובה לשאלה זו חיובית, עלינו להכריע בשאלת נסיבות סיום יחסי העבודה - האם התובע פוטר או התפטר?

      2. ככל שהתובע פוטר, עלינו לבחון את השאלות הבאות - האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים שלא כדין, לתשלום דמי הודעה מוקדמת וכן לתשלום הבונוס המיוחד הקבוע בהסכם?

      3. בנוסף, האם התובע זכאי לתשלום שכר בגין התקופה החל מיום1.10.17 ועד ליום 7.10.17?

         

        להלן נדון בכל אחת משאלות אלו.

         

        העדים והראיות-

        23.מטעם התובע העידו התובע וכן מר אבנר פורת, אשר שימש כמנכ"ל הנתבעת. מטעם הנתבעת העידו מר אמיר דורות וכן רו"ח יוסף סרנגה, אשר הגיש חוות דעת חשבונאית מטעם הנתבעת.

         

        24.לבקשת התובע, זומנו לעדות והעידו גב' רעות פינקלשטיין, חשבת הנתבעת וכן גב' שריג, רעייתו של מר דורות ודירקטורית בנתבעת. כן זומנו למתן עדות עורכות תמליל ישיבת הדירקטוריון אשר הוקלטה על ידי התובע, גב' אורלי גביזון, מנכ"ל חברת תמלול בע"מ וגב' אורית קארה. דיוני ההוכחות התקיימו ביום 13.12.17 (להלן: פרוטוקול ראשון) וביום 20.12.17 (להלן: פרוטוקול שני).

         

        דיון והכרעה-

        האם שררו יחסי עבודה בין התובע ובין הנתבעת במועד סיום ההתקשרות-

         

        25.לטענת התובע, לא חל כל שינוי במתכונת עבודתו בין תקופת עבודתו הראשונה, ממועד קליטתו בנתבעת ועד ליום 1.1.14, אשר במהלכה קיבל התובע את שכרו באמצעות תלושי שכר, לבין תקופת העבודה השנייה, החל מיום 1.1.14 ועד לחודש 10/15, בה שולם שכרו בתמורה לחשבונית.

         

        26.לטענת התובע, יישום המבחן המעורב לצורך קיומם של יחסי עבודה מוכיח כי היחסים בינו ובין הנתבעת, המשיכו כיחסי עבודה גם לאחר שהחל לקבל את שכרו בתמורה לחשבונית, כאשר אין באופן קבלת השכר כדי לשלול קיומם של יחסי עבודה.

         

        27.הנתבעת טענה מנגד, כי החל מיום 1.1.14 התובע הקים חברה ולא היה במעמד של עובד הנתבעת. התובע אינו יכול לאחוז את המקל בשני קצותיו - מחד, להקים חברה בע"מ וליהנות ממקלט מס כחברה ומאידך, ליהנות מחוקי המגן הקוגנטיים.

         

        28.עוד טענה הנתבעת, כי התובע בחר לפדות את כל הזכויות הסוציאליות אשר עמדו לרשותו במועד סיום העסקתו ביום 31.12.13 לפיכך, ככל שהתובע מבקש לטעון כי אין בהוצאת החשבונית כדי ללמד על יחסי עבודה, לא היה רשאי לפדות את כל זכויותיו. הנתבעת הוסיפה וטענה, כי יישום מבחן ההשתלבות מוביל למסקנה כי התובע לא היה עובד הנתבעת החל מיום 1.1.14, הואיל והוכח כי התובע לא החתים כרטיס נוכחות. עם הקמת עסק עצמאי, התובע נטל על עצמו את סיכויי הרווח וההפסד לכן הפן השלילי של מבחן ההשתלבות אינו מתקיים. הנתבעת הדגישה כי השינוי בשיטת התשלום נעשה לבקשת התובע וכי התמורה אותה קיבל התובע גבוהה ביותר מ - 40% משכרו הקודם, כולל הזכויות הסוציאליות.

         

        29.בהתאם להלכה הפסוקה, מעמדו של אדם כעובד או עצמאי נקבע לפי מכלול נסיבות המקרה, מבחינת מערכת יחסים בין הצדדים בפועל ולא על פי המוסכם ביניהם או על פי התיאור שניתן למערכת היחסים (ע"ע 30027/96 צדקא – מד"י, פורסם בנבו, פד"ע לו' 625). לפיכך, בבוא בית הדין להכריע בשאלת מעמדו של אדם (שכיר או עצמאי) יש להגיע למסקנה על פי מכלול הסממנים העובדות המציגים במצטבר תמונה כוללת ושלמה.

         

        30.המבחן המקובל בפסיקה לסיווג מעמדו של מועסק כ"עובד" או כ"קבלן עצמאי" הינו המבחן המעורב כאשר המרכיב הדומיננטי במבחן זה הוא מבחן ההשתלבות, ולו שני פנים: הפן החיובי והפן השלילי. במסגרת הפן החיובי נבדקת השאלה האם מבצע העבודה השתלב בעסקו של נותן העבודה. במסגרת הפן השלילי נבחנת השאלה אם מבצע העבודה ביצע את העבודה במסגרת עסק עצמאי משלו (ע"ע 300021/98 זאב טריינין עו"ד – מיכה חריש ומפלגת העבודה, פורסם בנבו, פד"ע לז (2002)433).

         

        31.לצדו של מבחן ההשתלבות נקבעו בפסיקה מבחני משנה נוספים במסגרת המבחן המעורב ובכללם מבחן הקשר האישי; מבחן הכפיפות והפיקוח; מבחן התלות הכלכלית; מיהו הגורם שסיפק את כלי העבודה בהם נעשה שימוש; בלעדיות הקשר; התמשכות הקשר, סדירות הקשר ורציפותו וכיצד ראו הצדדים את יחסיהם.

         

        32.מן הכלל אל הפרט. לאחר ששקלנו את מכלול העדויות והראיות בכובד ראש, מצאנו כי התובע הרים את הנטל להוכיח כי התקיימו בינו ובין הנתבעת יחסי עבודה באופן רציף במהלך כל תקופת עבודתו, מהטעמים הבאים -

         

        33.ראשית, הוכח בפנינו כי לא חל שינוי בעבודת התובע במהלך כל תקופת ההתקשרות עם הנתבעת. אין חולק בין הצדדים כי במהלך התקופה הראשונה, אשר תחילתה ביום קליטת התובע בשנת 2006 ועד ליום 1.1.14, המועד בו החל התובע לקבל תמורה כנגד חשבונית, שררו יחסי עבודה בין הצדדים.

         

        34.התובע הוכיח כי גם במהלך תקופת ההתקשרות השנייה, לאחר יום 1.1.14, המשיכו יחסי העבודה בין הצדדים. הוכח בפנינו כי גם לאחר יום 1.1.14, המשיך התובע למלא את אותם התפקידים אשר מילא לפני מועד זה מנהל כספים, סמנכ"ל ומשנה למנכ"ל.

         

        35.נוסף על כך, הוכח כי התובע המשיך לשבת בחדרו, לשמש כמורשה חתימה ואף לתת הוראות לעובדים שונים. התובע הצהיר כי לא חל כל שינוי בעבודתו, גם לאחר יום 1.1.14: "פעילותי הייתה חלק מהפעילות הרגילה של הנתבעת ולא חל כל שינוי בעבודתי...לאחר התאריך 31.12.13...זולת העברת אופן ההתחשבנות ביני לבין הנתבעת לתשלום כנגד חשבונית. אציין גם כי הייתי מורשה חתימה בנתבעת גם במהלך התקופה השנייה..." (ס' 53 -57 לתצהירו של התובע, אשר לא הופרכו).

         

        36.עדותו של מר דורות היוותה חיזוק לטענת התובע בדבר קיומם של יחסי עבודה בין התובע ובין הנתבעת, גם לאחר יום 1.1.14. מר דורות העיד כי התובע המשיך לכהן בתפקידו ולהיות אחראי על תחום הכספים והתפעול בנתבעת, גם במהלך תקופת העבודה השנייה, החל מתחילת 2014:

        "ת.בסוף 2013 התובע היה אחראי על התפעול והכספים בחברה.

        ש.מה התפקיד של התובע בתחילת 2014.

        ת.התובע קודם להיות משנה למנכל, קידום שאבנר נתן לו.

        ש.הוא עדיין היה אחראי על הכספים והתפעול.

        ת.גם על הכספים והתפעול" (עמ' 27 לפ' שני, ש' 2 – 13).

         

        37.עוד הודה מר דורות בעדותו, כי הסיבה בגינה דרש מהתובע להציג אישור מחלה עת נעדר מעבודתו בחודש 9/15, מבוססת על מעמדו כעובד החברה:

        "ש.בתשובה שלך לבקשה שלנו לסעדים זמניים, סע' 30 לתשובה, למה הוא צריך להציג לך אישור מחלה אם הוא לא עובד.

        ת.כל עובד שהיה יוצא לחופש היה מביא אישור מחלה"  (פרוטוקול ראשון, עמ' 32, ש' 11 – 13).

         

        38.בהמשך חקירתו הודה מר דורות, כי הסכם העסקת התובע המשיך לחול גם במהלך התקופה השנייה, למעט אופן ההתחשבנות עם התובע:

        "ש.מפנה לנספח 4 לתצהיר התובע, בשורה התחתונה כתוב: כל שאר הפרטים נשארים ללא שינוי, מהם שאר הפרטים שנשארו ללא שינוי.

        ת.ימי חופשה שהוא יכול לנצל, דרך של התחשבנות לימי מחלה, יש נוהג שונה בחברה לגבי ימי מחלה. דברים שהופיעו בהסכם המקורי.

        ש.תאשר לי שאתה מדבר על נספח 2לתצהיר התובע.

        ת.כן, כשהוא היה שכיר.

        ש.ההסדרים שהופיעו בהסכם המקורי הם מתייחסים לשאר הפרטים הנותרים ללא שינוי.

        ת.שלא הופיעו בהסכם החדש.

        ש.בהסכם החדש הסדרתם את תקופת ההודעה המוקדמת..

        ת.לא.

        ש.אז מה שחל זה מה שמופיע בהסכם המקורי.

        ת.נכון" (עמ' 31 לפ' שני, ש' 19 - 30).

         

        39.המסקנה כי יחסי העבודה בין הצדדים חלו גם במועד סיום עבודתו של התובע עולה גם מתכתובת הדוא"ל האחרונה אשר הוחלפה בין התובע ובין מר דורות. במסגרת תכתובת זו הלין התובע כי מר דורות נטל ממנו את סמכויותיו הניהוליות, דרש ממנו לפנות את חדרו, פיטר את העובדות הכפופות לתובע ובהמשך לכך, דרש כי יצא לחופשה. מתכתובת זו ניתן להקיש כי עד למועד זה, התובע השתלב בעבודת הנתבעת וכי מר דורות התייחס אל תובע כעובד הנתבעת (התכתבות הדוא"ל צורפה כנספחים 17 - 19).

         

        40.מסקנה דומה עלתה גם מעדות חשבת הנתבעת, גב' פינקלשטיין, אשר העידה כי לא חל כל שינוי בתפקידו של התובע במהלך כל תקופת עבודתו:

        "ש.ממתי את בחברה

        ת.מ- 10/10

        ש.מה היה התפקיד של התובע

        ת.היה סמנכ"ל כספים וסמנכ"ל תפעול ומשנה למנכל

        ש.לאורך כל התקופה שהיה בחרה אלו היו התפקידים שלו

        ת.נדמה לי שמשנה למנכל קיבל במהלך התקופה שאני עבדתי

        ש.לאורך כל שנות עבודתו ישב באותו חדר

        ת.כן

        ש.הוא עבד במשרה מלאה, חצי משרה?

        ת.משרה מלאה לאורך כל השנים , כשאני הייתי" (עמ' 29 לפ' ראשון, ש' 26 - 30).

         

        בהמשך הבהירה החשבת כי תפקידו של התובע לא השתנה במהלך כל תקופת העבודה:

        "ש.מה השתנה בתפקיד של התובע ביום 1.1.14?

        ת.מבחינת התפקיד לא השתנה" (עמ' 38 לפ' הראשון, ש' 4 - 5).

         

        41.בדומה, העיד גם מר פורת, מנכ"ל הנתבעת בתקופה הרלבנטית לתביעה, כי פרטי הסכם ההעסקה הראשון של התובע נותרו ללא שינוי גם במהלך תקופת העבודה השנייה, למעט שיטת התשלום אשר שונתה לתשלום בתמורה לחשבונית (עמ' 40 לפ' הראשון, ש' 5 – 6, עמ' 42 לפ' ראשון, ש' 28 – 29).

         

        42.הנה כי כן, המסקנה המתקבלת מניתוח העדויות אותן שמענו הינה כי לא חל כל שינוי במהלך עבודתו של התובע בנתבעת, והתובע המשיך בתפקידו והשתלב בנתבעת גם לאחר יום 1.1.14.

         

        43.שנית, שקלנו את טענת הנתבעת, לפיה יש להכיר בתובע כבעל עסק עצמאי, אשר נטל על עצמו סיכונים, לאור העובדה כי החל מיום 1.1.14 קיבל התובע את התמורה כנגד חשבונית. סבורות אנו כי אין לקבל את טענת הנתבעת אשר לא הצביעה על סממנים נוספים בהם יש כדי להוכיח כי התובע היה בעל עסק עצמאי ולכן לא השתלב בפעילות הנתבעת, למעט אופן התשלום אשר בוצע בתמורה לחשבונית.

         

        44.הלכה פסוקה וידועה היא כי חשבוניות מס הן סממן אחד בלבד, ולאו דווקא המכריע בין הסממנים לקיום הפן השלילי במבחן ההשתלבות (ע"ע (ארצי) 337/06 נחום פבר נ' עודד מנור, פורסם בנבו, ניתן ביום 15.7.07). בענייננו, התובע העיד כי בחר להקים חברה ולקבל תמורה כנגד חשבונית, משיקולי מס (עמ' 48 לפ' ראשון, ש' 3 - 5). התובע הוכיח כי למעט שיטת התשלום בתמורה לחשבוניות, לא חל כל שינוי בעבודתו אצל הנתבעת. בנוסף, התובע הוכיח כי החשבוניות אותן הוציא לנתבעת ניתנו ברצף: "...חשבוניות המס...הוצאו בהתאם להסכמות הצדדים בתוספת להסכם ולסכומים שנקבעו בתוספת...אציין כי הניסיון לצבוע את שכרי החודשי בסך של 70,000 ₪ שהתקבל משתי החברות יחד שפעלו כאחת, שכר שהתקבל מ"חברות אחות" הינו חוסר תום לב קיצוני...בהקשר זה ראוי לציין כי החשבוניות שהוצאתי לנתבעת כנגד שכרי היו ברצף סידורי אחיד מתחילתן ועד סופן..." (סעיף 58 לתצהיר, העתק החשבוניות צורפו כנספח 35 לתצהיר התובע).

         

        45.התובע הצהיר באופן מפורט כי עבד בנתבעת ובחברת הבת שלה בלבד והכחיש באופן גורף את טענת הנתבעת לפיה היה בעל עסק עצמאי: "אין ולא היה עסק פרטי משלי. עבדתי רק בנתבעת ובחברת הבת של הנתבעת, סלקט תקשורת בע"מ, שתי חברות אשר עבדו בצוותא חדא והיוו גוף כלכלי אחד מבחינה מהותית, ארגונית ומכל בחינה אחרת. כזכור, סלקט תקשורת הנה חברה בבעלות מלאה (100%) של הנתבעת...לנתבעת ידוע היטב כי אין למעשה כל הפרדה בין הנתבעת לסלקט תקשורת בע"מ...סלקט תקשורת פועלת מתוך משרדי הנתבעת, עובדי הנתבעת הם עובדי סלקט תקשורת בע"מ וזו אינה אלא ישות שהוקמה לצורך החזקת רישיון מפעיל וירטואלי נפרד ותו לא. לא נשאתי בסיכון אישי בגין פעילות הנתבעת..." (ס' 57 – 62 לתצהירו של התובע, אשר לא הופרכו על ידי הנתבעת).

         

        46.המסקנה כי אין במעבר לשיטת תשלום באמצעות חשבונית כדי לשנות את קיומם של יחסי העבודה בין הצדדים, עולה גם מנוסח התוספת להסכם (נספח 4 לתצהירו של התובע). התוספת קובעת כי שכרו של התובע ישולם החל מיום 1.1.14 באמצעות חשבונית. עם זאת, התוספת מתייחסת לתובע כאל עובד ונוקטת בלשון "פיטורים", גם ביחס לסיום עבודת  התובע בעתיד, כאשר מובהר כי כל תקופת העסקתו היא תקופת עבודה רציפה אחת. עוד נקבע בתוספת באופן חד משמעי כי יתר הפרטים בהסכם העבודה נותרו ללא שינוי.

         

        47.לאור הטעמים עליהם עמדנו לעיל, מצאנו כי בנסיבות מקרה זה, המעבר לתשלום כנגד חשבונית והקמת חברה על ידי התובע אינם מפריכים את קיומם של יחסי העבודה בין הצדדים.

         

        48.אשר לטענת הנתבעת כי במידה ויוכרו יחסי עבודה בין הצדדים לאחר ה-1.1.14 התובע לא היה זכאי לפדות את זכויותיו- נבהיר כי אין בעצם פדיון הזכויות כדי לשלול את המשך קיומם של יחסי העבודה. בענייננו, לא התקיים כל נתק והתובע המשיך לעבוד באופן רציף. בדומה, גם העובדה כי התובע היה בעל מעמד בכיר ולא החתים כרטיס הנוכחות אין בה כדי לשלול קיומם של יחסי עבודה.

         

        49.לסיכום, מהטעמים אותם פירטנו לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי יחסי העבודה בין הצדדים המשיכו לחול גם לאחר יום 1.1.14, בהתאם למבחן ההשתלבות ומבחני המשנה לקיומם של יחסי עבודה על כן, במועד סיום יחסי עבודתו של התובע, חודש 10/15, היה התובע עובד הנתבעת. לאורה של הנחה זו, נבחן את נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים, דהיינו, האם מדובר בהתפטרות או בפיטורים.

         

        50.בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם, נבהיר כי לא נעלמה מעינינו טענת הנתבעת לפיה השינוי בשיטת התשלום נעשה לבקשת התובע וכי התמורה אותה קיבל התובע גבוהה ביותר מ - 40% משכרו הקודם, כולל הזכויות הסוציאליות. לטענה זו יינתן משקל בהמשך פסק דיננו, במסגרת קביעת גובה שכרו של התובע לשם חישוב זכויותיו הסוציאליות כעובד, ככל שיימצא כי התובע זכאי לקבל זכויות אלו.

         

        נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים, האם התובע פוטר או התפטר -

        51.לטענת התובע, מעיון בתמליל ישיבת הדירקטוריון אשר התקיימה בחודש 4/15, עולה באופן ברור כי מר דורות ורעייתו תכננו את פיטוריו עוד במהלך ישיבה זו. בכלל זאת, הפנה התובע לאמירות שונות בגנות התובע ועבודתו, כפי שנאמרו בישיבה על ידי מר דורות ורעייתו, גב' שריג. התובע טען, כי אמירות אלו לא מותירות ספק ביחס לכוונותיהם של מר דורות, גב' שריג והנתבעת, לפטר את התובע.

         

        52.התובע הוסיף וטען, כי במועד סיום עבודתו הוצא לחופשה כפויה על ידי מר דורות, חופשה אותה יש לראות כאקט של פיטורים. לעמדת התובע, מר דורות ידע בזמן אמת כי הוצאת התובע לחופשה כפויה משמעותה פיטורים. חרף זאת, מר דורות לא היסס לנקוט בצעד זה לכן יש בכך כדי להוכיח את פיטורי התובע. התובע הדגיש כי מר דורות שכר מאבטחים כדי למנוע ממנו להיכנס למקום עבודתו, אקט אשר אף הוא מלמד על פיטוריו. לפיכך, יש לקבוע כי התובע פוטר מעבודתו.

         

        53.מנגד טענה הנתבעת כי אף אם ייקבע כי התקיימו בין התובע לנתבעת יחסי עבודה, הוכח כי התובע התפטר מעבודתו. לטענת הנתבעת, התנהלות מר דורות כלפי התובע במישור האחרון של יחסי העבודה ביניהם, הייתה עניינית וראויה. הנתבעת הוסיפה וטענה, כי מר דורות רכש את השליטה בנתבעת, אשר הינה חברה בעלת היקף עסקים גדול לכן המהלך הראשון אותו ביצע היה הקפאה ושימור המצב הקיים כדי ללמוד את עסקי החברה, על מנת שיוכל לבחור את דרך התנהלותו לצורך ניהול החברה. מסיבה זו בחר מר דורות להקפיא את היכולת לייצר התחייבויות חדשות, סגר את האפשרות להתחבר לשרתי החברה מבחוץ ואף הציב שומרים כדי למנוע הברחת רכוש מהחברה בתקופת הביניים. פעולות אלו מתיישבות עם פעולותיו של בעל מניות אחראי וזהיר.

         

        54.לטענת הנתבעת, התובע לא המתין לסיום החופשה כדי לברר את תכלית כוונותיו של מר דורות כלפיו. נוסף על כך, בחינת המועדים בלוח השנה הקלנדרי מלמדת כי מר דורות לא חפץ בפיטורי התובע, מאחר וחלפו ימים ספורים בלבד מהיום בו מר דורות קיבל את השליטה בחברה ביום 29.9.15 ועד ליום 6.10.15, המועד בו התובע החליט במפתיע לשלוח הודעת דוא"ל חמורה כלפי מר דורות, אף כי במהלכם של ימים אלו הצדדים התנהלו באופן נינוח. לטענת הנתבעת, התובע נחל אכזבה מרה מהעובדה כי חברו מר פורת לא השיג את השליטה בחברה לכן ביקש לפעול בכל דרך אפשרית על מנת לפגוע במר דורות.

         

        55.באשר לפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מחודש 4/15, טענה הנתבעת כי אין לתת משקל לדברים אשר נאמרו בפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון, מאחר והתובע ורעייתו, גב' שריג, לא ידעו כי בחודש 9/15 ירכוש מר דורות את החברה. עוד טענה הנתבעת, כי אין לתת משקל לתמליל ישיבת הדירקטוריון אותו הגיש התובע הואיל והמתמללות אשר זומנו לעדות לא היו אלו אשר ביצעו את תמליל ההקלטה ולא ידעו מתי ובאיזה אמצעי הקלטה נעשה שימוש. בנוסף, התברר כי היו מספר טיוטות אשר הועברו לבדיקת התובע כדי שיוכל להעיר את הערותיו.

         

        56.הלכה פסוקה היא כי פיטורים או התפטרות הם אקט חד צדדי של צד לחוזה עבודה בו הוא מביא לידיעת הצד שכנגד בצורה ברורה את כוונתו להביא לניתוק יחסי העבודה בין הצדדים. משבאים לפסוק בשאלה מי הביא את היחסים בין העובד והמעביד לידי גמר, יש לתת את הדעת למכלול העובדות הרלבנטיות ומהן להסיק את המסקנה, ואין ללמוד מקטע הדברים אלא מהתמונה כולה (ראו-דב"ע ל/3-18 בנצילוביץ נ' "אתא" בע"מ פד"ע ב 41).

         

        57.עוד נפסק, כי מעשיו של המפטר קובעים אם הוא פיטר ומעשיו של המתפטר קובעים אם הוא התפטר; כיצד יראהו הצד השני או כיצד יחשב בעיניו של הצד השני הוא חסר משמעות ונפקות (ראו – דיון לב/3-58 (ארצי) רשות השידור נ' מאיר אשל פד"ע ד 298).בעת הכרעה מי מהצדדים רצה להביא את היחסים לידי סיום, יש לבחון, בין היתר, למי מהצדדים הייתה מוטיבציה להביא לניתוקם של יחסי העבודה. על בית הדין להכריע בסוגיה זו על פי המסכת העובדתית המובאת בפניו. יש להסיק המסקנה לא רק מי יזם את ניתוק יחסי העבודה, אלא גם מי היה הצד המעוניין בניתוקם. לעיתים נגרר הצד היוזם את הפסקת העבודה בפעולתו אחר התנהגות הצד המעוניין בכך. במקרים כאלה, ייתכן כי מה שנראה על פניו כהתנהגות המלמדת על התפטרות הוא למעשה פיטורים – או ההיפך.

         

        58.מן הכלל אל הפרט. בבוחננו את הסוגיה הדרושה הכרעה קרי, האם מדובר בהתפטרות או בפיטורים, בחנו את מעשיו של כל צד והתנהגותו במישור הכרונולוגי האחרון של יחסי העבודה. נקדים אחרית לראשית, ונבהיר כי לאחר ששקלנו בכובד ראש את מלוא הראיות והעדויות, שוכנענו כי התובע פוטר מעבודתו בנתבעת. הוכח בפנינו כי מר דורות וכן גב' שריג, רעייתו, היו בעלי מוטיבציה לסיים את העסקת התובע ובהמשך לכך, מר דורות נקט בצעדים אשר הובילו לפיטורי התובע מהנתבעת. להלן יפורטו הטעמים להחלטתנו.

         

        59.ראשית, המסקנה כי מר דורות וגב' שריג היו בעלי מוטיבציה לפטר את התובע, עולה באופן ברור מהאופן בו התבטאו השניים בישיבת הדירקטוריון בחודש 4/15. מעיון בתמליל ישיבת הדירקטוריון (התמליל צורף בשלושה חלקים, נספחים 6 - 8 לתצהירו של התובע) עולה כי בתחילת הישיבה, הוחלט על דעתם של מר דורות וגב' שריג ובניגוד לדעתו של מר פורת, להחליף את היועץ המשפטי של החברה בעורך דין חדש (עמ' 2-3 לתמליל נספח 6 לתצהירו של התובע).

         

        60.בהמשך הישיבה, דנו המשתתפים ברצונם של מר דורות ורעייתו, גב' שריג, להפסיק את עבודתו של מר פורת כמנכ"ל הנתבעת (עמ' 60 לתמליל נספח 6 לתצהירו של התובע). לאור התנגדותו של מר פורת למהלך זה, לא התקבלה לבסוף החלטה על פיטוריו של מר פורת.

         

        61.הנושא הבא אשר הועלה על ידי מר דורות, היה סיום עבודתו של התובע. מפרוטוקול הישיבה עולה, כי מר דורות פנה למר פורת והבהיר כי הוא נכון לוותר על פיטוריו של מר פורת אולם הוא נחוש לפטר את התובע, אשר הינו הבעיה הכי קשה של החברה. עוד הוסיף ודרש מר דורות ממר פורת להסכים לפיטורי התובע:

         "אבנר פורת: כן.

        אמיר דורות: תראה, אם הכוונה שלך אמיתית וכנה יש אפשרות שנשאיר אותך בתפקיד, לא נעלה את זה לסדר היום, את ההצעה של לשלוח אותך הביתה, נשלח את אבירם הביתה בהסכמה, כי הוא לפי דעתי מקור כל הבעיה הכי קשה שיש לנו כיום בחברה...אנחנו שולחים את אבירם הביתה ואנחנו מחר בבוקר מתחילים בחקירה, זה הסיפור. אתה יודע, אבל עובדים בשיתוף פעולה, אין כזה דבר שנחליט חד צדדית לפטר-.

        אבנר פורת: לא, אני נגד, תראה, ברגע שאתה אומר לי לשלוח את אבירם הביתה, בזה אתה עושה צעד חד צדדי" (עמ' 1 לחלק השני של תמליל ישיבת הדירקטוריון, ש' 7 – 18, צורף כנספח 7 לתצהירו של התובע).

         

        62.בהמשך הישיבה, הצטרפה גב' שריג לתלונות על התנהלות התובע: "...אבירם עשה מה שהוא רוצה ומקורביו והקליקה שלו עשתה מה שהוא רוצה..." (עמ' 91 לפ', נספח 6, ש' 11 – 13). גב' שריג הזכירה למר פורת, כי התובע בחר לפטר אותה מעבודתה: "טל שריג: שניה, תגיד לי משהו, זה נשמע לך הגיוני, באמת זה נשמע, זה אני שואלת אותך כרגע בינינו, שאבירם יושב מולי ומפטר אותי, ואני באמת לא באתי לנקום..." (עמ' 10 לתמליל ישיבת הדירקטוריון נספח 7, ש' 13 – 17).

         

        63.מר דורות וגב' שריג ניסו להשיג את הסכמת מר פורת לפיטורי התובע: "אמיר דורות: למה אתה עוצם עיניים? אבנר פורת: אני ממש לא עוצם עיניים, אמרתי לך שאני רוצה לעשות בדיקה. טל שריג: אתה יודע מה מרגיז אותי? שאתה מגן עליו, למה? אתה יודע שהוא חרא, וזה אוף דה רקורד, בסדר?...אתה יודע שהוא בן אדם נבזי-...ואתה יודע שהוא פוגע, ואתה יודע שהוא גורם נזק-..." (עמ' 14 לתמליל נספח 7, ש' 20 – 26, עמ' 15, ש' 1 – 4).

         

        64.דברים דומים נאמרו על ידי מר דורות וגב' שריג בהמשך הישיבה:

         "אמיר דורות: כמה עוד דברים אתה צריך בשביל להבין שאבירם פה זה חתיכת נוכל ? אבנר פורת: אני לא מאמין בזה, אני אומר לך, אני לא מאמין בזה..אבירם זה בן אדם שעובר מאוד קשה, אמיר דורות: אבירם לא בן אדם-,אבנר פורת: והביא את החברה-...להישגים מדהימים... " (עמ' 16 לתמליל, ש' 13 – 26).

         

        65.בהמשך הישיבה, מצהיר מר דורות במפורש כי התובע לא ימשיך לעבוד בנתבעת: "אמיר דורות: אבירם הולך הביתה" (עמ' 19 לנספח 7, ש' 11). דברים אלו נאמרים, חרף התנגדותו של מר פורת לפיטוריו של התובע: "אבנר פורת: לא, אני רוצה להמשיך, אני רוצה להמשיך, וזה בן אדם שנתן הכל לחברה והביא אותה להישגים, אז יש, ועכשיו אמיר רוצה להגיד כל מיני דברים עליו, אז אמרתי גם לאמיר את זה בחדר, יש 2 אפשרויות, או שאני חלק מהדברים האלה, ואני גנב, או שאני לא ידעתי על זה ואני עיוור, מטומטם, לא יודע, לא, וזה-...אמיר דורות: הוא מתוחכם, אבנר, אתה לא מסוגל להתמודד איתו" (עמ' 27 לנספח 7, ש' 3 – 13).

         נוסף על האמור לעיל, מודיע מר דורות למר פורת כי כבר החליט כי אינו מעוניין עוד בעבודת התובע - "אמיר דורות: אני לא רוצה שהוא יעבור בחברה בגלל אלף אחד דברים נוספים שיש לי נגדו" (עמ' 43 לנספח 7, ש' 5 – 6). וכן בהמשך, מבהיר מר דורות כי מבחינתו ההחלטה כבר התקבלה:

        "אמיר דורות: אם הוא היה ישר-

        טל שריג: אם הוא היה עושה את זה בדרכים ישרות-

        אמיר דורות: היינו משאירים אותו, אני אומר, יש הרבה טוב-" (עמ' 13 לנספח 7, ש' 1 – 3).

         

        66.יתר על כן, בהמשך הישיבה, מוסיף ומציין מר דורות כי התובע יקר מידי מבחינת עלויות החברה ודי בכך כדי להורות על פיטוריו :

        "אבנר פורת: כל ההאשמות שיש פה צורך לסדר אותן, כי יריתם פה, כאילו ב – 360 מעלות, אני לא יודע מה, כאילו, אבל צריך לבדוק, א' לקחת לראות מה מסודר, מה לא מסודר, מה מוכח, מה לא מוכח, לקחת לבדוק את הכל...יש את הצד שהשמועות האלה לא נכונות, צריך מאוד להיזהר עם הדבר הזה, אם יורים 360 ככה-,

        אמיר דורות: אני חושב שהם סיבה שאפשר להשעות אותו כבר, כי רק החשדות מספיקות...

        עו"ד עופר דורון: אין השעיה בדיני עבודה אלא אם כן זה מוסדר בהסכם, אין דבר כזה. יש פיטורים או לא...

        עו"ד גל חת: כן, אתה לא יכול לעשות שימוע לפני פיטורים בלי שבדקת ואתה בא עם טענות מוכחות...

        אמיר דורות: כן, אפשר להזמין אותו לשימוע, אבל עזוב יש לי סעיף אחד שהוא יקר מידי, זה מספיק כדי לפטר אותו" (עמ' 49 לתמליל, נספח 8, ש' 10 - 18, עמ' 50, ש' 1 – 26).

         

        67.עורכי הדין אשר השתתפו בישיבה דנו בדרישתו של מר דורות לפטר את התובע והבהירו את ההליך בו יש לנקוט טרם פיטורי התובע: "עו"ד עודד אופק: אתה פונה לעובד, אתה מוציא לו, אתה חייב להוציא לו הודעה מסודרת, להכין אותו לשימוע ולאפשר לו להתגונן. כשאתה צריך לאפשר לו להתגונן אתה צריך להמציא לו את כל המסמכים הרלוונטיים כדי לאפשר לו להתגונן, כך אתה לא תוכל להמציא לו את זה. אתם בעצמכם לא יודעים בינתיים...יש לך שמועות...טל שריג: אבירם יקר לנו מידי. אתה יקר לנו מידי..." (עמ' 58 לתמליל נספח 8, ש' 8 -26).

         

        וכן בהמשך הישיבה: "עו"ד גל חת: "...אז נגיד לו שבגלל שהוא יקר מידי. משמע, אתם הולכים לעשות לבן אדם שימוע לפני פיטורים בלי להגיד לו את הסיבה האמתית. טל שריג: אה, באמת? כי אותי פיטרו על ירידה ביעדים שלא היתה. עו"ד גל חת: יכול להיות שגם אתך היה תהליך לא בסדר...אבל זה לא רלוונטי...". (עמ' 59 לנספח 9, ש' 8 - 15).

         

        68.נבהיר כי האמירות אותן הבאנו לעיל, הן רק מדגם מייצג, כאשר ישנן אמירות נוספות של גב' שריג ומר דורות מהן עולה כי הוחלט לפטר את התובע וכל שנותר להכריע בו הינו שאלת עיתוי הפיטורים (ר' למשל, עמ' 19 לתמליל נספח 7, ש' 4 – 6).

         

        69.עוד יצוין, כי באותה ישיבה, החליטו מר דורות וגב' שריג לפטר את התובע מתפקידו כדירקטור בחברת הבת, כנגד התנגדותו של מר פורת (עמ' 67 לתמליל נספח 8). כמו כן החליטו מר דורות וגב' שריג, על שלילת זכות החתימה של התובע, אף החלטה זו התקבלה בניגוד לדעתו של מר פורת: " אמיר דורות: אבירם יוצא למעשה מזכויות החתימה...אנחנו מוציאים את אבירם מכל זכות חתימה בחברה" (עמ' 87 לתמליל נספח 8, ש' 11 - 126).

         

        70.שנית, ערות אנו לכך כי במהלך עדותו, ניסה מר דורות להסביר כי האמירות אותן אמר כלפי התובע, לא היו אלא ניסיון ללחוץ על מר פורת וכי לא הייתה לו כל כוונה לפטר את התובע:

         " ש.תאשר שבאפריל 2015 רצית לפטר התובע.

        ת.לא. המטרה היתה לייצר לחץ על אבנר ולקחת את זכויות החתימה. לא רציתי לפטר אותו רציתי להזמין אותו לשימוע כדי להפעיל לחץ על אבנר.

        ש.כל השימוע אליו זימנת את התובע, היה לשם הפעלת לחץ על אבנר.

        ת.כן" (עמ' 28 לפ', ש' 27 – 29).

         

        71.לאחר ששקלנו בכובד ראש את טענת מר דורות, הגענו לכלל מסקנה כי לא ניתן לקבל גרסה זו, אשר כלל לא פורטה בתצהיר מר דורות בפרט משעסקינן בטענה מהותית אותה היה עליו לכלול במסגרת תצהירו. מלבד זאת אין בידינו לקבל טענה זו נוכח מהות האמירות אשר נאמרו בישיבת הדירקטוריון וכן לאור מגוון האמירות המיוחסות לתובע. על כך יש להוסיף, כי מר דורות אף אישר בהמשך חקירתו, כי העלות היקרה של התובע, אחד המניעים אשר צוינו על ידי מר דורות לפיטוריו של התובע, לא השתנתה גם בחודש 10/15:

        "ש.בישיבת הדירק' באפריל אמרת שיש סעיף אחד שהוא יקר מידי וזה מספיק כדי לפטר את התובע, מפנה לנספח 8 עמ' 50 לתצהיר התובע, אתה מכחיש שאמרת את זה.

        ת.אמרתי את זה, נכון. עוד אמצעי לחץ.

        ש.העלות שלו ירדה באוקטובר 2015.

        ת.לא" (עמ' 29 לפ', ש' 23 - 27).

         

        72.בהקשר זה, שקלנו גם את טענת הנתבעת, לפיה מר דורות ביקש שלא לפטר את התובע, מאחר והתובע היה היחיד אשר ידע מה מתרחש בחברה. סבורות אנו כי מדובר בגרסה מהותית אשר היה על מר דורות לכלול מפורשות ובאופן ברור בתצהירו. בנוסף, גרסה זו לא עלתה בקנה אחד עם טענת מר דורות כי התובע הוא שמידר אותו מענייני הנתבעת. בעדותו לא היה בפיו של מר דורות הסבר מספק לסתירה זו (עמ' 28 לפ', ש' 8 – 18).

         

        73.לאחר עיון בפרוטוקולי ישיבת הדירקטוריון שוכנענו כי האמירות אשר נאמרו על ידי מר דורות וגב' שריג במהלך ישיבת הדירקטוריון, מלמדות כי למר דורות וגב' שריג הייתה מוטיבציה וכוונה לסיים את עבודת התובע ובהתאמה לכך, גמלה בליבם ההחלטה לפטר את התובע.

         

        74.שלישית, בחנו את השאלה מהו המניע אשר עמד בבסיס החלטתם של גב' מר דורות וגב' שריג לפטר את התובע. מפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון וכן מהעדויות עלה כי בבסיס ההחלטה על פיטוריו של התובע עמדו מספר מניעים, אותם ציינו מר דורות וגב' שריג: התובע יקר מידי; טענה בדבר קבלת משובים רעים מעובדות איתן עבד התובע (עמ' 25 לפרוטוקול נספח 7, ש' 14 – 15); חשדות לאי סדרים כספיים שהתובע היה מעורב בהם (עמ' 6 לפ' נספח 7, ש' 21 – 25, עדותה של גב' שריג, עמ' 15 לפ' ראשון, ש' 6 – 12) ; טענה בדבר הטרדה מינית של עובדת אחרת בנתבעת, בה היה התובע מעורב (עמ' 36 לפ', נספח 7, ש' 1 – 2). בשלב זה, איננו נדרשות להכריע בשאלה האם טענות אלו היו נכונות אם לאו, מאחר ועצם קיומן של טענות אלו, מוכיח את המניע לפיטורי התובע.

         

        75.בהקשר זה נציין כי לא נעלמה מעינינו טענת התובע על פיה לגב' שריג היה מניע נוסף לפיטוריו, מאחר והתובע פיטר את גב' שריג בעבר , בתקופה בה הייתה עובדת הנתבעת ואף הגיש כנגדה תביעת דיבה (ס' 35 לסיכומי התובע). אומנם, גב' שריג העידה כי אחת מהסיבות בגינן הוצא התובע לחופשה הייתה מכתב ההתראה אותו שלח התובע לגב' שריג:

        "ש.ב 11.8.15 הוצא לך מכתב התראה בגין לשון הרע מטעם התובע?

        ת.מאשרת.

        ש.ב 25.8.15 כתב עו"ד שלך מכתב תשובה?

        ת.כן.

        ש.עדיין חודש לאחר מכן, בחודש 9, את רוצה לומר לנו שרצית שהתובע ימשיך לעבוד בחברה?

        ת.זו אחת הסיבות שבעלי ביקש מאבירם כמה ימים כדי לראות מה הוא עושה עם העובדה שאשתו קיבלה בחודש 7 מכתב עם שליח שמאיים עליה עם תביעה ואיך הוא מפריד את הרגשות האישיים שלו עם הצרכים העסקיים שלו.

        ש.שאמרת שבעלך ביקש מאבירם כמה ימים, את מתכוונת למייל שאני מפנה אותך מיום 6.10.15 שהוציא אמיר לאבירם?"

        ת.כן (עמ' 19 לפ' ראשון, ש' 8 – 18).

         

        76.חרף עדות גב' שריג מצאנו כי איננו נדרשות להכריע בשאלה האם יש קשר בין פיטורי התובע לבין התנהלות התובע כלפי רעייתו של מר דורות, מאחר ודי לנו במניעים אותם פירטנו לעיל, כהוכחה לכך כי למר דורות וגב' שריג הייתה מוטיבציה לסיים את יחסי העבודה בין הנתבעת לתובע.

         

        77.רביעית, המסקנה כי התובע פוטר, עולה גם מהתנהלות מר דורות כלפי התובע, במישור האחרון של יחסי העבודה ביניהם. התובע הוכיח כי במועד בו קיבל מר דורות את השליטה בחברה, מיהר האחרון לשלול מהתובע את הסמכות ליטול התחייבות בשם הנתבעת ללא קבלת אישור מראש, דרש מהתובע לקבל עדכון יומיומי על פעילות התובע וכן אישור על הוצאת דוא"ל ואף ניתק את התובע מהחיבור למחשבי החברה מהבית (ס' 21 - 23 לתצהירו של התובע אשר לא הופרכו, התכתובת אשר הוחלפה בין הצדדים צורפו כנספחים 15 – 17 לתצהירו של התובע).

         

        78.נטעים, כי לא שוכנענו בגרסת הנתבעת על פיה מדובר בצעדים מתחייבים מבעל מניות זהיר אשר רוכש שליטה בחברה. בנסיבות מקרה זה, מר דורות אינו בעל מניות חדש, אלא בעל מניות ודירקטור אשר הכיר את הנתבעת ממועד הקמתה. בנוסף, הנתבעת לא הוכיחה כי צעדים דומים ננקטו כלפי עובדים נוספים בחברה, למעט התובע. אומנם, מר דורון העיד כי סגר את החיבור מרחוק לרשת המחשב של הנתבעת לכלל העובדים, אולם טענה זו לא הוכחה על ידי הנתבעת (עמ' 30 לפ' שני, ש' 21 - 28).

         

        79.חמישית, הוכח בפנינו כי התובע הוצא לחופשה כפויה על ידי הנתבעת, אשר אף שכרה מאבטחים כדי למנוע את כניסת התובע לחברה. אין מחלוקת כי מר דורות החליט להוציא את התובע לחופשה כפויה בת 14 יום (ס' 24-26 לתצהירו של התובע, נספחים 15- 19 לתצהירו של התובע). בעניין זה נזכיר את הוראת ס' 9א לחוק חופשה שנתית, תשי"א – 1951 הקובע כי:"(א)תאריך תחילת החופשה ייקבע לפחות ארבעה עשר יום מראש, ומשנקבע התאריך, ירשום אותו המעסיק בפנקס המתנהל על פי סעיף 26, אם הוא חייב לנהל פנקס כזה. (ב)סעיף זה אינו חל על חלקי חופשה של פחות משבעה ימים".

         

        80.הוצאת התובע לחופשה, הייתה אקט עונשי אשר אינו קשור כלל וכלל לחופשה אלא להחלטת מר דורות לפטר את התובע. הוצאת התובע לחופשה בדרך בה בחר מר דורות לפעול, מנוגדת לקבוע בפסיקה (ראו-דבע לו/4-5 משה גינסטלר נ' מדינת ישראל, פד"ע ח עמ' 3) כאשר מעביד המבקש "לממש" את הזכות לקבוע מועד חופשה, עליו לעשות כן "בכפוף להוראות החוק" (ע"ע ארצי 1496/02 נשיאה זקס נ' גל ארז , ניתן ביום 3.8.08, פורסם בנבו). לפיכך, מדובר בפעולה חד צדדית של הנתבעת אשר העמידה את התובע בפני מציאות מוגמרת על פיה נאסר עליו להתייצב לעבודה, הפרה את הסכם העבודה בין הצדדים ויצרה אקט של פיטורים. בעניין זה מצאנו לציין כי בעדויותיהם של מר דורות וגב' שריג, הועלו על ידי השניים גרסאות סותרות ביחס לסיבה בגינה הוחלט להוציא את התובע לחופשה כפויה (ר' למשל עמ' 17 לפ' ראשון, ש' 24 – 25, עמ' 19, ש' 12-15 עמ' 31, ש' 31 - 33).

         

        81.בנסיבות המקרה שבפנינו, הוכח כי מר דורות ידע מהי משמעות הצעד בו נקט מאחר והדבר הובהר לו על ידי עורכי דינו, עוד במהלך ישיבת הדירקטוריון (פ' שני, עמ' 29 לפ', ש' 30 – 31):

        "ש.מפנה לנספח 8 לתצהיר התובע שורות 18-19, אמרת שהטענות כנגדו מספיקות כדי להשעות אותו. ממתי משעים מישהו שהוא לא עובד.

        ת.היה דיון שלם שעורכי הדין של אבנר ניסו להציגו כעובד ואמרו שאסור להוציאו לחופשה מהרגע להרגע. בדיוק כמו השימוע אני לא משתמש בשפה משפטית".

         

        82.זאת ועוד, אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבעת אף מנעה מהתובע להיכנס לחצרי החברה. משמעות הצעד בו בחרה הנתבעת לנקוט, שכירת מאבטחים משך חודש ימים , מלמדת כי גמלה בלב הנתבעת החלטה שלא לאפשר לתובע לשוב ולעבוד בחברה(ס' 25 לתצהירו של התובע), מר דורות העיד בעניין זה:

        "ש.האם הזמנת מאבטחים לחברה ביום 7/10/15.

        ת.כן.

        ש.כמה.

        ת.בשבועיים הראשונים היו שניים, ואחר כך ירד לאחד בחודש.

        ש.האם הורית למאבטחים לא לאפשר לתובע להכנס לחברה.

        ת.הוריתי לאף בן אדם שאינו עובד החברה להכנס לחברה, וגם לתובע" (עמ' 31 לפ' שני, ש' 11 -16).

         

        83.שישית, נבהיר כי טרם החלטתנו בסוגיה זו, שקלנו את הטענות אותן העלתה הנתבעת בסיכומיה, לפיהן אין לתת משקל לתמליל ישיבת הדירקטוריון אשר הוגש על ידי התובע, מאחר והמתמללות אשר העידו לא ביצעו את תמליל ההקלטה וכן התברר כי היו מספר טיוטות אשר הועברו לבדיקת התובע. לא מצאנו כי יש בטענות הנתבעת כדי להפחית ממשקל תמליל ישיבת הדירקטוריון ולא הוכח כי בתמליל הישיבה נפל פגם.

         

        84.הנתבעת העלתה את טענותיה באופן כללי ביותר, מבלי שפירטה מהם הדברים אשר לא נאמרו לשיטתה, ולא הצביעה על אי דיוקים או אמירות שגויות בפרוטוקול. דברים אלו נכונים ביתר שאת, שעה שהתובע אף העבירי לידי הנתבעת ולתיק בית הדין את הקלטות הישיבה (צורפו כנספח 9 לתצהירו).

         

        85.מעבר לאמור נדגיש כי הוכח כי מר פורת הוא אשר הקליט את הישיבה, בהסכמתו ובידיעתו של מר דורות, אשר אף הוא הקליט את הישיבה. מר דורות העיד: "...לצערי טכנית ההקלטה שלי לא עבדה אבל ידעתי שאבנר גם מקליט ולכן זה היה גיבוי מסכים" (עמ' 25 לפ' שני, ש' 5 – 6, דברים דומים מסרה גב' שריג בעדותה, פרוטוקול ראשון, עמ' 16 לפרוטוקול ראשון, ש' 5 - 6). בעדותה, אישרה גב' שריג כי היא עומדת מאחורי האמירות בתמליל הקלטת ישיבות הדירקטוריון (עמ' 16 לפ' ראשון, ש' 1). עוד נציין, כי הנושאים אשר עולים מתמליל השיחה, צוינו אף בסיכום הישיבה, כפי שנערך על ידי מר דורות (צורף כנספח 5 לתצהירו). מטעמים אלו מצאנו לנכון לדחות את טענות הנתבעת בעניין משקל תמלילי ישיבת הדירקטוריון.

         

        86.עוד שקלנו את טענת הנתבעת ביחס לפרק הזמן הקצר אשר חלף בין יום 29.9.15, לבין מועד סיום עבודת התובע. אומנם, הצדק עם הנתבעת כי מדובר בפרק זמן קצר, בן כשבוע ימים. עם זאת, בנסיבות מקרה זה, לא מצאנו כי יש בעובדה זו כדי ללמד כי התובע התפטר מעבודתו הואיל ובמהלך פרק זמן זה, הצדדים לא התנהלו "באופן נינוח" כטענת הנתבעת, אלא הוכח בפנינו כי מר דורות נקט בצעדים חד צדדים אשר פגעו באופן משמעותי בסמכויות התובע והובילו לפיטוריו.

         

        87.יתר על כן, הוכח כי התובע לא יזם את סיום עבודתו, אלא שלח ביום 6.10.15, הודעת דוא"ל בה הבהיר כי נוכח הצעדים בהם נקט מר דורות, שומר התובע על זכויותיו (נספח 17 לתצהיר התובע). מר דורות יזם את הוצאת התובע לחופשה כפויה ואף שכר מאבטחים על מנת למנוע את כניסתו לחברה. מכאן עולה באופן ברור כי התנהלות מר דורות היא אשר הובילה לסיום עבודתו של התובע במהלך פרק הזמן עד ליום 6.10.15 על כן , דין טענת הנתבעת להידחות.

         

        88.בדומה, אין בידינו לקבל את טענת הנתבעת כי מר דורות וגב' שריג לא יכלו לצפות את רכישת החברה על ידי מר דורות לכן לא יכלו לתכנן את פיטורי התובע. ההחלטה לפטר את התובע התקבלה בישיבת הדירקטוריון מטעם זה גם אם עיתוי ביצוע ההחלטה נדחה למועד מאוחר יותר , אין בכך כדי לשנות את ההחלטה לגופה.

         

        89. לסיכום, נוכח כל אחד מהטעמים והצטברותם, הגענו לכלל מסקנה כי התובע פוטר מעבודתו בנתבעת.

         

        דמי הודעה מוקדמת-

         90.לטענת התובע, הינו זכאי לתשלום דמי הודעה מוקדמת בגין שני חודשי עבודה. התובע טען כי שכרו החודשי עמד על סך של 70,000 ₪ לכן הינו זכאי לסך של 140,000 ₪ בגין רכיב זה.

         

        91.לטענת הנתבעת, אפילו תתקבל טענת התובע כי הוצאתו לחופשה מהווה הלכה למעשה הודעת פיטורים, אין בכך כדי לסייע לתובע, הואיל והתובע לא התייצב לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת לאחר ההודעה, מבלי שניתנה רשות לעשות כן.

         

        92.כאמור לעיל, קבענו כי התובע פוטר מעבודתו בנתבעת. עוד מצאנו, כי הנתבעת היא שמנעה מהתובע לשוב ולהתייצב לעבודתו, כאשר שכרה מאבטחים במשך חודש ימים, אשר מנעו מהתובע להיכנס לחברה. לפיכך, אנו קובעות כי הנתבעת לא אפשרה לתובע להתייצב לעבודה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת.

        93.בהסכם העבודה של התובע נקבע כי במקרה בו הנתבעת מחליטה לסיים את עבודתו, זכאי הוא לדמי הודעה מוקדמת בת חודשיים ימים (ס' 3.2 להסכם עם התובע, נספח 2 לתצהירו). נוסיף כי זכאות התובע לתשלום דמי הודעה מוקדמת קיבלה חיזוק מעדות מר דורות, אשר אישר כי כוונת הצדדים הייתה כי הוראות הסכם העבודה של התובע, ימשיכו לחול לאחר יום 1.1.14, גם ביחס לתקופת ההודעה המוקדמת:

        "ש.בהסכם החדש הסדרתם את תקופת ההודעה המוקדמת..

        ת.לא.

        ש.אז מה שחל זה מה שמופיע בהסכם המקורי.

        ת.נכון" (פ' שני, עמ' 31, ש' 25 – 31).

         

        94.בהקשר זה, בחנו מהו גובה שכרו של התובע, לצרכי חישוב דמי ההודעה המוקדמת. בהתאם להלכה, במקרים בהם טיב היחסים האמתי בין הצדדים אינו ברור והיה יסוד לאומד דעתם כי אפשר שניתן לקשור ביניהם קשר של מזמין - קבלן, וכשניתנה לעובד זכות הבחירה בין יחסים אלה ליחסי עובד ומעסיק, אין צידוק ליישום הגישה ההרתעתית ולחישוב זכאויותיו הסוציאליות של מי שהתברר בדיעבד שהינו עובד, על בסיס שכרו הכולל, אלא החישוב צריך להיעשות על בסיס שכר מופחת (עע (ארצי) 3575-10-11 ענת עמיר נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ, פורסם בנבו, ניתן ביום 21.1.15).

         

        95.לטעמנו, דברים אלו יפים גם לענייננו. מצאנו כי יש לתת משקל לטענות הנתבעת לפיהן התובע הוא אשר יזם את שינוי שיטת העסקתו וכן כי התמורה אותה קיבל עלתה באופן ניכר על שכרו טרם המעבר לתשלום כנגד חשבונית, כלז את לצורך חישוב זכויותיו הסוציאליות של התובע.

         

        96.שכרו האחרון של התובע טרם כניסת התוספת לתוקף עמד על סך של 48,100 ₪. גובה התמורה החודשית אשר שולמה לתובע החל מיום 1.1.14 עמדה על סך 70,000 ₪. מכאן עולה כי הצדק עם הנתבעת ואכן התמורה החדשה אשר שולמה לתובע, עולה בשיעור הגבוה מ – 40% על עלות שכרו וזכויותיו הסוציאליות כעובד, בהתאם לשכר אותו השתכר התובע קודם ליום 1.1.14.

         

        97.התובע לא הכחיש את טענת הנתבעת, לפיה שינוי שיטת התמורה בוצע בהתאם לרצונו. בנוסף, לא מצאנו בלשון התוספת להסכם (נספח 4 לתצהירו של התובע) עיגון לפרשנות התובע על פיה יש לחשב את זכויותיו בהתאם לתמורה החדשה בסך של 70,000 ₪. מטעמים אלו, אנו קובעות כי גובה שכרו של התובע לצרכי חישוב דמי הודעה מוקדמת, יעמוד על סך של 48,100 ₪. בהתאם לכך, זכאי התובע לדמי הודעה מוקדמת בסך של 48,100 ש"חX 2 חודשים=96,200 ₪.

         

        שכר התובע בגין התקופה החל מיום 1.10.15 ועד ליום 7.10.15-

        98.לטענת התובע, הוכח כי לא קיבל שכר בגין התקופה מיום 1.10.15 ועד ליום 7.10.15. ביום 3.1.16 קיבל התובע מהנתבעת שתי המחאות בסך כולל של 7,800 ₪ לפיכך, טען התובע כי הינו זכאי ליתרת הסכום בסך של 10,693 ₪, כולל מע"מ.

         

        99.הנתבעת הכחישה את טענת התובע כי הינו זכאי לשכר בגין תקופה זו. לטענת הנתבעת, ההמחאות אשר נשלחו לתובע בסך של 7,800 ש"ח הן התמורה לעבודתו בגין חודש 10/15 והתובע אינו זכאי לתמורה נוספת (התכתובת אשר הוחלפה בין באי כוח הצדדים בעניין זה בחודש 1/16, צורפה כנספח 23 לתצהיר התובע).

         

        100.אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע זכאי לשכר בגין התקופה אשר תחילתה ביום 1.10.15 וסיומה ביום 7.10.15. המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב השאלה האם די בסכום אשר שולם על ידי הנתבעת, דהיינו מהו שיעור השכר לו זכאי התובע. הצדדים לא הציגו תחשיבים המפרטים כיצד חושב לעמדתם הסכום לו זכאי התובע בגין השבוע בו עבד בחודש 10/15. הנתבעת לא פירטה ולא הוכיחה מדוע התובע זכאי לשיטתה לתמורה בסך של 7,800 ₪ בגין עבודתו בחודש 10/15.

         

        101.אין חולק כי התמורה החודשית לה היה זכאי התובע עמדה על סך של 70,000 ₪ לחודש. מכאן, כי התמורה החודשית לה זכאי התובע בגין יום עבודה, עומדת על סך של 70,000 ₪ בחלוקה ל - 22 ימי עבודה = 3,181 ₪X 7 ימי עבודה = 22,267 ₪. הנתבעת שילמה סך של 7,800 ₪, מכאן כי על הנתבעת לשלם לתובע את יתרת הסכום בסך של 14,467 ₪. עם זאת, התובע טען בסיכומיו כי הינו זכאי לסך של 10,693 ₪, כולל מע"מ (ס' 54 לסיכומי התובע). לפיכך, אין בידינו להורות על תשלום גבוה מהסעד אותו דרש התובע. על כן, הנתבעת תישא בתשלום בסך של 10,693 ₪ בגין יתרת שכרו של התובע לתקופה החל מיום 1.10.15 ועד ליום 7.10.15.

         

        פיטורים שלא כדין-

        102.לטענת התובע, הוכח כי לא הייתה כל סיבה לפיטוריו והסיבות אותן העלו מר דורות וגב' שריג, היו חסרות בסיס ועולות כדי רדיפה אישית. התובע הדגיש, כי הנתבעת גמרה אומר לפטרו ובמסגרת זאת, אף הוכח כי פנתה לעובדות החברה אשר עזבו את החברה כבר לפני שנים, בניסיון למצוא סיבה להיתלות בה כדי לפטרו.

         

        103.התובע הוסיף וטען כי חלקו בניהול הנתבעת היה משמעותי ביותר והוא תרם רבות להצלחת הנתבעת, רווחיה והישגיה. נוכח זאת, טען התובע כי הינו זכאי לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין בגובה 6 משכורות בסך של 70,000 ₪ ובסה"כ לפיצוי בסך של 420,000 ₪, בצירוף מע"מ.

         

        104.הנתבעת טענה מנגד כי התובע נטש את עבודתו ולא פוטר. עוד נטען כי הובאו בפני בית הדין ראיות על הטרדה מינית אותה הטריד התובע את אחת מעובדות החברה וכן שפע ראיות כי התובע שלח את ידו בכספי החברה והיה מעורב באי סדרים כספיים לפיכך, התנהלות התובע הצדיקה את פיטוריו.

         

        105.עוד טענה הנתבעת, כי יש להפחית באופן משמעותי את סכומי התביעה מאחר ולתובע אשם תורם מכריע באשר לאופן סיום יחסי הצדדים. התובע הוא אשר השתלח במר דורות, נטש את עבודתו בחברה ונחפז להגיש תביעה זו. לעמדת הנתבעת, יש להפחית את הסכומים הנתבעים מאחר והתובע פדה את פיצוייו עד ליום 31.12.13 וכן קיבל לאורך שנות התקשרותו בונוס לפי חישוביו.

         

        106.לאחר ששקלנו בכובד ראש את טענות הצדדים, העדויות והראיות, מצאנו כי דין טענת התובע כי הינו זכאי לפיצויי פיטורים שלא כדין להתקבל , ונפרט.

        ראשית, התובע עבד בנתבעת במשך כ - 9 שנים והוכח כי עבודתו תרמה רבות לחברה ולהצלחתה הכלכלית של החברה (ס' 12 לתצהירו של התובע אשר לא הופרך, (עמ' 26 לתמליל הדירקטוריון נספח 7 לתצהירו, ש' 14 – 21). כן הוכח כי רווחי הנתבעת היו גבוהים במהלך תקופת כהונתו של התובע כמנהל כספים וכמשנה למנכ"ל. מר דורות, מתוקף היותו בעל שליטה, נהנה מרווחיה אלו של הנתבעת:

        "ש.מפנה לעמ' 8 לחוות דעתי, יש כאן טבלה ובה לא סכמת את רווחי החברה ב- 2009-2015, תוכל לאמוד מה היו הרווחים.

        ת.אני אסכום את הסכום במחשבון שלי. 41,700,000 .

        ש.מה שיעור האחזקות שאתה מייחס לאמיר בחברה.

        ת.70 אחוז.

        ש.כלומר הוא זכאי ל- 70 אחוז מהסכום שאמרת.

        ת.כן" (עדותו של רו"ח סרנגה, עמ' 20 לפ' שני, ש' 1 - 8).

         

        107.שנית, הוכח בפנינו כי לתובע לא ניתנה זכות טיעון להעלות את טענותיו כנגד פיטוריו. אומנם, הנתבעת העלתה שלל טענות בנוגע למעשים אותם בצע לטענתה התובע ואשר הצדיקו את פיטוריו, וביניהן מעורבותו בהטרדה מינית של עובדת בחברה ואי סדרים כספיים בחברה. כפי שנפרט בהמשך לא מצאנו כי הנתבעת הוכיחה טענותיה אלו ומכל מקום, אין בטענות אלו כדי לאיין את זכות הטיעון העומדת לתובע בפרט בנסיבות מקרה זה בו מופנות כנגד התובע עבירות חמורות ומגוונות אשר לאורן מתעצמת זכות הטיעון של העובד (ע"ע 415/06 דני מלכה נגד שופר סל, פורסם בנבו, ניתן ביום 15.7.07).

         

        108.האופן בו התנהלה הנתבעת ופיטורי התובע בפועל מלמדים כי גמלה בליבה של הנתבעת ההחלטה לפטר את התובע ממניעים שונים, מבלי שאלו הובאו בפועל בפני התובע ומבלי שניתנה לתובע הזדמנות להתמודד באופן ישיר עם הטענות כנגדו , על מנת לשכנע את הנתבעת שלא לנקוט באקט הפיטורים.

         

        109.בהקשר זה, הוכח בפנינו כי הטענות כנגד התנהלות התובע הועלו על ידי מר דורות וגב' שריג, רק בתום תקופת עבודתו של התובע, כחמישה חודשים לפני רכישת החברה על ידי מר דורות ( עמ' 15 לפ', ש' 16 - 26). באשר לטענה כי התובע התנהל שלא כדין כלפי עובדות אחרות בחברה, התברר כי מדובר בתלונה אשר נוגעת לאירוע לפני כשנתיים שלוש -

        "ש.מה היו הטעמים שבגינם קיבלת החלטה באפריל 2015 לזמן את התובע לשימוע.

        ת."... אוסף החשדות שעלה בתקופה במהלך מרץ ואפריל בנוגע לתובע בנושא התלונה על הטרדה מינית בחשד לאי סדרים כספיים בעובדה שהוא אמר לעובדת את כל כך מכוערת שלא תמצאי עבודה אחרת, הצדיק זימון לשימוע.

        לשאלת בית הדין:

        ש.מתי הוא אמר לעובדת שהיא מכוערת.

        ת.במועד סמוך לפיטוריה. שנתיים שלוש קודם. המידע מגיע אלי במהלך אפריל 2015, אני גיליתי את זה לאחר שדיברתי איתה" (עמ' 26 לפ', ש' 7 - 10 ).

         

        110.עוד התברר כי הנתבעת פנתה לעובדות נוספות לשעבר של הנתבעת, אשר כבר עזבו את החברה, בניסיון לשמוע האם יש תלונות נוספות על התובע, אולם לא הוכח כי היו תלונות כאמור (עמ' 26 לפ', ש' 13 - 23). תמוהה ואף חמורה התנהלות הנתבעת אשר חלף סיום יחסי העבודה באופן תקין והוגן, בחרה לחפש אמתלות שונות ומשונות אשר יתמכו בטיעוניה ויבססו את פיטורי התובע ללא עריכת שימוע , לרבות פנייה לעובדות לשעבר של החברה בניסיון להיאחז בפיסת מידע אשר תצדיק את התנהלותה הערמומית והמקוממת.

         

        111.נוכח האמור לעיל, לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים, לרבות גובה שכרו של התובע מצאנו כי התובע זכאי לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, בגובה 4 משכורות. מאחר וכאמור לעיל, קבענו כי שכרו של התובע לצרכי חישוב זכויותיו הסוציאליות עומד על סך של 48,100 ₪, הנתבעת תישא בתשלום בסך של 192,400 ₪, בגין פיטורים שלא כדין.

         

        רכיב הבונוס הקבוע בתוספת להסכם-

        112.לטענת התובע, הינו זכאי לבונוס אשר עוגן בתוספת להסכם, בסך של 588,247 ₪, בתוספת מע"מ. התובע התייחס לטענות הנתבעת, לפיהן אינו זכאי לבונוס זה מאחר והיה מעורב בהטרדה מינית ובאי סדרים כספיים, וטען כי הנתבעת אינה יכולה לטעון טענה והיפוכה, מחד כי התובע לא פוטר ורצתה להמשיך להעסיקו ומאידך, כי ניתן לשלול מהתובע את זכותו החוזית לבונוס בטענה כי פוטר בגין אחת העילות הקבועות בתוספת להסכם.

         

        113.לגופן של הטענות כנגדו, טען התובע כי מדובר בתלונה בגין הטרדה מינית אשר הועלתה על ידי הנתבעת, אך במטרה לפגוע בו ולאפשר את פיטוריו ללא תשלום הבונוס. התובע טען כי הוכח כי אין כל בסיס לטענות בדבר אי סדרים כספיים בהם היה מעורב התובע וטענות אלו הופרכו במלואן. בנוסף, לעמדת התובע אין ליתן משקל לחוות דעת רו"ח סרנגה הואיל והוכח כי חוות דעתו נגועה ומוטה לטובת התוצאה אותה סימן מר דורות מראש.

         

        114.התובע הדגיש כי הנתבעת אינה יכולה לטעון כי כל הבונוסים אשר שולמו בעבר מידי רבעון, אושרו על ידי הנתבעת על בסיס נתונים אשר התקבלו שלא כדין, כאשר מר דורות היה מעורב בקביעת מודל הבונוס. התובע הדגיש, כי הוכח כי לא נערך כל שינוי במודל הבונוס אשר על פיו שולמו לו למעלה מ - 30 בונוסים במהלך כל שנות עבודתו לפיכך, יש לדחות את כל טענות הנתבעת באשר למודל הבונוס אשר שולם לתובע.

         

        115.הנתבעת טענה מנגד, כי יש לדחות את טענת התובע לזכאות לתשלום הבונוס בחברה הואיל והוכח כי התובע היה מעורב באי סדרים כספיים בחברה. לטענת הנתבעת, נערכה בדיקה של אי הסדרים בהם היה מעורב התובע על ידי רו"ח סרנגה, אשר הגיש את חוות דעתו בעניין. מחוות הדעת התברר כי התובע נטל לכיסו סכומים מצטברים בסכום של כמיליון שמונה מאות אלף ₪ לפיכך, לטענת הנתבעת, דין תביעתו לתשלום הבונוס להידחות מפאת העיקרון לפיו מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה.

         

        116.הנתבעת הוסיפה וטענה, כי אופן חישוב הבונוס אשר שולם לתובע במהלך כל שנות עבודתו, לא היה כדין וכי הבונוסים חושבו ללא הסכמת הנתבעת. התובע נטל לעצמו בונוס אשר חושב באישורו של מר פורת, חברו הטוב, ללא קשר לביצועיה האמתיים. בהתאמה לכך, אין לקבל את דרישתו לקבלת בונוס במועד סיום עבודתו.

         

        117.עוד טענה הנתבעת, כי מר פורת חרג מסמכותו עת העניק את האישור לבונוסים אותם קיבל התובע, הואיל והיה על הנתבעת לקבל אישור דירקטוריון לנושא תשלום הבונוס, מאחר ומדובר בעסקה עם נושא משרה בדבר תשלום חריג לשכר, על פי חוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן: חוק החברות).

         

        118.הוסיפה וטענה הנתבעת, כי התובע בחר להשית על החברה את הוצאותיו המשפטיות מאחר וניהל הליכים משפטיים פרטיים במימון החברה. בנוסף, בשנת 2013 שולם ע"י הנתבעת שכר טרחת עו"ד עבור טיפול ברכישת דירה פרטית של התובע. התובע גרם לנתבעת הוצאה בספריה כאילו הייתה זו הוצאה של החברה, וקזז את המע"מ המתחייב. לטענת הנתבעת, מדובר בעבירות פליליות ודי בכך כדי לשמוט את הקרקע תחת תביעתו של התובע לבונוס.

         

        119.מטענות הצדדים עולה כי נקודת המוצא לדיון במחלוקת ביחס לרכיב הבונוס, הינה לשון התוספת להסכם. מפאת חשיבות הדברים להכרעתנו, להלן הסעיפים הרלבנטיים בתוספת לעניין הבונוס:

        " מודל הבונוס יישאר ללא שינוי וישולם אחת לרבעון כנגד חשבונית.

  • בנוסף, במידה ואבירם יפוטר מסלקט הוא יהיה זכאי לתשלום בגובה של הבונוס השנתי (על סמך 4 הרבעונים האחרונים שהושלמו וחושב בגינם בונוס) כפול מספר שנות העבודה בסלקט החל מיום העסקה כעובד בחברה ועד ליום הפיטורים מחולק ב12, סכום זה יהיה מוגבל ל 2 מיליון ₪ וישולם כנגד חשבונית במועד הפיטורים.

  • הסכומים בהסכם זה לא כוללים מע"מ.

  • ובהר כי כל פיטורים בגין מעשה פלילי כגון גניבה ממעביד, הטרדה מינית וכו' לא יהיה זכאי לבונוס פיטורים כלל".

     

    בהתאם ללשון התוספת על מנת שהתובע לא יהיה זכאי לבונוס, על הנתבעת להוכיח כי פיטוריו נעשו בגין מעשה פלילי כגון גניבה או הטרדה מינית.

     

    120.נקדים אחרית לראשית, ונבהיר כי לאחר ששקלנו את מכלול טענות הצדדים, העדויות והראיות, מצאנו כי אין בידינו לקבל את טענות הנתבעת כי יש להורות על שלילת הבונוס לו זכאי התובע, מהטעמים הבאים -

     

    121.ראשית, טענות הנתבעת מושתתות על גרסאות עובדתיות חלופיות, בניגוד לדין. מצאנו טעם בטענת התובע, על פיה המדובר בטענה והיפוכה -מחד גיסא טוענת הנתבעת כי התובע לא פוטר והיה ברצונה להמשיך להעסיקו ומאידך גיסא טוענת הנתבעת היפוכו של דבר - כי ניתן לשלול מהתובע את זכותו החוזית לבונוס, כאילו פוטר בגין אחת העילות הקבועות בתוספת להסכם.

     

    122.מדובר בטענות עובדתיות חליפיות אשר אינן יכולות לדור בכפיפה אחת. טענת הנתבעת כי היה ברצונה להמשיך ולהעסיק את התובע, מאחר והתובע היה בעל הידע בחברה (עדותו של מר דורות בעמ' 28 לפ' השני, ש' 4 - 11), סותרת את טענתה כי התקיימו מעשים חמורים המצדיקים את פיטוריו ושוללים את זכאותו לבונוס.

     

    123.שנית, בנסיבות מקרה זה, הוכח בפנינו כי אין מקום ליישום הכלל עליו הסתמכה הנתבעת בטענותיה, לפיו "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה". בהתאם לפסיקתו של בית המשפט העליון, בעת ההחלטה האם להחיל את הדוקטרינה "מעילה בת עוולה לא תצמח תביעה", יש לשקול שני שיקולים מרכזיים:

    "מתי איפוא ראוי יהיה להחיל את הדוקטרינה ולשלול תביעתו של ניזוק מחמת התנהגותו? בספרות ובפסיקה נסקרו שני שיקולים מרכזיים שיישקלו על מנת לקבוע את גבולות תחולתה של הדוקטרינה על המקרה הקונקרטי: השיקול בדבר מידת ועוצמת הפליליות וחוסר המוסריות הטמונים בהתנהגות הניזוק התובע, כך שככל שעולה שיעורם של אלה, כך תגבר הנטייה שלא להתיר לניזוק לזכות בפיצוי על נזקיו;

    והשיקול בדבר הקשר הסיבתי שבין התנהגותו הבלתי חוקית או הבלתי מוסרית של הניזוק לבין התרחשות הנזק ..."כאשר המעשה הבלתי חוקי הוא הסיבה או הסיבה המצטרפת של גרימת נזק, התביעה נכשלת"... הסיבתיות הנבחנת בין המעשה "בן העוולה" לבין הנזק שנגרם למבצעו אינה אך סיבתיות עובדתית. במילים אחרות, לא ניתן להסתפק רק בכך שמעשהו של התובע היווה נדבך בשרשרת העובדתית שהובילה לנזק שנגרם לו, דבר שעלול לרוקן מתוכן כל מגבלה על תחולתה של הדוקטרינה, ויש לבחון בנוסף גם קיומה של סיבתיות משפטית, על מבחניה השונים שנקבעו בפסיקה ..." (ההדגשה אינה במקור -ר.צ.)

    124.אם כן, בהתאם להלכה, השיקול הראשון אותו עלינו לבחון הוא עוצמת הפליליות במעשיו של התובע. מסקנה זהה עולה גם מלשונה של התוספת להסכם עבודתו של התובע (נספח 4 לתצהירו של התובע), אשר אף היא קובעת במפורש כי התנאי הנדרש לשלילת זכאותו של התובע לבונוס הינה הוכחה כי מדובר במעשים פליליים.

     

    125.בענייננו, מצאנו כי הנתבעת לא הוכיחה כי המעשים אותם ביצע התובע, עולים כדי מעשים פליליים. להלן נביא את נימוקינו ביחס לכל אחד מהאדנים עליהם התבססו טענות הנתבעת באשר למעשיו הפליליים, לכאורה, של התובע: הראשון, מעורבות התובע בהטרדה מינית של עובדת בחברה; השני, היותו של הבונוס נגוע באי חוקיות; השלישי, מעורבות התובע באי סדרים כספיים בחברה.

     

    טענת הנתבעת בדבר מעורבות התובע בהטרדה מינית -

    126.הנתבעת הציגה מכתב תלונה של עובדת לשעבר בחברה, אשר טענה כי במהלך חתונה של אחת מעובדות החברה, פנה אליה התובע ואמר לה אמירה אשר עולה לטענתה כדי הטרדה מינית (ס' 42 לתצהירו של מר דורות, עדותו של מר דורות בעמ' 26 לפ' שני, ש' 17 - 23).

     

    127.הוכח בפנינו כי הנתבעת טיפלה בתלונה זו, באמצעות הממונה על הטרדה מינית בחברה. בהחלטתה, קבעה הממונה כי יש לגנוז את התלונה ואין צורך לנקוט בצעד כלשהו (מכתב התלונה ודוח הממונה על הטרדה מינית בנתבעת, צורפו כנספחים 10 – 11 לתצהירו של התובע). בהתאם לתוספת, התובע אינו זכאי לבונוס מקום בו הוכח כי ביצע הטרדה מינית ואין די בקיומה של תלונה. לפיכך, לא מצאנו כי יש בקיומה של תלונה זו כדי ללמד או להעיד על הטרדה מינית אשר נעשתה על ידי התובע וודאי לא מעשה פלילי על כן, תוצאת הדברים היא כי הנתבעת לא הוכיחה כי התקיים התנאי הנדרש לשלילת זכאות התובע.

     

    128.נציין, כי לא נעלמו מעינינו מכלול הטענות אותן העלה התובע בעניין זה, לפיהן מר דורות היה מעורב בהליך בירור התלונה אשר נערך בחודש 5/15, אף כי התלונה נוגעת לאירוע אשר אירע בחודש 8/14. לטענת התובע, מר דורות יזם את בירור התלונה, בכוונה לסכל את מתן הבונוס לתובע (ס' 92 – 93 לסיכומי התובע). בנסיבות מקרה זה, איננו נדרשות לדון בשאלת מעורבותו של מר דורות בהליך בירור תלונה, מאחר וממילא מצאנו כי אין בקיומה של תלונה זו כדי לשלול את זכאות התובע לבונוס.

     

    129.נוסף על כך, שקלנו גם את טענות הנתבעת לפיהן בדיקת התלונה לא נעשתה באופן מעמיק, אלא אך כדי לצאת לידי חובה (ס' 42 לתצהירו של מר דורות) אולם אין בידינו לקבל טענה זו. הוכח בפנינו כי הליך בדיקת התלונה, נעשה על ידי אורגן של הנתבעת, מנהלת כוח האדם, אשר שימשה כממונה על הטרדה מינית בחברה. הממונה העלתה על הכתב את מסקנותיה אשר נמסרו בזמן אמת למר דורות ולמר פורת, הדירקטורים ובעלי המניות של הנתבעת (המלצת הממונה צורפה כנספח 11 לתצהירו של מר דורות). הנתבעת לא פעלה כדי לבטל את החלטת הממונה ולא העלתה כל טענה בעניין זה במועד קבלת הדוח. גם מטעם זה, מצאנו כי אין הנתבעת יכולה לטעון בדיעבד כי דרך בירור התלונה היה שלא כדין. לאור האמור לעיל, אנו קובעות כי אין בתלונה בדבר הטרדה מינית, כדי לשלול את זכאות התובע למתן הבונוס.

     

    טענת הנתבעת בעניין נטילת סכומים מצטברים בסך של 1,800,000 -

    130. הנתבעת העלתה טענות רבות באשר לאי סדרים כספיים בהם היה מעורב התובע לטענתה. אחת מהטענות המרכזיות הינה כי התובע נטל לכיסו סכומים מצטברים בסכום הנאמד בסך של כ- 1,800,000 ₪ (עמ' 4 לחוות הדעת, סעיף ד').

     

    131.לאחר שעיינו בחוות הדעת ושמענו את עדותו של רו"ח סרנגה, מצאנו כי טענה זו לא הוכחה. בחוות הדעת חסר תחשיב המסביר מהם הרכיבים המדויקים על בסיסם חושב סכום זה. עוד התברר, כי טענה זו אינה מבוססת על ראיות בדבר נטילת כספים שלא כדין על ידי התובע, כי אם על סברה.

     

    132.כך למשל, נקבע בחוות הדעת כי ההפרש בין שכרו של התובע כפי שבא לידי ביטוי בתלושי שכרו לבין שכרו של התובע כפי ששולם באמצעות חשבונית, גבוה ב – 5% מהמקובל, עת עובד שכיר עובר לעבוד כחשבונית. לעמדת חוות הדעת, אם מוסיפים לתמורה זו גם עלויות נוספות, כגון עלות טלפון נייד בו השתמש התובע, הגידול גבוה אף מ – 5% על כן, מדובר בתמורה אותה קיבל התובע שלא כדין.

     

    133.קביעה זו, עומדת בסתירה לראיות אשר הוצגו בפנינו לפיהן הוכח כי גובה התשלום החודשי לתובע כנגד חשבונית, סוכם עם הנתבעת, כפי שעולה מהתוספת להסכם, אשר חתומה על ידי שני הדירקטורים ובעלי המניות של הנתבעת, מר דורות ומר פורת (התוספת להסכם צורפה כנספח 4 לתצהירו של התובע, עדותו של מר פורת בעמ' 41 לפ' ראשון, ש' 13 - 15). בהתאם לכך, ההנחה עליה מבוססת חוות הדעת, לפיה התובע קיבל תמורה גבוהה מהנדרש אינה קביעה עובדתית ראייתית, אלא עניין אשר בסברה, לפיו התמורה אשר סוכמה עם התובע גבוהה מהתמורה אשר היה כדאי כלכלית לשלם לתובע. לפיכך, אין בחוות הדעת כדי להוכיח כי התובע נטל שלא כדין כספים ובוודאי לא כי מדובר במעשה פלילי.

     

    134.נוסיף, כי מצאנו כי יש להפחית ממשקלה הראייתי של חוות הדעת, נוכח אופן עריכתה. מטרת חוות הדעת הייתה להגיע לחקר האמת (עדותו של רו"ח סרנה, עמ' 20 לפ' שני, ש' 31) אולם, הבירור על בסיסו נערכה חוות הדעת, נערך על בסיס גרסת מר דורות בלבד, אף כי מר פורת הוא אשר כיהן כמנכ"ל הנתבעת והיה הגורם המעורב באירועים נשוא חוות הדעת.

     

    135.עוד נעיר כי הליך הבדיקה היה ארוך ופרק הזמן אשר במהלכו נכתבה חוות הדעת נמשך כשנתיים (פ' עמ' 19, ש' 15 - 24). חרף זאת, לא נערך כל ניסיון לברר את העובדות מול מר פורת. רו"ח סרנגה העיד בדבר האופן בו נערכה הבדיקה:

     "ש.האם פנית לתובע לשאול אותו לגבי הקבצים הללו.

    ת.לא.

    ש.אתה יודע מי היה מנכל החברה בתקופה בה עבד התובע.

    ת.על פי אמיר, מר אבנר ומר אמיר. שניהם היו מנכלים.

    ש.כשבדקת לגבי התובע, הייתה לך שאיפה למצוא ממצאי אמת או שרצית להגיע לתוצאה מסוימת.

    ת.בביקורת חקירתית השאיפה היא להגיע לאמת.

    ש.האם פנית לאבנר פורת.

    ת.לא.

    ש.מנכל החברה מי שהיה ממונה על התובע ואישר את הבונוסים שלו, למה לא פנית אליו. איך אתה יכול להגיע לאמת.

    ת.ברגע שיש לי את קבצי האקסל שממנו נבנו הבונוסים, אינני צריך אף אחד נוסף כדי לבדוק את תחשיבי הבונוס.

    ש.ברגע שהקבצים היו בידך, גם לא היית צריך את אמיר.

    ת.כן הייתי צריך את אמיר כדי להבין אם היו אישורים לבונוסים האלה בפרוטוקולים או באישורי דירקטוריון.

    ש.לשאלות האלה אבנר פורת לא יכול היה לסייע, הוא היה חבר דירק' ואישר הבונוסים, למה הוא לא ואמיר כן.

    ת.ביקשתי מאמיר בעל השליטה בחברה, להבין כיצד אושרו בונוסים גבוהים אלו, האם היו החלטות דירקטוריון בכתב לתשלומים אלו" (עמ' 20 לפ' שני, ש' 22 - 33, עמ' 21, ש' 1 – 11).

     

    136.רו"ח סרנגה הודה כי תוצאות הבדיקה היו תלויות באמירות אשר נמסרו לו על ידי מר דורות:

    "ש.תאשר לי שאם אמיר היה אומר לך שהבונוס צריך להיות שני אחוז מהרווח הנקי, אז חוות דעתך היתה מתבססת על הפרשים משני אחוז מהרווח הנקי.

    ת.כנראה שכן" (עמ' 22 לפ', ש' 18 – 20).

     

    137.עוד הוכח בפנינו כי רו"ח סרנגה בחר שלא לפנות למר פורת, מאחר ונמסר לו על ידי מר דורות, כי הוא שימש כמנכ"ל הנתבעת (עדותו של רו"ח סרנגה בעמ' 20 לפ' שני, ש' 27 - 28). אין חולק כי טרם עריכת חוות הדעת, נמסרו לרו"ח סרנגה כתבי הטענות בהליך זה (עמ' 3 לחוות הדעת), בהם הובהר במפורש כי מר פורת היה מנכ"ל הנתבעת. חרף זאת, לא נערכה כל בדיקה עם מר פורת, טרם עריכת חוות הדעת. יש בכך כדי לחזק את מסקנתנו כי הבדיקה עליה התבססה חוות הדעת, לא נערכה באופן אובייקטיבי, אלא מדובר בחוות דעת אשר נערכה בהתאם לצרכי הנתבעת על בסיס דבריו של מר דורות בלבד.

     

    138.לאור האמור לעיל , אנו סבורות כי בהיעדר שמיעת גרסת מר פורת בעניין הסוגיות אשר במחלוקת, והישענות על נתונים והנחות יסוד אותן התווה מר דורות בלבד, יש כדי לפגוע במשקל חוות הדעת והאפשרות להגיע לחקר האמת בהתבסס על קביעות חוות הדעת.

     

    טענות הנתבעת בדבר נוסחת חישוב הבונוס -

    139.עוד נטען על ידי הנתבעת, כי התובע נטל לעצמו בונוס על דעת עצמו, ללא קשר לביצועי החברה. לטענת הנתבעת, הבונוס של התובע הינו נגזרת של הרווח הנקי של החברה. חלף זאת, חישב התובע את הבונוס כנגזרת מההפרש בין תקציב החברה לבין תוצאות החברה בפועל. לטענת הנתבעת, תחשיב זה התבסס על נתונים אשר הוזנו על יד התובע ולא על נתוני אמת, ההפרש בין התקציב לתוצאות החברה היה גדול יותר ובהתאמה לכך, הבונוס אשר נגזר על ידי התובע, היה אף הוא גדול יותר. כך, נקבע בחוות הדעת: "מהמידע שנמסר לנו על ידי החברה (אמיר) עולה כי למר ארביב שולם בונוס רבעוני שחושב על ידו באמצעות גיליון אקסל שהוכן ככל הנראה על ידו. עוד נמסר לנו כי הבונוס של מר ארביב צריך היה להיות מחושב לפי שיעור של 5% (חמישה אחוזים) מהרווח הנקי של החברה. לטעמנו המקצועי המונח רווח בחברה, משקף את תוצאות הפעילות הכלכלית בתקופה הרלוונטית ומתקבל לאחר ניכוי ההוצאות מההכנסות.

    המונח רווח נקי בחברה מתייחס לרווח לאחר הפחתת חבות המס של החברה בתקופה הרלוונטית...ממידע שנמסר לנו על ידי החברה עולה כי "בחישוב" הבונוס המגיע לו התבסס, לכאורה, מר ארביב על גזירת 5% (חמישה אחוזים) מההפרש בין תקציב החברה, אשר נבנה אף הוא על ידו, לבין תוצאות החברה בפועל באופן רבעוני, ככל הנראה מול רווח גולמי בפועל...ולא מול רווח נקי. אלא שתקציב החברה וכן יתר הנתונים שנלקחו בקובץ החישוב...רחוקים מאוד מתוצאותיה העסקיות בפועל (הרווח הנקי בפועל של החברה) וכתוצאה מכך נגזר בונוס בשיעור 5% מהפער בין הנ"ל" (עמ' 8 לחוות הדעת).

     

    140. עוד טענה הנתבעת, כי נוסחת הבונוס על פיה פעל התובע כלל איננה מביאה בחשבון חובות מסופקים, כספים בגינם הוצאה חשבונית על ידי החברה טרם התקבלה התמורה לכן גם מטעם זה התובע פעל שלא כדין (ס'71 לסיכומי הנתבעת).

     

    141.נבהיר, כי הצדדים לא הציגו בפנינו הסכם בכתב באשר לאופן חישוב הבונוס, אלא עמדו בפנינו שתי גרסאות מטעם כל אחד מהצדדים. מחד, גרסתו של התובע, אשר טען כי חישוב הבונוס נעשה תוך ידיעת הגורמים הרלבנטיים בנתבעת, שני בעלי המניות והדירקטורים, מר פורת ומר דורות. מאידך, גרסת הנתבעת לפיה התובע ביצע את חישוב הבונוס שלא ביושר ובניגוד להסכמת מר דורות.

     

    142.לאחר ששקלנו את כלל העדויות והראיות בכובד ראש, הגענו לכלל מסקנה כי הנתבעת הוכיחה כי אופן חישוב הבונוס של התובע, לא נגזר מהרווח הנקי של הנתבעת אלא מההפרש בין תקציב החברה לבין תוצאות החברה בפועל (כפי שעלה מעדותו של מר פורת, בעמ' עמ' 43 ש' 10-33, עמ' 44, ש' 1 - 10 ומעדותו של התובע, בעמ' 47 לפ' ש' 3 - 20). הנתבעת לא הוכיחה כי מדובר בשיטה אשר אינה חוקית, גם אם לעמדתה שיטה זו פחות כדאית כלכלית לעומת חישוב הבונוס על בסיס הרווח הנקי של הנתבעת בשל כך, השאלה בה יש לדון היא האם ניתנה הסכמת הנתבעת לנוסחת חישוב הבונוס.

    143.לאחר ששקלנו את מכלול העדויות והראיות, מצאנו כי הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכחת טענתה כי נוסחת חישוב הבונוס נערכה שלא בידיעתה ובהסכמתה, מהטעמים אותם נפרט להלן -

    144.ראשית, התובע הצהיר כי נוסחת חישוב הבונוס וכן הבונוסים אשר שולמו מידי רבעון, שולמו בידיעת מר פורת ומר דורות (ס' 48 לתצהירו של התובע, אשר לא הופרך על ידי הנתבעת). התובע אף הציג את תחשיבי הבונוסים לשנים 2008 – 2015 חתומים על ידי מר פורת, מנכ"ל הנתבעת נספחים 28 – 31 לתצהירו של התובע). כמו כן, מר פורת הצהיר כי אישר לשלם לתובע בונוסים וכן הבהיר כי תשלום הבונוסים אושר על ידי דורות, אשר אישר את מודל העמלות לפיו חושבו הבונוסים לתובע (ס' 8 לתצהירו). מר פורת הסביר את שיטת חישוב הבונוס והכחיש את טענת מר דורות לפיה שיטת חישוב הבונוס הייתה צריכה להיות שונה:

    ש.מה היה התשלום ומה היה הבונוס שהתובע היה זכאי לו

    ת.המודל אמר רווח לפני מס של 3% עד ל 2012 ו 5% לאחר מכן , לא כולל עלות דמי ניהול שלי ושל אמיר ולא כולל פעילות רומניה, כאשר האחוזים שציינתי היו נכונים אם החברה עמדה ביעדים שלה, אם החברה לא עמדה בתנאים הבונוס /עמלה יהיה קטן יותר ובהתאם גם האחוזים יהיו קטנים יותר אם החברה עברה את היעדים שלה אז הבונוס והאחוז בהתאם יהיו גדולים יותר מהאחוזים שציינתי

    ...

    ש.טוען מר דורות שהיה שותפך ששיטת חישוב הבונוס אמורה היתה להיות כפי שציינת 5% לשנים הרלבנטיות מהרווח הנקי של החברה בניכוי מס שציינת, הוא משקר ?

    ת.הוא משקר" (עמ' 43 לפ' ראשון, ש' 10-15).

     

     

    145.שנית, התובע הוכיח כי הבונוס חושב באותו באופן משך כל תקופת העסקתו. התובע הצהיר כי מודל חישוב הבונוס הרבעוני אשר הוענק לו החל משנת 2007 לא השתנה במהלך כל השנים, זולת אחוז הבונוס אשר עלה מ - 3% ל – 5% החל משנת 2012 ואילך (ס' 47 לתצהירו של התובע, אשר לא הופרך).

    כך, העיד גם מר פורת: "...חשוב לי לציין שהמודל לא השתנה מ – 2008 ועד 2015" (עמ' 44 לפ', ראשון, ש' 3-5). הנתבעת לא הפריכה את טענת התובע ולא הוכיחה כי חל שינוי ביחס לאופן חישוב הבונוס אשר שולם לתובע במהלך כל השנים.

     

    146.שלישית, הוכח כי מר דורות היה מעורב בקביעת תנאי הבונוס, כפי שהועלו על הכתב במסגרת התוספת להסכם. מר דורות אישר בעדותו כי חתם בכתב ידו על התוספת להסכם (עמ' 24 לפ' שני, ש' 3 – 4), בה נקבע כי:" מודל הבונוס יישאר ללא שינוי". עוד הוכח כי לבקשתו של מר דורות אף נקבע בתוספת כי סכום הבונוס יוגבל לסך של שני מיליון ₪ (ס' 46 לתצהיר התובע). מר דורות העיד בדבר הסיבה בגינה דרש תנאי זה:

    "ש.הגבלתם את התשלום שישולם לתובע אם הוא יפורט לשני מליון , מי ביקש את ההגבלה הזאת.

    ת.אני ביקשתי.

    ש.הנחת שהתשלום בסיום העבודה יכול לעלות יותר מ- 2 מיליון .

    ת.אני הנחתי שהתובע יעבוד הרבה שנים בחברה ולכן הנחתי שהסכום יכול להיות יותר מזה.

    ש.מפנה להסכם לעניין הבונוס. מי ביקש להכניס את זה.

    ת.את החלק של גניבה מהמעביד יכול להיות אבנר. את ההטרדה המינית אני" (פ' שני בעמ' 32, ש' 19-32).

     

    147.מר דורות אף אישר כי הנתבעת הסכימה לשלם לתובע בונוס (ס' 31 לתצהירו), והודה כי היה מודע לאחוזי הבונוס ולעלייה באחוזים אלו, משיעור של 3% לשיעור של 5% (ס' 31 לתצהירו של מר דורות). ניתוח העדויות אשר נשמעו בעניין זה ופורטו לעיל מוביל למסקנה כי לאור חתימת מר דורות על התוספת להסכם ומעורבותו בפרטי הבונוס ושיעוריו, הנטל על הנתבעת להוכיח כי מר דורות לא הסכים למודל הבונוס על פיו נהג במשך כל שנות עבודת התובע.

     

    148.מר דורות טען בעדותו כי סמך על מר פורת לכן לא בדק את אופן חישוב הבונוס, אולם לא מצאנו כי יש בדבריו די כדי להרים את הנטל המוטל על הנתבעת. יתרה מכך, למשמע עדותו של מר דורות התברר כי היה מעורב בקביעת בונוסים של עובדים אחרים בנתבעת על כן גם מטעם זה, לא שוכנענו בטענת הנתבעת כי דווקא בעניינו של התובע לא היה הוא מעורב -

    ".. ש.אתה יו"ר הדירקטוריון את מראיין את העובדים יש לך משכורת של 70,000  ואתה לא יודע על עשרות בונוסים ששולמו לתובע, לא ראית את זה.

    ת.אני עובד עם שותף וחבר מזה 25 שנה והוא רשום אצלי בצוואה כאפוטרופוס לילדיי, אני סומך עליו, אם הייתי צריך הייתי תורם לו כליה, זה חבר טוב ואני סומך עליו בעיניים עצומות ולא סבור שהוא לא ישמור על האינטרסים שלי או שלו לאורך כל הדרך כפי שגיליתי שבוע שעבר לא כך היה. אני אף פעם לא בדקתי את הסכומים.

    ש.למה לא בדקת.

    ת.סמכתי על התובע ואבנר שותפי, סמכתי שהחלטנו על 5 אחוז מרווח נקי וכך יבוצע.

    ש.האם עסקת לאורך השנים בעמלות שמשולמות לעובדים.

    ת.לא. בעמלות לא.

    ש.התערבת בתוכניות בונוסים.

    ת. בסוף כל שנה היתה פגישה בנושא בונוסים לעובדים ובה הייתי נוכח.

    לשאלה מדוע לא הייתי מעורב בבונוסים של התובע, אני משיב: ששם היה מודל בונוס קבוע. לעובדים שנתנו בונוסים יחודיים בסוף שנה היה דיון כמה מקבל כל עובד ועובד.

    ש.מה היו סדרי הבונוסים שחולקו לעובדים.

    ת.150,000 , 200,000  בכל שנה. ולשאלה אני הבעתי את דעתי לדיונים האלה בכל שנה.

    ש.מתי הוקמה הנתבעת.

    ת.במאי 2000 ואני הייתי המייסד.

    ש.אתה בקיא בעבודת דירקטוריון.

    ת.ממאי 2000 ועד היום אני דירקטור".

     

    149.רביעית, התובע הוכיח כי הנתונים עליהם התבסס מודל הבונוס לא היו נתונים כוזבים אלא נתונים אשר אושרו על ידי גורמי הנתבעת. נתונים אלו נאספו על ידי חשבת החברה, גב' פינקלשטיין (ס' 50 לתצהירו של התובע, עדותה של חשבת הנתבעת בעמ' 31 לפ' ראשון, ש' 1).

    התובע העיד בעניין זה כי:

    ש.חיבת בעצמך את הבונוסים שלך זה נכון?

    ת.למעשה הקובץ של בונוסים שלי הוא קובץ שמושך מנתונים בחברה שהוכנו עי רעות החשבת, אני רק הייתי מושך את זה ממה שהיא הכינה

    ש.חישבת לעצמך את הבונוס?

    ת.אני הכנסתי את הקובץ ישבתי עליו עם אבנר, זה קובץ שלוקח 5 דקות להכין אותו כי כל הנתונים מוכנים לפני כן ע"י החברה

    ש.לא חשוב איך עשית את זה אלא אם אתה עשית את זה

    ת.אני עשיתי את זה ואבנר בדק 

    ש. קבצים או גיליון מה שאתה עשית כולל התייחסות לחובות מסופקים?

    ת.לקובץ היו 3 פעולות, ברגע שיצא זיכוי זה כלל את ההתייחסות. אם יש חוב מסופק אי אפשר לגבות אותו. ואם מוציאים עליו זיכוי זה מוריד את הכנסות החברה" (עמ' 47 לפ' ש' 3 – 20).

     

    150.בדומה העיד מר פורת כי מודל הבונוס התבסס על נתונים אותם מסרה חשבת החברה:

    "ש.מי חישב את הבונוס

    ת.זה תהליך ארוך שהתחיל בבנית תוכנית עבודה שחישבה רוח החברה נמשך בבניית המודל עי אבירם ובסיום אישור שלי

    ש.תאשר שהתקציב הזה מתעלם מחובות מסופקים 

    ת.המודל שציינתי זה המודל שסוכם .

    ש.אין לו חשיבות עם החברה גבתה את הכסף הזה בפועל

    ת.כך נסגר המודל

    ש.זאת אומרת אם בסוף רבעון שהבונוס חושב על בסיס רבעוני, החברה היתה מוציאה חשבונית על מאה מליון דולר וביום הראשון של הרבעון לאחריו היתה מבטלת את החשבונית בגין המאה מליון דולר , הבונוס לאבירם היה מחושב במסגרת הרבעון בו הוצעה החשבונית הרלבנטית, זה נכון

    ת.המודל בונוס כמו כל מודל בונוס תמיד אפשר לתקוף אותו ותמיד אפשר למצוא לו מקום קצה שבהם הוא לא עובד" (עמ' 43 ש' 10-33, עמ' 44, ש' 1 – 10).

     

    151.חשבת הנתבעת העידה כי תקציב הנתבעת נבנה על ידה ובהמשך לכך, קיבל התקציב את אישורם של מר דורון ומר פורת (עמ' 28 לפ' ראשון). לפיכך, הנתבעת לא הוכיחה כי התובע ביסס את חישוב הבונוס על בסיס נתונים כוזבים.

     

    152.חמישית, שקלנו את טענת הנתבעת כי לבונוס לא ניתנה הסכמת הדירקטוריון לכן מדובר בעסקה בניגוד לדין. כאמור לעיל, לא שוכנענו בטענת הנתבעת לפיה מר דורות לא נתן את הסכמתו למודל הבונוס. יתרה מכך, הוכח בפנינו כי הנתבעת לא קיימה ישיבות דירקטוריון מסודרות, אלא כאשר היה הדבר נחוץ כלפי צדדים שלישיים בחברה (עמ' 24 לפ' שני, ש' 17 - 33). לפיכך, לא מצאנו כי יש בהעדר החלטת דירקטוריון כתובה, כדי לפגוע בנסיבות מקרה זה בתוקפה של ההתחשבנות אשר נערכה עם התובע.

    נוסיף, כי לא נעלם מעינינו כי בעדותו טען מר דורות כי יש מודל אחר לחישוב הבונוס, אולם מר דורות לא הציג בפנינו כל אסמכתא לקיומו של מודל מסוג זה (עמ' 35 לפ' שני, ש' 24 – 25).

     

    153.לסיכום, לאור כל אחד מהטעמים אותם ציינו לעיל אנו קובעות כי הנתבעת לא הוכיחה כי נוסחת חישוב הבונוס אשר על פיה שולם לתובע רכיב הבונוס במהלך השנים, נערכה בניגוד להסכמת הנתבעת או בניגוד לדין.

     

    טענת הנתבעת כי התובע היה מעורב באי סדרים כספיים - 

    154.שקלנו את הטענות הנוספות אותן העלתה הנתבעת, באשר למעורבות התובע באי סדרים כספיים נוספים בחברה. הנתבעת טענה כי התובע השית את הוצאותיו הפרטיות על הנתבעת, באמצעות שירותי הנהלת החשבונות של הנתבעת, וכן מאחר והנתבעת נשאה בתשלום שכ"ט עו"ד אשר סייע לתובע ברכישת דירה פרטית, ואף ניהל תביעה אישית על חשבון הנתבעת.

     

    155.באשר לסיוע בהנהלת החשבונות של החברה, הוכח כי הסיוע במנהלת החשבונות של החברה נעשה על ידי שלושת המנהלים הבכירים בנתבעת - מר דורות, מר פורת והתובע. מדובר בסיוע אשר הסתכם בשעת עבודה בחודש ובוצע בידיעת מר דורות (עדותו של מר פורת בעמ' 44 לפ' ראשון, ש' 6 - 8, ס' 75 לתצהירו של התובע). לפיכך, הנתבעת לא הוכיחה יש בהתנהלות התובע בעניין זה כדי להצדיק את שלילת הבונוס.

     

    156.אשר תשלום שכר טרחת עורך דין בעבור עסקת רכישת דירה פרטית, הוכח כי תשלום זה נעשה בהסכמת הנתבעת והתובע החזיר את מלוא הסכום בסך של 19,600 ש"ח, אשר קוזז כולו מתשלום הבונוס לתובע בגין הרבעון הראשון לשנת 2013 (ס' 9 לתצהירו של התובע, עמ' 41 לפ' שני, עמ' 42 ש' 16-21, חוות דעתו של רו"ח סרנגה, בעמ' 12 לחוות הדעת).

     

    157.אשר לרכיב המע"מ הנלווה לתשלום שכר טרחת עורך הדין, הנתבעת טענה כי נשאה בתשלום המע"מ במקום התובע, בגין השירות המשפטי אותו קיבל בקשר לרכישת דירתו. משמעות הדבר היא כי הנתבעת נהנתה מקיזוז מע"מ בגין השירות אשר ניתן לתובע ולא לנתבעת, בסכום של 3,332 ₪ (עדותו של מר פורת בעמ' 42 לפ' ראשון, ש' 3 - 4). בעניין זה, התובע העיד בכנות כי שגה ומדובר בטעות שלו (עמ' 46 לפ' שני, ש' 17 – 33). עוד התברר כי הדבר נעשה בהסכמת מנכ"ל הנתבעת ובאישורו, כפי שהעיד מר פורת:

    "ש.במשמרת שלו כמנכל החברה אישר או הורה לבצע עבירת מע"מ?

    ת.אני אשרתי זאת. שניתלמרות כל הדרמה, הנושא בטל ב 60.

    ... ת.בעסקאות הללו אני חשבתי שאני נותן הטבה תפעולית לעובד חברה, חוסך לו את הטורח למצוא עו"ד, כאשר במילא על סכומי התשלום הוא משלם מכיסו" (עמ' 42 לפ' ראשון, ש' 1 – 13).

     

    158.לאחר ששקלנו את הדברים בכובד ראש, מצאנו כי אין בעניין זה כדי לשלול את זכאות התובע לבונוס הקבוע בהסכם , משני טעמים עיקריים - הראשון, הנתבעת לא הבהירה האם פעלה כדי להסדיר עניין זה מול רשות המע"מ ולהשיב את הסכום אותו קיזזה, לאחר שעניין זה התגלה לה וכן הנתבעת לא הוכיחה כי התובע ביצע מעשה פלילי. השני, הנתבעת לא הוכיחה כי היה קשר ולו קלוש, בין עניין זה ובין פיטורי התובע בפועל.

     

    159.באשר לטענת הנתבעת כי התובע ניהל תביעה אישית אשר עולה כדי זוטי דברים על חשבון הנתבעת (נספח 12 לתצהירו של מר דורות), התובע הוכיח כי תביעה זו נוהלה בידיעת ובהסכמת הנתבעת (עדות התובע בעמ' 49 לפ' ראשון, ש' 2 – 11) על כן דין טענת הנתבעת בעניין זה להידחות מכל וכל.

     

    160.לסיכום, על בסיס כל אחד מהטעמים אותם ציינו לעיל ולאור הצטברותם, אנו קובעות כי הנתבעת לא הוכיחה כי מתקיימים התנאים לשלילת תשלום הבונוס מהתובע.

     

    שיעור הבונוס הקבוע בתוספת להסכם 

    161.בתוספת להסכם נקבעה הנוסחה לחישוב הבונוס , אשר יחושב על בסיס ארבעת הרבעונים האחרונים אשר חושב בגינם בונוס, כפול מספר שנות העבודה בנתבעת, חלקי 12 וכן תקרת הבונוס הוגבלה לשני מיליון ₪. הנתבעת לא חלקה על נוסחת הבונוס.

    הנתבעת אף לא הפריכה את התחשיב אשר ערך התובע בהתאם לנוסחה זו ולא חלקה על סכומי ארבעת הבונוסים הרבעוניים כפי שצוינו על ידי התובע (ס' 44 לתצהירו של התובע).

     

    162.לאור האמור לעיל ומשקבענו כי התובע זכאי לבונוס הקבוע בתוספת להסכם, ושעה שמנגנון חישוב הבונוס והסכומים אשר לטענת התובע שולמו לו לא נסתר על ידי הנתבעת, התוצאה היא כי התובע הוכיח את שיעור הבונוס לו הוא זכאי בהתאם לתוספת. לפיכך, הנתבעת תישא בתשלום בונוס לתובע בסך של 588,247 ₪, בצירוף מע"מ כדין.

    קיזוז-

    163.הנתבעת טענה כי התובע פדה את זכויותיו הסוציאליות בעת ששינה את אופן התקשרותו עם החברה ובכלל זאת קיבל פיצויי פיטורים ופדיון ימי חופשה. לשיטתה, ככל שתתקבל תביעת התובע, יש לקזז סכומים אלו ועל התובע להשיב את מלוא הסכומים אשר שולמו לו בניגוד למצג סיום יחסי העבודה, אחרת יימצא התובע מתעשר על חשבון הנתבעת. התובע טען מנגד, כי טענת הנתבעת אינה מקיימת את דרישות הפירוט המינימליות הקבועות בדין ביחס לטענת קיזוז.

     

    164.לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בעניין טענת הקיזוז, מצאנו כי דין טענת הקיזוז אשר העלתה הנתבעת , להידחות. הנתבעת העלתה טענה זו באופן כללי ביותר, לא פירטה מהם רכיבי הקיזוז ואף לא הוכיחה ולא כימתה את תביעתה בגין רכיב זה.

     

    165.זאת ועוד. התובע הפריך את טענת הנתבעת כי הינה זכאית לקיזוז פיצויי הפיטורים אשר שולמו לו והוכח כי בהתאם להסכם עבודתו (ס' 2.6.4 להסכם, צורף כנספח 2 לתצהירו של התובע), ההפרשות לפיצויי פיטורין אשר הועברו לתובע על ידי הנתבעת מידי חודש, נעשו בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין, תשכ"ג – 1963, התובע העיד בעניין זה כי:

     "ש.תאשר שפ"פ שגבית מהחברה?

    ת.לא גביתי. לפי ההסכם יש ס' 14. כל עובדי החברה היו בס' 14 וקופת פ"פ שהיתה רשומה בספרי החברה היתה קופת פיצויים בגין עובדים מאוד ותיקים לפני החלת ס' 14 עליהם הס' הוא חל מעתה ואילך לכלל העובדים. החברה היתה מפרישה לכל העובדים את התשלום החודשי במסגרת הפיצויים לכל העובדים לפי ס' 14. הדוחות הכספיים של החברה קימת התייחסות לכך" (עמ' 48 לפ' שני, ש' 25-33).

     

    לאור הטעמים הנזכרים לעיל, דין טענת הקיזוז להידחות במלואה.

     

     

    הוצאות משפט-

    166.התובע ביקש כי בית הדין יפסוק לטובתו הוצאות משפט ריאליות אותן הוציא בסך של 143,765 ₪. לטענתו הואיל והנתבעת הינה גוף אמיד כלכלית, יש לחייבה בהוצאות ריאליות, גם אם מדובר בסכומים גבוהים.

     

    167.הנתבעת טענה מנגד כי התובע לא הציג חשבונית מס אחת המוכיחה תשלום שכר טרחה בפועל. משרד ב"כ התובע מייצג את התובע גם בתביעת לשון הרע כנגד גב' שריג לכן לא ניתן לדעת בגין מה משולם שכר הטרחה בו נקב התובע.

     

    168.לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בדבר גובה ההוצאות כפי שפורטו בסיכומיהם, את "נפח" התיק וההשקעה אשר הייתה כרוכה בניהול ההליך וכן את תוצאת פסק הדין, מצאנו כי על הנתבעת לשאת בתשלום הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 63,000 ₪.

     

    סוף דבר-

    169.הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, את הסכומים הבאים:

    בגין פיטורים שלא כדין, סך של 192,400 ₪.

    שכר עבודה לתקופה החל מיום 1.10.15 ועד ליום 7.10.15, סך של 10,693 ₪.

    דמי הודעה מוקדמת בסך של 96,200 ₪.

    בגין תשלום בונוס לתובע, סך של 588,247 ₪, בתוספת מע"מ כדין.

     

    לסכומים הנזכרים לעיל יתווספו הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

     

    טענת הקיזוז , נדחית במלואה.

     

    170.הנתבעת תישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 63,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

     

    לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

    ניתן היום, ז' סיוון תשע"ח, (21 מאי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

    Picture 1

     

     

    תמונה 2

    נציג ציבור עובדים גב' נילי מאיר

     

    רוית צדיק, שופטת,

    סגנית נשיאה

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ