16-03652-14-8 פרידה מנדל

כונס הנכסים הודיע, כי החייבת שילמה ישירות לזוכה, ביום 10.11.14, סך של 410,038.37 ₪, תשלום שיש לראותו בגין חוב הפיגורים והתוספות, כפי הקבוע בסעיף 81ב1(ב)(4) לחוק ההוצאה לפועל הקובע -

"(4) (א)            בכל עת עד תום 90 ימים מיום מינוי כונס נכסים לדירת המגורים ניתן -

(1) לפרוע את החוב שבפיגור, לרבות סכומים שנוספו בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל (להלן -  התוספות);

(2) לפרוע מחצית מהחוב שבפיגור ומהתוספות, ובלבד שהובטח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי בתום שישה חודשים מיום התשלום כאמור בפסקת משנה זו, ישולמו יתרת החוב שבפיגור וכן התוספות כפי שהם ביום התשלום בפועל".

ביום 23.07.14 ניתן צו למינוי כונס נכסים.

כונס הנכסים עתר לאשר ההוצאות המשפטיות ושכר טרחתו ולהורות כי "הבנק רשאי לחייב את חשבון החייבת אצלו בסכומים שיאושרו כאמור ולהתיר לזוכה להעביר לכונס הנכסים את הסכום הנ"ל, כשכר טרחת כונס נכסים".

ההוצאות הנן:

אגרת נסח רישום, שמאות חלקית, מסירות ונסחים בסך כולל של 2,897.70 ₪.

שכר טרחה בהתאם לתקנה 4 לתקנות שכר טרחה בסכום של 20,730 ₪.

כונס הנכסים ציין, כי לאחר שהחייבת הגישה בקשה לעיכוב הליכים, לשם ביצוע מכר עצמי, עוכבו ההליכים ל- 90 ימים בהתאם להחלטה מיום 02.04.14, כאשר בקשה נוספת להמשך עיכוב ההליכים נדחתה בהחלטה מיום 30.06.14, נוכח חלוף המועד הקצוב בהוראות הדין.

ביום 02.07.14 הוגשה תובענה, על ידי החייבת ובעלה(אשר נקראו "החייבים"), כנגד הזוכה, לבית משפט השלום בנתניה, תיק 3215-07-14, במסגרתה עתרו לאפשר להם 90 ימים נוספים לביצוע מכר עצמי.